משרד התקשורת נערך למצב של קריסת חברת סלולר: בוחן מחיר מינימום

מצוקת חברות הסלולר, כפי שמשתקפת בדוחות הכספיים של 2018, מטרידה את משרד התקשורת, שלא רוצה להיתפס לא מוכן. ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל המשרד, נתי כהן, ביקש מצוות של בכירים במשרד ללמוד את הנושא ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק.

אחד הרעיונות שהוזכרו בדיונים הפנימיים הוא לקבוע מחיר מינימום לחבילת סלולר, כזה שיאפשר לחברות להישאר עם הראש מעל המים, אם השוק ייקלע ל"מצב קיצון". בכיר במשרד אישר בפנינו את הדברים, אך התקשה בשלב הזה להעריך האם הם מהלך כזה אכן יצא לפועל. מי שיכריע ככל הנראה בסוגיה הוא שר התקשורת הבא, שיתפוס את מקומו של איוב קרא.

גם אם במשרד לא יודו בכך רשמית, הרי שמחיר המינימום שנדון הוא בעצם הכרה בכך שהמדיניות שאפשרה את כניסת המפעיל השישי (We4G) הייתה שגיאה גדולה. התחרות הקשה הובילה לרמת מחירים נמוכה מאוד, כזו שפוגעת בחברות התקשורת שמתקשות לבצע השקעות בתשתיות. במשרד גם מבינים שללא פתרון לבעיית הסלולר, גם תחומים אחרים בשוק התקשורת ייפגעו.

במשרד התקשורת מעדיפים להסתכל קדימה ולא לפתוח את הדיון על המדיניות הקודמת שהונהגה על-ידו. עם זאת, בשיחות פנימיות מבינים בצמרת המשרד שהמצב בשוק התקשורת אינו מעודד, בלשון המעטה, והדוחות של 2018 רק המחישו זאת ביתר שאת.

 איוב קרא / צלם: איל יצהר

החשש הגדול ביותר של קברניטי המשרד הוא שייווצר פער טכנולוגי בתחומים כמו הסיבים האופטיים והדור החמישי בסלולר, כתוצאה מהמצב בשוק. זו אחת הסיבות לכך שהוא נרתם כעת לפעולה. במשרד מבינים כי נוצרה בשוק תחרות לא רציונלית, שמצד אחד מובילה לחשש ליציבותן של החברות הוותיקות, ומצד שני מובילה לפגיעה קשה בהשקעות ובהתפתחות השוק העתידית.

מצבן הקשה של החברות גרם לכך שבמקום שהמשרד יעסוק בפיתוח תשתיות ובבניית הרגולציה העתידית, הוא עסוק בניהול מדיניות של איזונים ובלמים. אנשיו עוסקים רבות בדרישות שמציבות החברות, משום שכל דרישה הופכת להיות קריטית מבחינת גורלן. חשוב לציין כי לא מדובר בחברה ספציפית - כל מפעילי הסלולר סובלים מחוסר יציבות.

ההשלכות של המדיניות הזו הן בעייתיות מאוד. כך למשל, משרד התקשורת נמנע מקבלת החלטות חיוניות לצרכנים בנושא הפחתת דמי הקישוריות בסלולר. המשרד הקפיא את ההפחתה במחירי הקישוריות הסלולרית ואת ההחלטה לעבור למודל של "קישוריות אפס", וזאת מפני שהחברות הזהירו מפני איבוד הכנסות שיפגע בהן.

מי שמשלם את המחיר הם הצרכנים, אך החברות מסתתרות מאוחרי הטיעון שהציבור לא מפסיד, כי הוא נהנה ממחירי סלולר נמוכים. אבל זו רק חצי מהתמונה. מי שמפסיד הם הצרכנים שמשלמים מחירים גבוהים עבור שיחות שיוצאות מקווים נייחים לסלולריים.

דמי הקישוריות הן לא הדוגמה היחידה לרגולציה שתקועה. כך למשל המשרד מנסה להגיע בכל דרך להבנות עם סלקום ועם פלאפון בדבר פינוי תדרים בתחום ה-850 מגה הרץ. מדובר בפינוי תדרים קריטי שאמור ליישר את ישראל עם מדיניות התדרים הנהוגה במזרח התיכון ולהפסיק את ההפרעות ההדדיות בין ישראל לשכנותיה.

אבל בפועל משרד התקשורת נרתע מפלאפון ומסלקום, שטוענות כי הן פשוט לא מסוגלות לבצע את ההגירה לתדרים בתחום ה-900 מגה הרץ, מאחר שמדובר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. המשרד בתגובה מנסה למצוא פתרונות כדי לדחות את ההגירה על חשבון ארגון השוק בכמה שנים, עד ששתיהן ישתקמו ויוכלו לעשות זאת.

אלה הן רק דוגמאות מרכזיות, יש עוד רבות. אך בשורה התחתונה, מה שקורה בשוק הסלולר הוא שברמות המחירים הקיימות, החברות לא מצליחות לקזז את השחיקה מהסלולר מההכנסות הדלות שמגיעות מפעילויות אחרות כמו טלוויזיה ואינטרנט. אם לא יחול תיקון ברמות המחיר, כדור השלג הזה לא צפוי להיעצר בקרוב.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "משרד התקשורת עוקב אחר שוק הסלולר באופן שוטף. במסגרת זו המשרד בוחן את הדוחות ואת הנתונים של חברות התקשורת ומנתח את המשמעויות ואת דרכי הפעולה העומדות בפני המשרד על-מנת לשמר את יציבות השוק".