אחרי שעשה הכול כדי להביא את האירוויזיון לארץ, יואב צפיר מתחיל לחפש את הפורמט הבא

אין ספק שהשנה האחרונה של הבמאי יואב צפיר צבועה בצבעי האירוויזיון. החל מקפיצות השמחה שלו שמילאו את המסך כשנטע ברזילי זכתה בתחרות בפורטוגל, ועד לגמר של "הכוכב הבא" שהגיע לרייטינג של 30.8% - שיא מאז פיצול ערוץ 2. לאחר חודשים ארוכים של עבודה מפרכת, צפיר נשמע שמח ורגוע בשיחה ממקום חופשתו בארצות הברית, הרחק-הרחק מכל תחרות זמר. ולמרות שהיה מבין אלה שהביאו אותנו לניצחון, הוא לא יביים את התחרות שתתקיים כאן במאי הקרוב ותשודר בתאגיד השידור הציבורי.

ההיית כמשה? הגעת לארץ המובטחת ולא נכנסת?

"התאגיד וערוץ 12 הם שני דברים שונים ולכן זה פשוט לא יכול היה לקרות. אני חייב להמשיך בהפקות שלי בקשת כל השנה, וההפקה של האירוויזיון דורשת שנה שלמה של התחייבות לעבודה בתאגיד. זה לא משהו שהייתי מסוגל לו. אבל אני יודע שעשיתי הכול בשביל להביא את האירוויזיון לארץ. זה קרה - וכולי גאווה. אגב, אני גם עוזר קצת באירוויזיון - יש לי כמה קטעים שאני אעשה ואני בקשר עם כל הצוות שמפיק את האירוע. הוא עושה עבודה מצוינת ואין לי ספק שזה הולך להיות מופע מדהים".

בכל ימיו ב"טדי הפקות" ובתוכניות של קשת השיג צפיר נתוני הצלחה יפים, כך שאין זה מפתיע שהוא שם כמעט נרדף לרייטינג. אפילו תוכנית שלא הצליחה יחסית כמו "אביב ואייל", הביאה רייטינג של 12%-14% - מספרים שבערוצים האחרים היו ודאי שמחים לקבל בגלגול הנוכחי של הטלוויזיה המסחרית.

הרייטינג מלווה את צפיר מימיו הראשונים בתחום הבידור (לא כולל את ימי אביו טוביה כשעוד היה פה רק ערוץ אחד ובודד). הסרט הראשון שהשתתף בו, "בלוז לחופש הגדול", הפך לאחד המצליחים והנצפים בישראל, ואולי זה היה סימן לבאות. אבל להבדיל מהסרט שהזניק אותו לקדמת הבמה ("בגיל 18 היו לי מעריצות כמו סטטיק ובן-אל. אז לא היה אינטרנט, אלא היו משחקים של גלויות"), התוכניות שהוא חתום עליהן שמחות. ממש-ממש שמחות. החל מ"הקומדי סטור" או" שמש" ועד ל"כוכב הבא".

וגם הוא נשמע איש שמח בהצלחתו ובחלקו. לא נשמעים פקפוקים או הגיגים עמוקים על משמעות ההצלחה, גם כשהוא נשאל אם היא מפחידה: "קודם כול המילה 'מפחיד' לא מתאימה. הצלחה היא דבר מבורך ושמח, ובמשך השנים היו לי לא רק הצלחות, אלא גם תוכניות שלא ממש הצליחו. אבל, בגדול, אני חושב שאני פשוט טוב במה שאני עושה ונותן את הנשמה בכל הפקה שאני נמצא בה. גם כשחקן בזמנו. זה מאוד משמח וזה בא מעבודה קשה ומהרבה התכוונות. זה לא ממזל".

"הייתי יושב עם ההורים שלי ומקליט את האירוויזיון"

אבל נחזור רגע לאירוויזיון - החגיגה הענקית שעומדת בפתח ומאיימת לשטוף בצונאמי אדיר את תעשיית הטלוויזיה המקומית ובדרך גם כל סימן לשפיות ישראלית.

מתי הסתכלת על עצמך במראה ואמרת "הנה איש שאוהב אירוויזיון"?

"האמת, אפשר להגיד שתמיד אהבתי. כשהייתי ילד, הקדם-אירוויזיון והאירוויזיון היו מאוד חזקים. הייתי יושב עם ההורים שלי ומקליט. אני אדם של מוזיקה וכזה שאוהב מאוד תחרות וספורט (את מכבי ת"א - א.ט). אני חושב ששני הדברים האלה מתחברים אצלי מאוד-מאוד חזק. את העניין של אהבת המוזיקה רואים כמובן דרך כל ההפקות שאני עושה ודרך התחרותיות שבי. אני מאוד אוהב לנצח. מאוד אוהב".

בשנות ה-70 ו-80 נחשב האירוויזיון לאירוע גדול מאוד בישראל. בעידן החד-ערוצי, צלילי התחרות שבקעו מחלונות הבתים היו ממלאים את הרחובות. אבל עם השנים והכישלונות בתחרות נעלמה גם ההתעניינות, למעט הזכייה של דנה אינטרנשיונל ב-1999, שלאחריה שוב התפוגגה התחרות מחיינו.

"לפני 5 שנים אף אחד לא התעניין, ילדים לא ידעו מה זה בכלל", מספר צפיר. לדבריו, כשבקשת החליטו להרים שיתוף הפעולה עם התאגיד (שאז עוד נקרא "הערוץ הראשון") ולהריץ תוכנית שתבחר את המועמד הישראלי בתחרות, הורמו הרבה גבות ועלו שאלות בסגנון 'מה אתם לוקחים את האירוויזיון? זה פרס לא שווה, זה לא מעניין, למי אכפת?'. בנוסף, היו גם את אלה שציינו את הסיכונים - את העובדה שאתה מגיע מלא תקוות לתחרות, אבל אז פתאום לא מגיע לגמר.

"בעונה הראשונה לאירוויזיון (השנייה של "הכוכב הבא" - א.ט) באמת מיעטנו לדבר על הנושא במהלך העונה ורק לקראת הגמר התחיל להיות עניין ונדב גדג' נבחר. כשהגענו איתו לתחרות בוינה ב-2015, גיליתי מה זה האירוויזיון. זה הפך למופע ענק ומושקע מאוד, ואפשר לעשות שם דברים מדהימים. ההצלחה הראשונה שלנו הייתה עם נדב אחרי שחששנו שלא נעלה לגמר, ומאז עלינו כל שנה".

ואתה נוסע כל שנה?

"כל שנה נסעתי וביימתי. אחרי התחרות עם נדב אמרתי לכולם ש'תוך 5 שנים אני מוכרח לזכות באירוויזיון' - והנה זה לקח 3 שנים. כשנטע ברזילי הגיעה לאודישן, אמרתי להפקה: 'חבר'ה, יש כאן מישהי שיכולה לזכות באירוויזיון'. על האודישן הראשון! זה היה מטורף".

 נטע ברזילי בחגיגות נצחון בכיכר רבין, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מה התפקיד שלך באירוויזיון?

"אני מביים את השיר הישראלי כבר 4 שנים. המשמעות היא שאני אחראי על כל מה שקורה על הבמה ועל הצילום של הנאמבר. אני בקשר עם הבמאי המקומי, נותן לו הוראות, הערות לתאורן, לזוויות המצלמה, לווידיאו. בכל הדברים האלה צריך לטפל ממש בפינצטה".

אתה בא מהעולם העסקי ופתאום אתה רואה את התאגיד נאלץ להילחם על תקציבים בשביל להרים אירוויזיון. אתה יכול להבין את זה?

"אני מבין שהתאגיד באמת גייס את כל התקציב של השנה שלו לטובת הדבר הזה ושהולך להיות אירוויזיון מאוד מרשים. אין ספק שלהפיק לגוף ציבורי זה לא אותו הדבר כמו הפקה אצלנו. לא נכנסתי לזה לעומק, אבל מהדברים שאני שומע זה באמת דורש לעבור המון ועדות והמון פרוצדורות שאין אצלנו. אבל מה שמשנה זו התוצאה הסופית, והיא שהאירוויזיון הזה הולך להיות אירוע טלוויזיוני אדיר, שעוד לא היה כמוהו, גאווה ישראלית".

אתה שותף לכל ההייפ סביב התחרות? שיבואו לפה עשרות אלפי תיירים ושזה משפיע על התדמית של ישראל?

"זה מאוד משעשע. אני חייב לספר שברוב המדינות בתחרויות שהיינו בהן לא היה כזה עניין. כשהגענו לפורטוגל בשנה שעברה חצי מהאנשים שדיברנו איתם בכלל לא ידעו שיש תחרות. בישראל יש עניין עצום. כל המדינה מאחורינו וזה נורא משמח.

"הרגע שבו רואים אותי שם צורח כשזכינו עם נטע הפך להיות כזה שכולם מדברים איתי עליו. אנשים ברחוב התרגשו באמת, כאילו זכינו באליפות ספורט. זה לא קורה הרבה ולכן זה מאוד מרגש. וישראלים - רק תן לנו סיבה לשמוח, תן לנו סיבה ליהנות ולהתרגש. אז זה הפך להיות משהו שכולם מדברים עליו והציפיות עצומות.

"אבל, מצד שני, אנשים לא באמת יודעים מה זה אירוויזיון, אז בוא נעשה קצת סדר: אני חייב להגיד שרוב השירים שיהיו מאוד מוזרים, כמו בכל שנה, וצריך לדעת לקראת מה הולכים. תמיד יש איזה 3-4 שירים טובים, וכל השאר, עם כל הכבוד, הם לא באמת טובים.

"אני ממליץ לכל מי שמתעניין באירוויזיון לצפות ב-40 השירים שכבר נמצאים ברשת. מי שצופה בהם מבין שרובם לא ברמה גבוהה".

בוא נדבר על השיר של השנה ועל קובי מרימי. מעטים הסיכויים שנזכה פעם שנייה ברציפות, גם בלי קשר לשיר. וגם השיר עצמו הוא קצת בלדה, לא מאוד מרימה.

"אגב 'בלדה', לפני שנתיים, שנה לפני 'TOY', השיר הכי שקט בעולם זכה בתחרות. תיכנסו בבקשה לאינטרנט, תכתבו 'פורטוגל יורוויז'ן' ותמצאו את השיר הכי שקט בעולם.

"אף אחד לא קבע בספר החוקים ששיר זוכה צריך להיות מדהים. עדיין, מצבנו בטבלת ההימורים לא טוב השנה, צריך להגיד את זה וזה בסדר, אבל זה לא אומר שלא נגיע למקום גבוה. בשנה שעברה השיר הקפריסאי היה ממוקם במקום ה-30 בטבלת ההימורים, ואחרי החזרות הוא עלה למקום הראשון ובסוף הגיע למקום השני בתחרות. אז אי-אפשר לדעת מה יהיה.

 קובי מרימי בגמר הכוכב הבא לאירוויזיון / צילום: רונן אקרמן

"בסופו של דבר עשינו עונה נהדרת ב'כוכב הבא לאירוויזיון', ואני חושב שהיא הייתה הכי מצליחה בתולדות התחרות. זכינו גם בפרס האקדמיה לטלוויזיה, פרגון מקיר לקיר, שני מיליון הצבעות בגמר - זו כמות מטורפת. הקהל התאהב בקובי במהלך העונה והשופטים בחרו בו כנציג של ישראל. כולנו נעשה את העבודה הכי טובה, נגיע איתו לבמה בצורה הכי מכובדת, ויש לי תחושה שקובי יפתיע ויגיע למקום גבוה".

אפשר לרמות בהצבעות באמצעות בוטים או באמצעים טכנולוגיים אחרים?

"אנחנו מצוידים בטובי המוחות שמפקחים על הנושא הזה וכל פריצה קטנה מדווחת ומטופלת. בשנים שזה קרה ב'כוכב נולד' פרסמנו את המקרים, לא פעם ולא פעמיים. מאז שיש אפליקציה כבר הרבה יותר קשה להשפיע על התוצאות. הכול מפוקח. אגב, גם ב'כוכב' וגם באירוויזיון שיטת ההצבעה היא 50% שופטים ו-50% הצבעת הקהל".

"קשת טובה בלייצר פורמטים ולמכור אותם"

לא בטוח שתוכניות מוזיקה הן ריאליטי קלאסי, שכן בסופו של דבר מדובר בכישרון אמיתי שיש לאנשים, שהם מתאמנים עליו ומבצעים אותו. ובכל זאת, כמות המניפוליציה וההכנה שיש בתוכניות הללו שולחות אותן לטריטוריות האלה, ונראה שהתקופה האחרונה בריאליטי לא הייתה נדיבה ברייטינג. ההפתעה היא שהכישלון הבולט יצא דווקא מבית הזכיינית המצליחה קשת עם הפרויקט השאפתני "2025" שמדשדש עם רייטינג של כ-14%.

קראו לך לבוא לעזור או לייעץ ב"2025"?

"קראו לי לכמה פגישות ייעוץ, בעיקר לעזור להם בנושא של שידור חי. אני חושב שקודם כול צריך להצדיע לניסיון של קשת להעז וליצור דברים חדשים. הכי קל זה לקנות פורמט ולעשות אותו. אבל קשת יודעת שהרווח הגדול של הטלוויזיה בארץ היא לא מעשיית הטלוויזיה עצמה, אלא ממכירת הפורמטים בחו"ל. 'הכוכב הבא' נמכרה ליותר מ-20 מדינות, ואני חושב שזה הפורמט הכי מרוויח של קשת. גם 'בי"ס למוסיקה' נמכרה לכמה מדינות, ו'רק רוצים לרקוד' נמכרה לגרמניה. זאת אומרת שאנחנו טובים בלייצר פורמטים ולמכור אותם, לפחות בפורמטים שאני עושה.

"אז ב'2025' נתקלו בכמה קשיים, ואני בטוח שטובי המוחות שם מאוד מוכשרים ומאוד טובים ועושים את כל העבודה כדי שזה יהיה הכי טוב שאפשר. אני ממש לא בטוח שזה לא יימכר לכמה וכמה מדינות. יש שם כמה הברקות שיכולות למכור את הפורמט בקלות, גם היום".

לפעמים אנחנו לומדים את השיעורים הכי טובים מהכישלונות שלנו. מה אתה יכול להגיד על "אייל ואביב", מה למדת שם?

"כדי לשמר תוכנית מוזיקה מצליחה צריכים לקרות כל כך הרבה דברים. אז ב'כוכב הבא' יש לנו את אסי עזר ורותם סלע, תכנים מאוד בידוריים, צוות שופטים רחב ומכוון, וגם את העניין של האירוויזיון. אלה גורמים שמובילים את התוכנית להצלחה. מאוד-מאוד קשה להצליח בתוכנית מוזיקה היום, כי בלי הגורמים האלה, לדעתי, יהיה מאוד קשה אפילו ל'The Voice' או ל'X פקטור' לעשות עונה מאוד-מאוד מצליחה".

איך אתה רואה את כל ענייני הפיצול והמיזוג?

"אנחנו מדינה קטנה ואין בה מקום ליותר מדי ערוצים. אין לנו כמות צופים כזאת שתיתן סיבה מסחרית ליותר מדי ערוצים. אני שמח שזה התכווץ לשני ערוצים מסחריים זה מול זה ושיש גם את התאגיד. אני חושב שזו כבר תחרות הוגנת והגיונית. עדיין אנחנו לא נמצאים בשנה קלה לתעשייה ברמה כלכלית וההכנסות מועטות, ולכן מאוד חשוב ליצור פורמטים חדשים ולמכור אותם לעולם - זה האופק המסחרי שלנו".

אתה פעיל בזרוע הבינלאומית של קשת?

"אני פעיל בעיקר בגלל התוכניות שיצרתי ושנמכרות עד היום. כש'הכוכב הבא לאירוויזיון' נמכרה ל-20 מדינות, נסעתי מטעם קשת לכמעט 12 מדינות. הייתי בברזיל, בהודו, בגרמניה, בארצות הברית בהוליווד ועוד ועוד. זאת הייתה העבודה שלי במשך שנה כמעט. גם השנה נסעתי לגרמניה עם 'רק רוצים לרקוד', ולסין עם 'בי"ס למוסיקה'".

"לפעמים, גם אנשים מאוד מוכשרים לא מצליחים"

לדברי צפיר אין לו מתכון להצלחה ("אני לא יודע כלום"), אלא תחושות בטן שלפיהן הוא עובד. "תמיד שואלים אותי 'מה סוד ההצלחה ולמה הקהל רואה דווקא את התוכניות שלך?'. אני לא יודע, אין לי סוד. הדבר היחיד שאני יכול לנחש זה אם אני אוהב את התוכנית אם לאו, ואם אני אוהב אותה - אז זה בדרך כלל מצליח". ולכו תתווכחו עם תחושות הבטן של צפיר, או במילים אחרות לכו תתווכחו עם הצלחה.

זאת לא רק הבטן. אתה מקבל את נתוני הרייטינג כל בוקר.

"זה לא תמיד קשור. נגיד בגמר של 'הכוכב הבא' הרגשתי שמשהו מסעיר קורה תוך כדי הבימוי. הרגשנו שכל המדינה באמת בעניין - דבר שאני לא זוכר מאז 'כוכב נולד' עם הראל סקעת מול הראל מויאל, או נינט מול שירי מימון. לא ידעתי שנקבל 30.8% רייטינג, אבל הרגשנו שמשהו מסעיר קורה. אז יש לך איזו תחושת בטן ובדרך כלל היא נכונה, אבל לפעמים אתה מתבדה ומגלה שעשית איזו פנייה לא נכונה. אבל זה גם בסדר, כי מהכישלונות שלנו אנחנו לומדים הכי הרבה".

אתה חושב שהריאליטי פה להישאר? תראה את "2025", או את "האח הגדול" ו"הישרדות" שלא הצליחו מי יודע מה.

"אני לא מקבל את הכותרות הגדולות שקובעות שז'אנר מסוים סיים את דרכו. זה לא קרה, זה גם לא יקרה. אני חושב שבסוף-בסוף כל תוכנית עם התכונות שלה. זאת אומרת, תוכנית ריאליטי יכולה מאוד להצליח ויכולה מאוד להיכשל; תוכנית דרמה יכולה מאוד להצליח ומאוד להיכשל. זה מאוד תלוי בכותבים, ביוצרים ובהפקה.

"בסוף צריך ליצור ולעשות תוכנית טובה. זאת צריכה להיות תוכנית שנוגעת, שמרגשת, שמצחיקה, שמבדרת, או לפחות חלק מהתכונות האלה. בשנה-שנתיים האחרונות היו תוכניות ריאליטי מסוימות שמאוד הצליחו, וגם היו כאלה שפחות. זה בגלל דרך העשייה שלהן ולא בגלל הז'אנר".

אתה חושב שהפלטפורמה קשורה - אם זה משודר ברשת או בקשת?

"לא חושב. אנשים טובים עושים טלוויזיה טובה. זה העניין. לפעמים, גם אנשים מאוד מוכשרים לא מצליחים. זאת רק אבן דרך והם ימשיכו לעשות ובסוף הם יצליחו".

"אני בונה דמויות כדי שאנשים יתאהבו בהן"

למרות שצפיר מזוהה בעיקר עם תוכניות בידור ומוזיקה, יש לו ברזומה גם לא מעט סדרות מתוסרטות, בעיקר קומדיות והרבה סדרות נוער, לאו דווקא בפלטפורמה של קשת. בין היתר, "השיר שלנו", "דני הוליווד", "Oboy" ו"גיבור אמיתי" עם רן דנקר, שאותן עשה עם היוצר והתסריטאי אורי גרוס. בימים אלה הוא עובד על סדרה נוספת בקשת, כך שמתבקש לדעת האם יעניין אותו לעשות גם סדרה שקורעת את הלב ולעזאזל הרייטינג.

"משפט של 'לעזאזל הרייטינג' הוא לא מדויק", הוא אומר. "אני כן אשמח לעשות סדרה שתהיה מאוד-מאוד נצפית וגם טובה, ואני לא חושב שזה סותר אחד את השני. לראיה, 'בשבילה גיבורים עפים' עושה רייטינג יותר גדול מ'האח הגדול'".

היית רוצה לעשות גם קולנוע?

"האמת שכן. אני אומר את זה כבר הרבה שנים, בכל ראיון, וזה עדיין לא קרה. אני מאוד מקווה שזה יקרה, אבל החיים מובילים אותך למקומות מסוימים שלא תמיד מאפשרים לך להגשים את כל החלומות, אבל זה בהחלט חלום".

אתה פוגש המון טאלנטים בטלוויזיה. יש אנשים שאתה אומר עליהם 'אני חייב לעשות איתם עוד משהו?'

"בעונה האחרונה זאת הייתה שפיטה. אני לא מוכן להפסיק לעבוד איתה. היא דוגמה לגאונה קומית וגאונה מוזיקלית שאני ממש אשמח להמשיך לעבוד איתה בפלטפורמות אחרות. אנחנו כבר חושבים על תוכנית טלוויזיה בשבילה ועל מופע".

נחזור רגע לריאליטי, וזה גם מתקשר ל"אייל ואביב": התוכניות האלה משחקות המון על תדמיות - אשכנזי מול מזרחי, דתי מול חילוני, ערבי מול יהודי. מדגישים כל הזמן את השסעים בחברה. לא מפריע לך לנגן על הדברים האלה?

"אני באמת לא מאמין בסיסמאות, אני מאמין באיכות. ב'אביב ואייל' הכוונה הייתה ליצור את הגשר. אני בונה דמויות כדי שאנשים יתאהבו בהן, ולא שום דבר אחר. אני מאמין בטוב לב ובלספר סיפור מרגש או מצחיק. זאת האמונה שלי. אני מאמין שאם הייתי עושה סרט או סדרה זו הייתה קומדיה רומנטית. זה ה-DNA שלי. אני באמת באמת מאמין בערכים האלה בכל תוכנית שאני עושה, והתוכניות המצליחות שלי הן באמת כאלה".

זה קצת כמו סרטי בורקס שמסתיימים תמיד בחתונה בין אשכנזייה למזרחי, אבל הסיפור העמיק את התדמיות.

"אני לא חושב שבתוכנית של 'הכוכב הבא' מתעסקים בזה - להיפך. אני חושב שהתוכנית דווקא משתדלת לנפץ קלישאות ולעשות את הדברים קצת אחרת ובעיקר לתת במה לכישרון. אני מאמין שב'כוכב הבא לאירוויזיון', שזו התוכנית העיקרית שלי, יש בה אהבת האדם. הרבה פעמים עזרנו לדבר שונה להתקבל. נגיד להקת שלווה בעונה האחרונה, אבל יש עוד הרבה דוגמאות אחרות. זה לא נעשה בציניות ומי שאומר את זה חוטא לאמת".

"התוכנית הכי טובה שאני לא עושה היא 'ארץ נהדרת'. אנחנו נהנים מכל חיקוי, גם מאלה של מיכל" 

יוצא לך לשבת בבית ולצפות בתוכניות שלך כצופה רגיל?

"ברור - זה קודם כול. כשאני עושה תוכנית אני ישר חושב מה מיכל אשתי תחשוב, מה הבנות שלי יחשבו. הכיף הכי גדול שלי, למרות שראיתי את הפרק כבר אלף פעם, זה לשבת בערב בזמן שזה משודר ולראות אותו עם מיכל והבנות. ברור שאתה תמיד רואה את הפאקים הקטנים, את הטעויות ואיך יכולת לשפר. אבל זה גם חלק מהתהליך. כשאתה צופה בבית אתה מבין עד הסוף איפה טעית ואיפה זה פחות עבד. אתה חייב את זה בשביל הפרק הבא".

אתה גם רואה תוכניות ריאליטי אחרות?

"רואה, אוהב".

מה ראית לאחרונה?

"ראיתי בנטפליקס את 'אפטר לייף' של ריקי ג'רווייס שהוא גאון קומי וזאת סדרה מצוינת שלו. גם בתוכניות הישראליות אני צופה. אני נהנה לראות 'הישרדות' למשל, ומאוד נהניתי מהעונה הזאת. גם 'חתונה ממבט ראשון' אני אוהב. אם הייתי מדרג אז התוכנית שאני הכי נהנה ממנה, שאני לא עוזב, אז זאת 'ארץ נהדרת'. זאת התוכנית הכי טובה שאני לא עושה".

איך הגבת כשחיקו בתוכנית את אשתך?

"אנחנו צוחקים על הדברים האלה. הבת הגדולה שלי שהיא בת 20 עושה את החיקוי הכי טוב של מיכל. אנחנו נהנים מכל חיקוי".

ומה עם התאגיד?

"אני רואה לפעמים 'המרדף', ויש את התוכנית 'סליחה על השאלה' שהבת הקטנה שלי רואה בדיגיטל ואני מאוד אוהב. תוכנית מצוינת".

עד כמה אתה חושב על שידור דחוי, אינטרנט, יוטיוב וכדומה כשאתה עובד על התוכניות שלך?

"זה מאוד תלוי. תוכנית כמו 'הכוכב הבא לאירוויזיון' היא בז'אנר של 'השורד האחרון' שחייבים לראות בברודקאסט. זו תוכנית שצריך לדבר עליה יום אחרי, לדעת מה קרה, מי הודח ואיך היה הזמר הזה וההוא. השנה האחרונה הוכיחה שיש עדיין מקום לתוכניות כאלה ולמדורת השבט - ובטח שלגמר, שכמעט כל עם ישראל ישב וצפה בו. טוב אולי הגזמתי, אבל 30.8% רייטינג זה המון. בסוף אני ספק תוכן - ותוכן תמיד ירצו, לא משנה באיזו פלטפורמה. בסדרות מתוסרטות זה אחרת כי באמת הכול זמין ובצפייה ישירה. לנו, כספקי תוכן, זה לא באמת משנה. אנחנו צריכים להמשיך ליצור את התוכן המצוין שלנו".

יוצא לך לשבת בישיבות של "הכוכב הבא" ולהגיד 'את זה אנחנו חייבים לצפייה ביוטיוב היום'?

"קודם כול יש אנשים שעובדים בזה ולא אני אישית. לפעמים, כשתוכנית נקלעת למצב קשה אז אני אומר 'אוקיי, בואו נעזור לה בפלטפורמות של הרשתות'. אבל בעיקרון, בתוכנית מצליחה כמו 'הכוכב הבא' יש את האנשים שלוקחים קטעים ומשחררים לרשת. אבל זה לא רק הם. היום חלק מהחוזק של אסי ורותם למשל, הוא שהם מאוד-מאוד חזקים ברשתות.

"לאסי גם מאוד חשוב איזה קטעים יעלו. לפעמים אנחנו יושבים וחושבים מה כדאי להעלות שיקדם את התוכנית. למשל, בעונה האחרונה הוספנו קטע שלא קשור לתחרות עם ליצן שהפחיד את השופטים. אני אגלה לך סוד: זה קטע שאסי ממש חשב עליו בתור כזה שיצליח לקדם את התוכנית ברשתות, ואסי, עם כמות העוקבים שלו, אלה דברים שעובדים. זאת דרך חשיבה חדשה שהיא מאוד נכונה".

עד כמה אתה בעניין של רשתות חברתיות?

"אני מוקף סביבי באנשים שעושים את זה. מיכל מאוד פעילה וגם הבנות שלי, אני פחות מעלה דברים".

אבל אתה צורך רשתות?

"כרגע יש לי פחות זמן לזה כי אני עסוק. כשיש לי זמן, כשאני בחופש, אני כן נכנס לזה, כן נכנס לטוויטר. אבל אני לא פעיל, רק קורא".

ואיך אתה בכל מה שקשור לטכנולוגיה?

"לא רע. אני לא טכנופוב, ממש לא, אבל גם לא מהמתקדמים".

אתה עדיין איש ה־IT בבית?

"הבת הקטנה שלי עקפה אותי. היא רק בת 13 והיא ראש הטכנולוגיה בבית".