מה יודע השר שטייניץ על הזיהום שגורם הגז הטבעי?

שר האנרגיה יובל שטייניץ מרבה לדבר בשבחי הגז הטבעי, אבל לפעמים הוא מפליג רחוק מדי. בראיון לתוכנית הכלכלית בגלי צה"ל לרגל השלמת צינור הגז הטבעי לירושלים, ואחרי שסיפר על ההכנסות הכספיות שצפויות למדינה בזכות הגז, מיהר להדגיש כי "הברכה הכי גדולה זה הברכה של איכות הסביבה [...] למעשה, גז טבעי - אפס זיהום. הפחם הורג, הגז הטבעי מציל חיים".

אפס זיהום זו טענה מרחיקת לכת. כמו הפחם, הסולר והמזוט, שאותם הוא מחליף בהדרגה כמקור להפקת אנרגיה, גם גז טבעי הוא דלק מאובנים. ידוע ששריפת דלקי מאובנים משחררת לאוויר מגוון חומרים מזיקים, מגזי חממה כמו פחמן דו-חמצני (CO2), דרך תחמוצות חנקן (NOx) וגופרית דו-חמצנית (SO2), ועד חומר חלקיקי. האם הגז הטבעי פטור מכל אלה?
נתונים שמציגים מרכז המחקר של הקונגרס האמריקאי, וכן המשרד להגנת הסביבה וחברת נתג"ז בישראל, מראים שהגז הטבעי נקי יותר מאחיו המאובנים, אבל באופן יחסי בלבד.

בשימוש בו נפלטת רק כמות זעירה של גופרית דו-חמצנית, גז רעיל שעלול לגרום למחלות בדרכי הנשימה. במקרה של שריפת פחמן הדו-חמצני, הפער בין גז טבעי לדלקים האחרים קטן יותר, אם כי עדיין משמעותי: הכמות הנפלטת קטנה בכ-25% מאשר בשריפת סולר ומזוט, ובכ-50% מאשר בשריפת פחם.

לפי מרשם הפליטות שמנהל המשרד לאיכות הסביבה, הפליטה של פחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן וגופרית ממפעלים ומתחנות כוח בישראל הצטמצמה מאוד בין 2012 ל-2017 - תקופה שבה עלה בהדרגה השימוש בגז טבעי לייצור חשמל. המשרד תולה את הפחתת הזיהום במגמה הזאת, כמו גם בהתקנה של אמצעים טכנולוגיים לצמצום הפליטות.

עד כאן תקציר העובדות על השלכות הגז בתהליך הייצור. אלא שד"ר אריה ונגר מעמותת אדם, טבע ודין, הפנה את תשומת-ליבנו לכך שגם תהליך ההפקה של הגז מהמאגרים כרוך בזיהום. מרכז המחקר של הקונגרס האמריקאי מציין כי בשאיבת הגז הטבעי ובעיבודו נפלט לאטמוספרה מתאן - גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו-חמצני - וכן תרכובות אורגניות נדיפות, תחמוצות גופרית, ועוד חומרים מזיקים לבריאות. ונגר טוען שאם מתחשבים בנזקים האלה, "הרווח הכולל ממעבר לגז קטן מאוד, אם בכלל".

בשורה התחתונה: דבריו של שטייניץ אינם נכונים ברובם. שריפת גז טבעי גורמת לפליטת מגוון חומרים רעילים, אם כי פחות מדלקי מאובנים אחרים, ובהפקתו משתחררים לאטמוספרה גזים כגון מתאן.