השבוע נפלה בחלקי הזדמנות לבחון מהלכי שינוי קריירה של 130 מנהלים, חברים בקבוצת מנהלים גדולה בפייסבוק, שהגיבו לפוסט שעסק בנושא. כותבת הפוסט ביקשה לשמוע מחוויותיהם של אלה שאזרו אומץ לעזוב משרות מתגמלות ולהתחיל מהתחלה, וזכתה להיענות של מנהלים בדרגים שונים (ממנכ"לים עד מנהלים זוטרים) ובטווח גילאים רחב (29-55 ), רובם המכריע אקדמאים העוסקים במגוון גדול של מקצועות.
קראתי בעיון את התגובות, ובמקרה הצורך נברתי במקורות מידע נוספים על-מנת למפות עד כמה שניתן את התפלגות השינויים שעשו המגיבים, ולהלן התוצאות:
ירידה במדרג המקצועי
רק 22 מהמנהלים (17%) נותרו שכירים, אחד בלבד בתפקיד ניהולי, כאשר כמעט מחצית מהם (10) עברו מהמגזר העסקי לציבורי, רובם לתפקידי הוראה. 20 מנהלים מתוך ה-22 עשו הסבה למקצועות נחותים מאלה שעזבו, מהם רק שניים הצליחו לטפס בפירמידת מיצוב המגזרים (לחברות שירות טכנולוגיות, האחת מהן חברת סמי-הייטק קטנטנה). שני המנהלים הנותרים חזרו לאקדמיה לרכישת מקצוע חדש, וכעת הם נמצאים בשלב ההתמחות במקצועות הרישיון שלמדו. מתוך כל קבוצת השכירים, 21 ספגו ירידה משמעותית בשכר, לעתים עד כדי ויתור על 2/3 ממנו, כאשר לגבי האחרון המידע לא ברור (להערכתי שכרו לא נפגע ואולי אף עלה).
ומה לגבי 108 המנהלים הנותרים? 81 מהם פתחו עסקים עצמאיים הנמצאים בשלבי בשלות שונים, 25 (31%) בתחום שבו עסקו קודם או בכזה העשוי להיתפס דומה בעיני לקוחות פוטנציאליים, ה 56 האחרים (69%) הקימו עסקים בתחומים שונים לחלוטין ממקצועות המקור, חלקם בעזרת קורסים והכשרות (NLP, עיצוב, תיווך וכו'), אחרים ללא כל הכשרה. התחומים הבולטים: נדל"ן/תיווך נדל"ן, השמה, ייעוץ לכלכלת המשפחה, אימון לסוגיו, הדרכות, סדנאות, הרצאות, טיפולים משלימים למיניהם, מיזמים חברתיים/רוחניים ועוד.
האם מדובר בעסקים שמפרנסים את בעליהם בכבוד? לא היה מספיק מידע בנושא, אבל סביר להניח שלגבי מרבית בעלי העסקים מדובר בירידה משמעותית בהכנסה בהשוואה לתפקיד השכיר והמתגמל שנטשו (מגיבים רבים הודו בכך), שכן הקושי העיקרי בניהול עסק איננו לבצע את העבודה אלא להביא אותה. מאידך, ישנם עסקים מכניסים ומבוססים יותר, אם כי לא ניתן היה להעריך מי מצליח יותר, אלה שפתחו עסק במקצוע הקודם שלהם, או אלה שפתחו עסק בתחום חדש לחלוטין.
ירידה דרסטית בשכר
שאר 27 המנהלים עדין לא מצאו את דרכם, כלומר נטשו תפקיד ניהול מתגמלים, וכעת הם בעיצומו של תהליך חיפוש אחרי הצעד הבא, בינתיים לא מתפרנסים (חלקם עדין זכאים לדמי אבטלה).
האם המדגם הזה מייצג את מה שקורה בשוק העבודה? כן ולא.
בהיבט של רמת ההשתכרות בעקבות הסבה מקצועית, התמונה המשתקפת כאן היא די טובה, ולא רק בהקשר של מנהלים. כפי שכתבתי בהרחבה בטורים קודמים, הסבה מקצועית כרוכה כמעט תמיד בירידה משמעותית בשכר, לכן הסבות שמצליחות כלכלית הן מחזה נדיר מאד.
גם בהקשר של ירידה למקצוע נחות ממקצוע המוצא, המדגם הזה משקף היטב את תמונת ההסבות המקצועיות בכלל השוק (למעט השניים שלמדו מקצוע חדש וה-25 שפתחו עסק עצמאי באותו מקצוע, כל השאר ירדו במדרג המקצועי), כנ"ל באשר להתפלגות בין עצמאים לשכירים (מעסיקים משלמים על ידע ועל ניסיון ועל כן פחות משתפים פעולה עם הסבות), ולנפיצות ההסבות למגזר הציבורי שסיכויי ההצלחה שלהן גבוהים משמעותית בשל האופק התעסוקתי (הוראה, סיעוד, עבודה סוציאלית וכו').
שכר נמוך, שביעות-רצון גבוהה
במה המדגם הזה איננו מייצג את כלל השוק? קודם כל, אין כל מידע לגבי שיעורי ההסבות שנכשלו. כמעט כל מי שבחר להגיב העיד על מהלך מוצלח מבחינתו, למעט אחד ששיתף כי הקמת העסק הייתה טעות שהביאה להתרסקות כלכלית מהירה. שנית, למרות פגיעה מהותית בשכרם של מרבית המנהלים, רובם המכריע התמידו בהסבה והביעו שביעות-רצון רבה ממנה, תמונה שאיננה מייצגת את כלל השוק, שלא לדבר על 27 מנהלים שעזבו משרות מתגמלות ובינתיים אינם עובדים.
מה ההסבר? ניחשתם נכון. מדובר בקבוצה של מנהלות שרובן המכריע אינן המפרנסות העיקריות/יחידות, על כן היא מייצגת את תופעת ההסבות בקרב נשים בלבד. גברים, לעומתן, מתקשים להרשות לעצמם כלכלית מהלכי שינוי קריירה, ועל כן הם מעזים הרבה פחות, מה גם שעבור גברים לגובה השכר השפעה יותר גדולה על תפיסת הערך עצמי, בוודאי למנהלים שבחבורה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
