לקובי ריכטר מאדריכלי האיחוד במרכז לא משנה מי ינצח

בשנה האחרונה הריץ היזם ואיש העסקים קובי ריכטר, ממייסדי אורבוטק ומדינול, לא מעט סקרים מטעם עצמו, כדי ללמוד את המפה הפוליטית. הוא בדק, בין השאר, את האפשרות שיצטרף בעצמו לפוליטיקה והשתעשע באפשרות שימונה לשר, ולא רק יפעל מאחורי הקלעים למען חיבורים בין הצדדים המתונים במגרש.

"באחד הסקרים הראשונים בדקתי מה אני שווה במגרש הפוליטי", הוא מספר בראיון בלעדי ל-G. "הנחתי שאחוזים בודדים ידעו מי אני, ונדהמתי ש-32% אמרו שהם מכירים אותי וידעו להגיד עליי משהו. חלק אומנם חשבו שאני המוזיקאי יוני רכטר או אביו הארכיטקט יעקב רכטר", הוא מספר בחיוך, "אבל עדיין המספרים היו מרשימים. שאלתי את מנו גבע שערך את הסקר, איך זה ייתכן? מי שידע לספר מי אני, בטח בדק עליי בגוגל קודם. סיכמנו שנעשה סקר נוסף וניתן למשיבים רק 30 שניות להשיב, ואז כמובן ההיכרות ירדה ל-2.6%. כשסיפרתי את זה לאורלי לוי אבקסיס, היא התגלגלה מצחוק ואמרה 'בחיים לא שמעתי על מישהו שמקבל סקר ומנסה לתקן אותו כלפי מטה'. אמרתי לה שזה כנראה ההבדל ביני לבין פוליטיקאי אמיתי".

ובגלל 2.6% זה נפל, או שניסית בכל זאת, ולא הציעו לך מקום מספיק מכובד?
"זה לא הגיע לשלב ההצעה בכלל, משום שאני מראש אמרתי שאני לא רוצה מקום, כי הפעילות שלי בתנועת דרכנו היא אומנם פוליטית, אבל חוץ-מפלגתית".

יכולת לעזוב את דרכנו.
"ברית המתונים שאנחנו מבקשים לייצר בין ימין לשמאל, חשובה לי יותר מלהיות מועמד באיזושהי מפלגה. אבל חשבתי שאם ייווצר מצב, אחרי שקמה ממשלה, שיחשבו שהשירות שלי חשוב, אני מוכן לעזוב הכול ולהקדיש את זמני ואת מרצי ואת כל מה שיש לי, כי חשוב לי מה יהיה מהמדינה הזו, עבור נכדיי".

לעזוב עבור איזה תפקיד? אמרת פעם שהיה מעניין אותך להיות שר החינוך. עדיין אקטואלי?
"נכון שחשבתי לרגע להיות אקטיבי בבחירות גם עבור עצמי, אבל לא באמת מעניין אותי להיות שר. לא מעניינים אותי הכיבודים ולא המכונית המשוריינת ומטריד אותי לחשוב שיהיו לי שומרי ראש. וגם יהודית אשתי היא אדם שחשובה לו הפרטיות שלו, והייתה מעדיפה שאמצא את האיזון בין הצורך שלי לעשות משהו לבין השמירה על הפרטיות שלנו, שלא הייתה מתאפשרת לו הייתי כל-כך בפרונט".

ומצאת את הדרך לאזן בין הדברים?
"מכיוון שאני אדם עם ניסיון ניהולי, שגם עסק בהרבה היבטים של מערכת הביטחון לא פחות ממי שהיה סרן בסבנה (רומז לנתניהו) או רס"ן במגלן (רומז לבנט), רציתי תפקיד שמשלב בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבין מנכ"ל הקבינט הביטחוני, שזה תפקיד שאף פעם לא אויש".

ריכטר היה אלוף משנה, שימש כראש מחלקת אמצעי לחימה ומפקד טייסת בחיל, ונחשב לאלוף ההפלות כטייס. "אני יכול לבנות מל"ל שיהיה בר פלוגתא אמיתי למערכת הביטחון", הוא אומר, "ולמקצע את עבודת הממשלה כך שיתנהל דיון ענייני, ללא הדלפות, כמו בהנהלה של חברה, ולא כמו בקן צרעות של פוליטיקאים. את המסר הזה העברתי גם לגנץ וגם לנתניהו".

הפוליטיקה שונה מאוד מהעסקים. לא בטוח שיסורו למרותך באותו אופן.
"אותו מקורב לנתניהו באמת אמר לי שעצם זה שאני מציע את זה, אומר שאני לא מבין מה זו פוליטיקה. אמרתי לו שאני דווקא מבין, ועדיין חושב שיש דרך להפוך אותה ליותר מקצועית. אבל אני לא מצפה שזה יקרה. הסיכוי שגנץ או נתניהו ישאירו תקן כזה למי שאינו עונה על צורך פוליטי, קטן יותר מאשר הסיכוי לזכות בפיס".

גנץ יהיה פוליטיקאי מוצלח?
"אני מכיר את גנץ הרבה שנים. יצא לנו לעבוד יחד לפני שלושים שנה, כשהוא היה מפקד שלדג ואני הייתי בחיל האוויר. הוא איש טוב, אינטליגנטי. לא הוגה דעות עמוק כמו ברל כצנלסון, ולא מנהיג חדור התלהבות מהסוג של מנחם בגין, אבל הוא אדם עם ניסיון ניהולי טוב, ויש לו תכונה שבעיניי חשובה מאוד - לבו לא גבה עד כדי כך שהוא הפסיק להקשיב לאנשים אחרים ויש סביבו אנשים מנוסים".

 לפיד וגנץ / צילום: רויטרס Corinna-Ker

השאלה אם הוא מנווט על ידם.
"אני לא רואה אותו קרוב אפילו למנווט. אני רואה בן אדם שמסוגל לקבל הצעות ודעות של אחרים, ואין לו צורך לחשוב תמיד שהוא יודע הכי טוב. אנשים מקשיבים לו ויש לו ניסיון לעבוד עם מטכ"ל. אם יוטל עליו להקים ממשלה, הוא יהיה ראש ממשלה טוב, כי הוא אדם שיודע לעבוד בצוות. האנטיתזה לו היא לא נתניהו, אלא אהוד ברק. ברק הוא איש שיש לו הרבה יותר ברק מלגנץ, אבל הכושר שלו לעבוד עם צוות ולהוציא ממנו את המיטב, נמוך".

כמי שעמד בראש כמה חברות בחייו, עד כמה אפשר להסיק מהתנהלותו כראש חברת המימד החמישי הכושלת על תפקודו באזרחות?
"בני גנץ לא היה איש עסקים אף פעם. כמו הרבה קצינים בכירים, הוצע לו לעמוד בראש חברת סייבר, מתוך הנחה שנוכחות של אדם עם רפיוטיישן של רב אלוף בראש החברה, תעזור לה בעסקים. זה תפקידו כפי שאני תופס. הוא לא מבין בסייבר יותר מאשר גבי אשכנזי הבין בשמן או ברק בקנביס. הצלחת החברה לא צריכה להיזקף לזכותו, וכישלונה אינו באחריותו".

גם לראשות מפלגה הוא הגיע בגלל הרקורד של הרמטכ"ל. לקפוץ משם היישר לתפקיד של ראש ממשלה זה לא הימור?
"אני בטוח שגנץ בקדנציה השנייה שלו יהיה טוב יותר מאשר בראשונה. נתניהו ב-1996 היה פחות מנוסה מגנץ כיום, כשנבחר לראשונה לראשות הממשלה".

נתניהו חוגג עכשיו על כך שגנץ הלך לפסיכולוגית. אתם בני אותו דור, זה נראה גם לך בעייתי?
"באוגוסט אני אחגוג עם אשתי חתונת זהב. חלק מזה ששני אנשים דעתניים כמונו מצליחים להחזיק חיי נישואים נהדרים כאלה נבע מכך שהיינו אצל פסיכולוגית מאוד חכמה, שעזרה לנו לטפל בקונפליקטים ובאינטרסים של שני קרייריסטים שצריכים לחיות יחד ולעבוד יחד. להיות אצל פסיכולוג לא נראה לי בעייתי. לצערי, השיח בבחירות ירד לרמה כזו שאני לא יודע מאיפה להתחיל לגנות".

 בנימין נתניהו / צילום: רויטרס Ronen-Zvulun

"לי, אגב, יש ארנק"

ריכטר אומנם לא היה באותה וילה בסביון כשהחיבור בין גנץ, לפיד ואשכנזי הגיע לישורת האחרונה, אבל הוא אחד האנשים שפעלו מאחורי הקלעים כדי שהמהלך הזה יקרה, באמצעות מפגשים, וכמובן אותם סקרים שערך מכיסו. "אלה סקרים שיצאו מהארנק הפרטי שלי, לא של דרכנו", הוא אומר, "ולי, אגב, יש ארנק".

להבדיל מהזוג שלא מחזיק ארנק או כרטיס אשראי.
"אוזנך הרגישה שמעה את זה, ואת לא מטומטמת אם כך שמעת".

תודה. בוא נדבר על הסקרים האלה, שעשית כאדם פרטי. בשביל מה?
"ביררתי לעצמי איזה חיבורים יהיו אפקטיביים. מה אנשים רוצים לראות. הדבר העיקרי שלמדתי מזה הוא שהאינטואיציה שלי לא שווה כלום, ותתפלאי, זה שימש אותי נהדר".

איך בדיוק?
"בכל פעם שנפגשתי עם פוליטיקאי, שנתן לי את התיאוריה שלו על מה שנכון וצריך לעשות, אז בשביל לא להעליב אותו, הייתי אומר 'תגיד, אתה חושב שהאינטואיציה שלך הרבה יותר טובה משלי?', והוא כמובן היה אומר, 'לא, מה פתאום'. 'אז שתדע לך', הייתי אומר לו, 'ששלי שווה לתחת".

אתה נע בין הווילה שלך בארסוף לבית החדש שלך בצמרת מגדלי אסותא. קשה לפענח משם את מה שעובר על הבוחר הישראלי.
"מאז שנכנסתי לדרכנו, עשיתי מאות חוגי בית והרצאות, הגעתי לישיבות הסדר מאוד ימניות מעבר לקו הירוק. עלי, מיתר, קדומים, הר ברכה. שואלים אותי אנשים בשביל מה אתה הולך לשם ואני משיב שאני מוכן להוריד את ה-ב' מהמתנחבלים, ושהם יחזרו לכתוב שמאל עם ש', ולא עם ס', ולא יסננו את המילה שמאלני עם רוק מבזה. אז אפילו שאני מגיע לשטח, הסקרים בכל זאת חידשו לי".

מה גילית?
"שלא רק שחיבור מאוד חשוב למצביעים, בלי קשר לשאלה אם הם באים מימין או משמאל. אנשים רוצים לראות חיבור שבא מאינטרס מדיני משותף ולא מאינטרס אישי. כששאלתי אם הם מעדיפים חיבור שנעשה חודשיים לפני נעילת הרשימות או יומיים לפני, האפקט היה מאוד שונה. חיבור מאוחר נראה לאנשים כמו גלגל הצלה למועמדים שמנסים להימלט מאחוז החסימה. חיבור מוקדם נתפס כזהות אינטרסים של אנשים שמוכנים לוותר למען המדינה".

ועם מי נפגשת כדי לדבר על זה?
"דיברתי עם הרבה אנשים מימין ומשמאל, עוד לפני שנוצרו תל"ם וחוסן. עם גנץ, בוגי, אשכנזי, לפיד, אורלי לוי, משה כחלון, ציפי לבני ואבי גבאי. בניסיון להגיד להם, חבר'ה, תתחברו על מה שמשותף לכם".

הם באים אליך או שאתה בא אליהם?
"הרבה פעמים אני נפגש איתם במשרד שלי במדינול והרבה פגישות היו אצלם. לשמחתי, הרקורד שלי והאימג' שלי בעיני אנשים גורם לזה שכשאני מבקש לדבר עם מישהו, הוא מוכן להקדיש את הזמן. את אשכנזי פגשתי בכפר סבא, את אורלי במשרדים שלה, לא רחוק מקריית עתידים. אין לי בעיה ללכת אליהם. הבן שלי ואשתי טוענים שזה לא שאין לי אגו. הוא פשוט כל-כך שבע, שאני לא צריך יותר", הוא צוחק.

אתה יכול להסביר למה אשכנזי הצטרף רק ברגע האחרון? מי שרוצה להשפיע ולשנות - לא מסתפק בלהיות הגרוש ללירה, כמו שהוא נהג לומר.
"היו לי מפגשים רבים עם אשכנזי ולמדתי להעריך אותו. הכרתי אותו בתחרויות קפיצות (על סוסים). הבת שלו רוכבת וגם אני רוכב. למדתי מאוד לכבד אותו. הכרתי אדם מאוד סולידי, מאוד אמין, שאמר לי 'תשמע, זה לא משאת נפשי. אם ייווצר מצב שבו הצטרפותי מאפשרת אלטרנטיבה, אצטרף. אני לא אצטרף למפלגה שבה אני אחד משמונה אנשים, יושב בכנסת בשתי ועדות, זה לא מעניין אותי'. והוא התנהג ממש ככה. בשנייה שנוצר חיבור, הוא הצטרף. גם אם אורלי הייתה מצטרפת ולא לפיד, הוא היה נוהג כך. היה חשוב לו חיבור שמעלה את סיכויי המפלגה להיות אלטרנטיבה".

 גבי אשכנזי / צילום: כדיה לוי

ומעלה את סיכוייו להיות שר ולא ח"כ בשתי ועדות.
"אני מניח שאם גנץ ירכיב ממשלה, יש סיכוי טוב שגבי יהיה שר ביטחון או משהו דומה, אבל לא התרשמתי שנקודת הראות שלו היא צינית כזו שהוא מחפש את התפקיד. אני מוכרח להגיד שמארבעת האנשים המובילים, הוא האדם שהסולידיות הערכית שלו הכי הרשימה אותי".

אמרת את זה לאהוד ברק? כי נראה לי שהדבר האחרון שהוא יגיד עליו זה סולידיות ערכית.
"אני עם אהוד ברק חבר הרבה מאוד שנים. היו לנו הרבה הצטלבויות בצבא. תמיד הייתי תפקיד אחד או שניים נמוך יותר ממנו. עבדנו צמוד. יש לנו הערכה הדדית מאוד גבוהה, ואין לך מושג על עומק השיחות הקשות שהיו לנו לגבי העובדה שהוא, עם כל הרצון האמיתי שלו ליצור שינוי, לא ויתר על הנקודה האישית. לא יודע אם לומר ונדטה אישית, אבל מתחים מאוד קשים בינו לבין אשכנזי. אני חשבתי שזה לא נכון ולא בוגר. אני לא חוסך את דבריי כשאני חושב משהו".

הוא מתנהג כך כי הוא עדיין חי את הכעס או שהוא פשוט לא יכול לסגת מהפוזיציה וחייב להמשיך את אותו קו?
"לא הייתי מוציא מכלל אפשרות את האופציה השנייה. הייתי אומר שלאופציה הזו יש רגליים".

נחזור לסקרים שערכך, היה הבדל בסקרים בין החיבור של גנץ לאורלי לוי אבקסיס לבין החיבור עם יאיר לפיד?
"לא, הוא נתן כמעט אותה תוצאה. החיבור עם לפיד תדלק את התפיסה שנוצרה מפלגה מספיק גדולה כדי להפוך לאלטרנטיבה, בעוד שהחיבור עם אורלי עשה קצת את זה, אבל גם שידר חיבור עם גוף בעל צביון יותר ימני. גם בגלל העמדות שלה וגם בגלל הגשר שלה, דרך אביה, דוד לוי, לצד הימני של המפה".

מה שכנע את לפיד לוותר על המקום הראשון?
"יאיר ברגע האחרון הבין שהדרך הכי סבירה שיש לו לתרום להחלפת השלטון בשלטון יותר מתון עם שיח פחות מתלהם, היא להצטרף לגנץ".

עם כל הכבוד לדאגתו לתרבות השיח, הוא גם חשש שיאשימו אותו בכך שהאגו שלו הביא לניצחון של נתניהו.
"בשיחות שלנו עלה - אתה יכול לקבל את הרפיוטיישן של המציל או את ההאשמה של הקברן, אז מה שאת אומרת נכון. במדינה כמו ישראל, עם האתגרים שלפניה, זהות של מנהיג עם ניסיון ביטחוני עשיר היא חשובה, ומהכיוון הזה, לפיד כראש ממשלה הוא קונספט לא קל לעיכול, שלא היה מקובל בשום צורה על גנץ ואנשיו".

אז למה הם הסכימו לרוטציה?
"גנץ הבין שרק אם הוא עושה עוד איחוד, אשכנזי מצטרף ומבצר את האלטרנטיבה שנוצרת. אני מעריך שהיה צורך בקצת ירידות בסקרים כדי שזה יקרה. היה מי שטען באוזני חוסן לישראל, שאם הם לא יעשו את החיבור שיאפשר לאשכנזי להצטרף, אז הם עוד רגע יהיו 15 ואחרי זה 12 ועשר, ובסוף יגמרו בתור המפלגה השלישית בגודלה אחרי יש עתיד והעבודה. ברגע שגנץ הבין את זה, והיה מוכן להציע הובלה משותפת, נוצר החיבור".

נדמה שלפיד רוצה להיות ראש ממשלה הרבה יותר מגנץ.
"באחד המפגשים שלי עם יאיר לפיד, לא זוכר אם ב-2013 או ב-2015, הוא אמר לי, 'לא משנה אם אתה יותר מוכשר ממני, אני אהיה ראש ממשלה ואתה לא, כי אני ממש רוצה לעשות את זה. אני קם בבוקר וחושב איך להיות רה"מ. אולי אתה תתאים יותר, אבל אתה לא תהיה, כי אתה לא רוצה את זה'. וזה מוביל לשאלה מה עדיף לך בחיר או בכיר. לפיד או בוגי. יאיר הוא פוליטיקאי יותר מוכשר ואפקטיבי, אבל בוגי הוא מנהיג פוטנציאלי נכון יותר בעיניי".

לחבר את הרוב המתון

לא במקרה בחר ריכטר ביעלון לצורך הדוגמה. "גנץ יהיה ראש ממשלה טוב, אבל גם בוגי ולבני יכלו להיות ראשי ממשלה טובים", הוא אומר בנימת צער על כך שנשארו מאחור. ליעלון הוא פנה, "אחרי שהתפוטר מתפקידו כשר ביטחון. "כתבתי לו 'אנחנו לא מכירים, אתה לא יודע מי אני. אני יודע מי אתה. דעותינו כנראה מאוד שונות, אבל אני מאוד מעריך אותך על היושר והיושרה בהן הלכת ומאחל לך הצלחה בדרכך'. אחרי חמש דקות קיבלתי אימייל: מה אתה עושה מחר בתשע? אמרתי לו: אני יודע מה אני עושה, אני רק לא יודע איפה. אמר לי: אז בוא אליי לבית שלי. ישבנו שלוש שעות, ומצאנו שאנחנו מסוגלים להגיע להרבה הסכמות לגבי הדרך לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.

"כשסיפרתי על זה לפולי ברונשטיין, המנ"כלית של דרכנו (שאני מכיר דרך אשתי), אמרתי לה 'אני חושב שמה שקרה לי עם בוגי הוא הדגמה לכך שלרוב המתון, מימין ומשמאל, יש הרבה מהמשותף, ואפשר לעבוד על זה. היא הציעה שאצטרף כיו"ר".

התלבטת לפני?
"לפני שהסכמתי, אמרתי לה 'התנועה הזו נתמכת על-ידי קבוצת יהודים אמריקאים, שהלב שלהם במקום הנכון, אבל אני לא מרגיש שיש לי זכות לשנות פה דברים מתוך ארנק של יהודי אמריקאי, בזה אני לא שונה ממי שנמצא בארנק של שלדון אדלסון. אני רוצה שהישראלים יתרמו יותר מ-50%. נאמר לי - לא תצליח בחיים. ישראלים לא תורמים הרבה, ובעיקר לא לדברים פוליטיים. אמרתי, אם החברים שלי, הברנז'ה שלי, לא מוכנים לשים את היד בארנק - לא את העומק שאני שם, אבל לשים - אז אני לא מוכן לשים יד בארנק ולהתאמץ בשבילם. הם לא שווים את זה".

אז מה עשית?
"לחלק מהאנשים אמרתי - אני שמתי ככה. אתה, או שתשים כמוני, או שאל תבוא למסיבת יום העצמאות אצלי על הדשא. ובהומור הציני שלי אמרתי ליהודית - זה win-win. חלק מהם יתרמו כמוני ואת החלק השני - אני לא אצטרך לראות בדשא. ומסתבר שהצלחתי, מ-2017, 51% מהתקציב הוא ישראלי. לאמריקאים יש מחויבות לעשות מץ', לא יותר. אגב, ל-2019 גייסתי את המשאבים שדרושים לפעילותינו במשך חודש וחצי, מה שפעם לקח לי שנה, כי הבחירות הראו את ההקצנה ונזקיה".

וכמה מהמימון הישראלי הוא שלך? ההון שאתה מביא איתך לא הופך אותך לבעל הדעה?
"קבעתי כלל שלפעמים מקשה עליי, שאני עצמי בשום פנים ואופן לא אעבור את ה-10% מהתרומות הישראליות לדרכנו. אני לא רוצה להיות במצב שבו עיתונאי יבוא ויגיד לי, קנית לעצמך תנועה. לא, אני לא קניתי. אני באתי לשרת. אני תורם בשביל לעזור לזה לקרות, אבל לא באופן שיהפוך אותי לבעל הדעה. בבורד של דרכנו אני מתווכח כמו כל אחד אחר. דעתי לא בכירה על דעתה של אף משתתפת בוועד המנהל, שיש בו יותר נשים מגברים".

עם הנגבי ואדלשטיין בעצרת

לריכטר, כפי שציין לגבי מימון הסקרים, חשוב להדגיש את ההבדל בין פעילותו כאדם פרטי לבין עמידתו בראש תנועת דרכנו. לפני שלושה שבועות עתר הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית, בבקשה להוציא צו מניעה נגד פעילות דרכנו, בטענה שעברה על החוק: היא לא רשומה אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות", אבל מנהלת קמפיין ממוקד ובעל אמצעים, שמסייע לכחול לבן, גם בלי לומר את השם המפורש.

האמת שמספיקה הסיסמה "בוחרים במי שמחבר בינינו - שמים את ישראל במרכז", כדי להניח לאן נושבת הרוח בקמפיין של דרכנו, אבל ריכטר טוען ש"הפעילות של דרכנו לשינוי פוליטיקת הזהויות בחברה הישראלית - כך שבמקום שמאל-ימין, ידברו על מתונים וקיצוניים משני הצדדים - התחילה לפני הבחירות ותימשך הרבה אחריהן. אחרי שהבאנו את צחי הנגבי לנאום בעצרת רבין האחרונה, ספגנו ביקורת קשה מהשמאל על כך שחיללנו את ההיכל עם אחד המתנגדים הקשים לרבין, אבל הוא ויולי אדלשטיין הביאו עשרת אלפים איש מקרב הדתיים והימנים שלא הרגישו נוח לבוא לעצרות קודמות.

 מתוך קמפיין דרכנו

"ולגבי מאגר הנתונים שצברנו לאורך השנים, אני לא יודע למי מתכוונים להצביע 340 אלף האנשים בדאטה בייס של דרכנו. בגלל שאנחנו שומרי חוק, מעולם לא שאלנו אותם על כוונותיהם. ובכל מקרה, אנחנו לא מתכוונים לתת לאף מפלגה גישה לנתונים".

אלה אנשים שמן הסתם תומכים במרכז, והמפלגה המזוהה ביותר עם המרכז היא כחול לבן. כשאתם מעודדים אותם להצביע, זה לא אותו הדבר?
"יש עוד מפלגות שנתפסות כמרכז. דרכנו תומכת בחיבור בין הימין המתון לשמאל המתון, מתוך הנחה שיש להם מן המשותף הרבה יותר מאשר לכל צד עם הקיצוניים בצד שלו. ושזו הדרך להישאר מדינה יהודית דמוקרטית בגבולות שיוצרים רוב יהודי מוצק. נפגשתי מיוזמתי עם מקורב מאוד לנתניהו, כי מאוד חשוב לי - ולא משנה אם המנצח יהיה נתניהו או גנץ - לשכנע אותו מה נכון לעשות בעשרה באפריל. חשוב לי שתיווצר קואליציה של הליכוד עם כחול לבן אחרי הבחירות. בעיניי, 'שלום עכשיו' ושלום אף פעם הם שני צדדים קיצוניים. כאדם פרטי, אני אולי מכבד יותר את שלום עכשיו, אבל שני הצדדים אינם פרקטיים בעיניי".

מי זה המקורב? כי בימים אלה, לנתניהו אין הרבה מקורבים.
"מקורב, ולא בן משפחה, שרצה לשמוע כי הוא מכבד אותי ואת דעותיי. אני עם נתניהו לא דיברתי, הייתי אומר מעולם, אבל בשביל להיות נאמן לאמת, אז היה לנו מפגש קצר כשהייתי פרופסור ב-MIT והוא עשה שם את המאסטר. וזו הייתה הפעם היחידה שדיברנו. ניסיתי מדי פעם במהלך השנים, ואו שלא יצא או שלא רצה. למעט האישיו של השחיתות, שאם יוגש כתב אישום פוסל אותו מבחינה אישית ומחייב אותו לפרוש, נתניהו הוא מנהיג ראוי, גם אם דעותיו שונות משלי. אני מתנגד לסגנון המשסה של נתניהו, אבל לא לאיש ולא לדעותיו הפוליטיות. כשהוא לא נגרר אחרי סמוטריץ', בנט ושקד, אפשר לייצר איתו קואליציה מתונה".

נתת תרומות או ערבויות לכחול לבן?
"לא. ייתכן שאלמלא הייתי יו"ר דרכנו, והיו מבקשים ממני ערבות, הייתי נענה, אבל לא הגעתי לחשוב על זה בכלל. ב-2013 נתתי ערבות ללפיד, לפני שהקים מפלגה. אבל מאז שהצטרפתי לדרכנו ב-2016, אני נאמן למחויבות שלי להישאר לא מפלגתי".

אבל תרמת 5,000 שקל לבוגי יעלון, איך זה מסתדר?
"זה היה חלק ממימון המונים שהוא ערך כשהקים את תל"ם. אני לא רואה בזה תרומה אישית שמראה מחויבות למפלגה. הוא הרים אז מיליון שקל, תרמו לו אז אלפי אנשים. אז מה הם החמשת אלפים שקל שלי, שתרמתי כאדם פרטי ולא כתנועה. זה נכון שכחול לבן יותר קרובה לאג'נדה שלי, ובתקופה האחרונה הליכוד הוא לא מחבר אלא מסית. אבל אני לא איש כחול לבן. כשעדינה בר-שלום, שאני מאוד מעריך, הקימה את מפלגת 'אחי ישראלי', אמרתי להם - 'חדר הישיבות של מדינול, קחו אותו מתי שצריך, לשירותכם'. חבל לי מאוד שהיא לא רצה בסוף לכנסת".

גם היא כמעט הצטרפה לגנץ.
"היא יכלה להוסיף גוון מעניין. ולא רק היא, גם דן מרידור".

ניסית לשכנע את מרידור לחזור?
"ניסיתי ליצור מצב שבו יחד עם גנץ תהיה קבוצה גדולה ומרובת גוונים, מציפי לבני ועד בוגי יעלון - חיבור של שניהם קיבל בסקרים שעשיתי הרבה נקודות, כי הוא נתפס כחיבור אסטרטגי ערכי בין אנשים ערכיים עם תפיסות שונות, שהיו מוכנים ללכת לקראת השני".

ולמה זה לא קרה? כי לבני הייתה מכתימה את הגנרלים שפוזלים לימין הרך בשמאלנות?
"זו הערכתי. הם חשבו שזה צובע אותם כשמאלנים מדי, למרות שהסקרים שעשיתי הראו, כאמור, אחרת. אבל בני גנץ והצוות שלו לא רצו בכך".

ומה תרומתו של ברק, שכנך במגדלי אסותא שאליהם עברת השבוע?
"גם אהוד ברק יכל להוסיף פה, כי הוא היה סותם את הטענה על חוסר הניסיון של גנץ".

ברק הוא אזרח מודאג או פוליטיקאי בגלות ששואף לחזור? איך אתה מתרשם ממנו?
"התרשמתי שחשוב היה לו להצטרף, אבל היום הוא כבר יודע שזה לא יקרה. הוא חשב שנוכחותו, עם הניסיון והידע שלו, יוכלו לעזור לראש ממשלה חדש לבצר את מעמדו ולבצע את מה שצריך בשנים הראשונות של הקדנציה שלו. לא התרשמתי שהיה לו עניין להמשיך ולהיות שם מעבר לזה, וגם לא שהשאיפה שלו הייתה להיות שוב ראש ממשלה. אם הוא היה יכול לקבל את הקרדיט שלו, שהוא חלק מהשינוי, הוא היה רוצה את הקרדיט. אבל יותר חשוב לו מה שנכון למדינה מאשר מה שנכון לברק. זו התרשמותי. אני בן 73, ברק בן 75, ואני חושב ששנינו פועלים היום כאנשי דרכנו, במובן של לייצר ממשלה אחראית שמחברת את העם ומבהירה לעולם שאין לה תביעות טריטוריאליות מעבר לקווי 67 והגושים. האם גם עליי הוא עובד? אין לו סיבה, אני לא קהל חשוב".

אני חושבת שאתה מכיר בערכך.
"בואי נעשה סדר, אני לא מחשיב את עצמי כפילנתרופ. יש לי סיפוק אגואיסטי גדול לראות את התרומה שלי למדינה שזכיתי לשרת. גדלתי בקיבוץ, שירתי בחיל האוויר, בניתי כמה חברות של טכנולוגיה מתקדמת. בתחום המחשבים - אורבוטק. ובתחום הרפואי - מדינול ואחיותיה. גם אורבוטק שבניתי לפני 35 שנה וגם מדינול שבניתי לפני 25 שנה הן חלק ממעט חברות שלא מכרו את הרעיון שלהן בשנייה שהוא קרה, פיתחו אותו כאן במשך עשרות שנים, וסיפקו פרנסה למאות עובדים (אורבוטק נמכרה רק לפני שנה לחברה אמריקאית). אני לא צריך להיות גנץ. מספיק לי להיות קובי. אני בהחלט בסדר עם זה".

בין מדינול לאורבוטק: תעודת הזהות העסקית של קובי ריכטר

את סוף השבוע האחרון בילה קובי ריכטר בפריז. "בית הספר למשפטים של הסורבון הזמין אותי להרצות על המשפט שניהלתי מול בוסטון סיינטפיק, כי הקייס סטאדי מאוד עניין אותם. המרצה חששה שרמת המעורבות שיפגינו הסטודנטים הצרפתיים תהיה נמוכה. אמרתי לה, קודם אתן להם את סיפור המעשה, כי הוא מאוד ג'ויסי, ואחר כך נעבור לדיון מפורט על החוזים. הם מאוד התעניינו. נשארתי שם ארבע שעות".

המאבק המשפטי בין חברת המכשור הרפואי מדינול שהקים ריכטר ב-1992 לבין בוסטון סיינטפיק האמריקאית, ששיווקה את מוצריה, הסתיים ב-2005 בהסכם פשרה, שבמסגרתו קיבלה מדינול 750 מיליון דולר בגין הפרת זכויות הפטנט. בנוסף, החזירה ענקית הציוד האמריקאי למדינול 21% ממניות החברה שהוחזקו על ידה.

את חברת מדינול, מחלוצות הסטנטים, הקימו בני הזוג ריכטר ב-1992 עם גרגורי פנחסיק והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהעולם הקרדיולוגי. באותה שנה נפרד ריכטר מחברת אורבוט שהקים עם שותפים, אחרי שחרורו מחיל האוויר, אך נותר בעל מניות בחברה. אורבוט התמזגה עם מתחרתה הראשית אופטרוטק, וחברת ההייטק הממוזגת נקראה בשם אורבוטק. היא פועלת מיבנה ומפתחת טכנולוגיות עבור תהליכי הייצור של מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים. במארס 2018 נמכרה אורבוטק לחברת קלה-טנקור האמריקאית לפי שווי שוק של 3.4 מיליארד דולר. ריכטר, שהיה בעל המניות הפרטי הגדול בחברה (5.4%) קיבל תמורת חלקו כ-180 מיליון דולר.

"במדינול אני היזם, יו"ר מועצת המנהלים וה-CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי), ויחד עם אשתי מחזיק כ-90% מהמניות", הוא משרטט את תמונת המצב כיום. "ובאורבוטק הייתי עד לאיחוד עם KLA לפני חודש, חבר מועצת המנהלים, אחד מארבעת היזמים, ובשנותיה הראשונות גם מנהל פיתוח מוצרים ושיווק".

מלבד מדינול ואורבוטק, הקימו בני הזוג ריכטר - שחולקים חדר עבודה משותף במדינול (לא צפוף במיוחד, יש לומר) - גם את מדקון שפיתחה תוכנה לניהול מידע רפואי. ב-2005 נמכרה השליטה בחברה למקסון האמריקאית, לפי שווי של 105 מיליון דולר. תמורת חלקם בחברה קיבלו בני הזוג ריכטר כ-30 מיליון דולר.

ב-2006 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת מיקרוטק שמפתחת מכשיר לשחרור מבוקר של תרופות באמצעות אנרגיית אולטרסאונד וב-2007 את וולב מדיקל העוסקת בפיתוח שסתומים המושתלים בהליך זעיר פולשני, שתיהן בבעלותם המלאה. ריכטר גם ניהל את קרן ההון סיכון הציבורית מרתון, והשקיע בחברת QXL שנמכרה ב-1.9 מיליארד דולר ובסטארט-אפים נוספים. פורבס ישראל דירג אותו במקום ה-22 ברשימת עשירי ישראל לשנת 2017, והונו האישי הוערך אז בכשישה מיליארד שקלים.

קובי ריכטר | אישי: 73, נשוי + 3. מחלק את זמנו בין בתיו בארסוף ובת"א | השכלה: דוקטורט בפיזיולוגיה ופרמקולוגיה מאוניברסיטת ת"א, לשעבר פרופ' אורח במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית של MIT | צבא: טייס קרב, מפקד טייסת, ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר. השתחרר בדרגת אל"מ | תפקידים בולטים כיום: יו"ר ומנהל טכנולוגיות ראשי במדינול ויו"ר הוועד המנהל של תנועת דרכנו