"נתניהו רצה להיפגש איתי הרבה פעמים. אני יודע שהוא מעריך אותי"

העיתונאי בן כספית סומן על-ידי נתניהו כאחד מאויביו הגדולים בתקשורת, אבל דווקא פרסום של כספית מהימים האחרונים על בני גנץ, יריבו הפוליטי המרכזי של ראש הממשלה, הוא שעורר עליו ביקורת חריפה, בעיקר מצד הקולגות. על רקע טענות בדבר כשירותו הנפשית של גנץ, פרסם כספית ביום שישי האחרון (29 במארס) ב"מעריב", כי "בשבועות האחרונים הגיע אליי מידע שלפיו גנץ טופל על ידי פסיכולוגית ברמת השרון. על-פי המידע, מדובר בטיפולים סדירים שהתקיימו במשך שנתיים או שלוש שנים ברציפות, לאחר שחרורו מצה"ל... על-פי המידע, מדובר בטיפול פסיכולוגי אישי, שכלל גם מרשמים לתרופות".

למרות המהומה שחולל הפרסום על הטיפול הפסיכולוגי של גנץ, כספית עומד מאחוריו גם היום. "מי שמועמד לראשות ממשלה, יש צורך לסרוק את בשרו ונשמתו וחייו במסרקות ברזל. לא לעשות לו שום הנחה. הליכה קבועה לפסיכולוגית זה לא דבר פסול, אפילו להיפך, אבל זה 'אישיו' לגבי מועמד לראשות ממשלה. נקודה", הוא מתעקש.

שליש ממדינת ישראל נמצאת בטיפול פסיכולוגי. איפה פה הסיפור?

"הליכה לטיפול פסיכולוגי מעידה משהו על מצבו של האדם. שהוא היה צריך עזרה. שוב, זה לא מעיד דווקא לשלילה. עכשיו, מי שרוצה את המפתחות לכפתור האדום ולקבוע את גורלנו, אז כמעט כל מידע לגביו הוא 'אישיו'. כל דבר שמוסיף פריט מידע על אישיותו, התנהלותו, התנהגותו, של מועמד לראשות ממשלה הוא רלוונטי בעיניי. גנץ הוא מועמד לראשות ממשלה ותפקידנו 'לחטט בזבל שלו' ובחיים האישיים שלו, בעיקר כשיש דיון על הכשרות הנפשית שלו. אני עיתונאי, זה התפקיד שלי. אין מצב שאם היית יודע שנתניהו הולך לפסיכולוגית, לא היית כותב את זה. לכן החלטתי להביא את המידע הזה לציבור".

כל דבר? אין גבול למה שמותר לנו לפרסם?

"כל דבר חוץ מענייני אישות, שזה כבר צנעת פרט וזה מפרק משפחות. עכשיו, תזכור, הסיפור על הפסיכולוגית לא היה כותרת ראשית, לא הייתה אליו הפניה בשער של העיתון. הרעש קרה בגלל ציוץ אחד לא טוב של בחור צעיר שעובד ב'מעריב' שצייץ ורצה טראפיק".

הביקורת עליך, בעיקר מהצד של הקולגות, הייתה קשה.

"עבר עליי סוף שבוע סוער. 27 מחבריי ומקורביי בטוויטר התווכחו איתי. מתוכם, 25 לא קראו את הטור ואחרי ששלחתי להם אותו הם אמרו לי שאני צודק. אני לא אחראי על הרשת. אני שלם עם עצמי לגמרי. לפני הבחירות של 2001 עשיתי תחקיר על מצבו הבריאותי של אריאל שרון. אחרי איקס זמן, שרון קרס. בעוד כמה שנים יבואו ויגידו 'לבן כספית צריך להקשיב בכל מצב'".

ואולי בכל זאת, הלחץ שהפעיל עליך נתניהו השתלם לו? אולי הפרסום על הטיפול הפסיכולוגי של גנץ נועד ליצור איזון מסוים בין שני המתמודדים על ראשות הממשלה?

"כשהגיעו אליי הסיפורים על גנץ, נאנחתי. כי כן, זה אתגר. מי כמוני חושב שנתניהו הוא אסון לישראל, והנה מגיעים אליך סיפורים על האלטרנטיבה (גנץ - ח.מ), ואתה מקלל את היום שבו נולדת, אבל אתה יודע שאתה לא יכול להרשות לעצמך לא לפרסם".

"נתניהו בודק כל יום שמתקפה נגד עיתונאים עוזרת לו בציבור"

כספית, 58, הוא אדם מוכר ושלושת ילדיו מורגלים בכך שאנשים עוצרים את אביהם ברחוב ומדברים איתו. אבל דבר לא הכין אותם לכך שתמונת ענק של אביהם תתנוסס על גבי שלטי חוצות עצומים ברחבי הארץ, משל היה דוגמנית מפורסמת, לצד שלושה עיתונאים בולטים נוספים. כל זאת באדיבות קמפיין הבחירות הנגטיבי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והליכוד.

כספית מעיד כי למתקפה האישית של נתניהו נגדו ונגד עיתונאים נוספים - אמנון אברמוביץ', גיא פלג ורביב דרוקר - יש גם צד חיובי מבחינתו. "שמע, זה מיתוג מצוין שנתניהו עושה לי", הוא אומר. "כמה מחבריי העיתונאים לגמרי התבאסו שהם לא שם. העיתונאים הביקורתיים לנתניהו היו מוכנים להרוג כדי לעלות על הפוסטר הזה".

ומצד שני, כספית אומר שזה גם מעשה מסוכן וחסר אחריות של ראש הממשלה. "נתניהו מנסה לעשות הון פוליטי על הגב שלנו. אז מסמנים אותנו, ומסמנים את שופטי בג"ץ, ואת רותם סלע שמתחה עליו ביקורת. ומעבר לזה שהוא ממתג אותנו, הוא ממתג את עצמו במקום מאוד נמוך".

כספית מספר שהקמפיין של הליכוד והעומד בראשו נגדו ונגד העיתונאים הנוספים, שכלל, בין היתר, גם סרטון ביקורתי, גרם לכך שהוא קיבל כמות עצומה של איומים וגידופים ברחוב וברשתות.

אתה חושש?

"אני לא מהנזהרים וגם לא מהמפחדים. אבל קשה לי להבין מה עובר בראש של ראש ממשלה בישראל, ועוד כזה חזק, היסטורי, דומיננטי, פופולרי, שהוא צריך לסמן עיתונאים. מה למען השם אתה עושה? - ברמה הכי פשוטה של השאלה. נתניהו טוען שרודפים אותו, אבל אנחנו הנרדפים. אנחנו אלה שנזרקים מתחת לגלגלי האוטובוס. אני לגמרי מרגיש שאנחנו הנרדפים. אבל בלי להתבכיין. עכשיו תראה, אף אחד לא תיאר לעצמו שיירצח ראש ממשלה בישראל ועוד על ידי יהודי".

הלכת רחוק.

"אני לא בא ואומר שירצחו אותי, ואני הולך גם למעוזי ליכוד ומדברים איתי שם כאחד משלהם כי בסוף אני ליכודניק מחולון. יש לי 'בטן של ליכוד'. דווקא במרכז שוסטר ברמת-אביב נכנסתי לבית קפה ומישהי התנפלה עליי באנגלית וקיללה אותי".

איך הגבת?

"קיללתי אותה בחזרה. כשמקללים אותי יוצא ממני הליכודניק. אני מקלל חזרה ואני טוב בזה".

לנתניהו באמת אכפת מרותם סלע או מבן כספית? זה הוא עצמו שאחראי לתגובות האלה או אנשים בסביבתו?

"נתניהו מתעסק עם הדברים האלה והוא נכנס לרזולוציה של עד רמת הפסיק, גם כשהיה קליפ של הליכוד נגד גנץ על רקע בתי קברות. הכול עובר דרכו. כל הקמפיינים. היום, הכול התקפד אצלו לתוך פרנויה משפחתית, ופוליטיקאים לא מקבלים דריסת רגל בקמפיין האמיתי. זה רק הוא, היא (שרה נתניהו) והילד (יאיר נתניהו) ועוד שניים-שלושה מוחות שוצפים וקוצפים".

 בנימין, שרה ויאיר נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ

כספית סבור שאין לנתניהו שום דבר אמיתי נגד רותם סלע והוא מאמין שראש הממשלה בכלל לא ידע מי היא לפני שהיא מתחה עליו ביקורת. אבל לדבריו, "כשיתפזר האבק, הציבור שלו יישאר עם זה שהנה, נתניהו שוב נלחם למען ישראל היהודית ונגד השמאלנים שרוצים שהיא תהיה מדינת כל אזרחיה. הוא משיג את זה. הוא גאון. אפילו בסיפור שלנו, העיתונאים, הרי מה הוא עשה? הוא החליט שהוא הולך לבחירות. בוויקאנד הוא חיפש יריית פתיחה, הוא לקח את הקשקוש הזה שלי בטור על אייל ינון, אני עניתי בתמימות מוחלטת לעורכי הדין של נתניהו ואמרתי שזה לא סיפור שלי, והנה, ביום ראשון בבוקר הוא יצא בתביעת דיבה נגדי שהוא לא צריך אותה ושהסיכוי שלו לנצח בה הוא מאוד נמוך" (כספית מדבר על תביעת לשון הרע בסך 200 אלף שקל שנתניהו הגיש נגדו בדצמבר, לאחר שהוא פרסם ב'מעריב' על הטבה לכאורה שניתנה לינון, יועמ"ש הכנסת, שאותה קשר כספית לצירופה של הפרקליטה עמית מררי, בת-זוגו של ינון, לצוות המורחב שמינה היועמ"ש לצורך ניתוח הראיות בתיקים הפליליים של נתניהו. אגב, צירופה של מררי לצוות נחשף על-ידי הח"מ ב"גלובס").

אתה קושר בין תביעת הדיבה הזאת לבין היציאה לבחירות?

"הוא הגיש את התביעה כי הוא ידע שלמחרת הוא יוצא למהלך של הקדמת בחירות ורצה להיכנס באמ-אמא של העיתונאי השמאלן יום קודם. ושבוע אחרי זה הוא יצא עם שלטי חוצות 'דווקא נתניהו'. הוא בודק כל יום שבציבור שלו אנחנו (העיתונאים שמבקרים אותו, ח.מ) נתפסים ככאלה שמתקפה נגדם עוזרת לו. הכול מחושב".

אולי נתניהו צודק. כדי לשרוד בשלטון צריך גם ללכלך את הידיים. זאת הפוליטיקה.

"נתניהו הוא מקיאווליסט ענק. מה זה מקיאווליסט? מקיאוולי זה חנה בבלי והנזירה תרזה ליד נתניהו. הוא גאון שהוא אסון. לא עושים הכול כדי לשמר שלטון. כשהתגברו החקירות נגד רה"מ לשעבר אהוד אולמרט הוא החליט שהוא לא שורף את המועדון, אלא הולך הביתה ועושה מגבית ומגן על עצמו. נתניהו לעומתו ימכור את נשמתו לשטן. הוא מכר את נשמתו לשטן 200 פעם. עזוב את העיתונאים, הוא שורף את המשטרה, את הפרקליטות ואת בית המשפט כדי לשרוד. נתניהו מאמין שהמדינה זה הוא. קח אותו לפוליגרף ותשאל אותו אם הוא עושה דברים רק למען המדינה - והוא יעבור את הבדיקה דובר אמת. למה? כי הוא מאמין בנימי נפשו שהמדינה זה הוא".

ראש הממשלה העדיף שלא להגיב לדברי כספית בכתבה.

"התקשורת המקצועית בישראל היא תקשורת טובה"

בכל זאת, איפה האחריות שלנו, התקשורת? יש לנו אג'נדות, אנחנו מתעסקים בהרבה דברים שהם אולי ספק רכילות, שלא לדבר על מה שרואים בתיקים 2000 ו־4000 על מו"ל ובעלים של כלי תקשורת, ומנכ"ל, ואולי גם עורכים בכירים, שהם שותפים מלאים לשחיתות לכאורה.
"התקשורת הרוויחה ביושר חלק מסבלותיה והיא נמצאת במשבר מתמשך - בכל העולם, לא רק אצלנו - ממיליון סיבות. אבל אני חושב שהתקשורת המקצועית בישראל, על העיתונאים הבכירים שלה, היא תקשורת טובה.

"מה זה אג'נדה? יש לי אג'נדה לחשוף את נתניהו? יש לי רק צרות מהדבר הזה. הוא סגר לי את החינוכית, ודרוקר שמבקר אותו כמעט שילם בערוץ עשר שכמעט נסגר. אני לא איש שמאל. אני בטוח שאם יבוא סיפור חזק, אנטי-שמאל, לכל אחד מבכירי התקשורת הישראלית, הוא יפורסם, וזה עמד בעבר ב-200 מיליון מבחנים, כולל לפני חודשיים כשפרסמתי כתבה ביקורתית על בני גנץ. ואני ממשיך לכתוב נגד גנץ. זה לא יקרה בצד השני - בתקשורת הימנית החדשה".

מה דעתך על הטענות של נתניהו ואחרים שהתקשורת היא שמאלנית ועוינת אותו.

"זה נכון שבמשך הרבה מאוד שנים התקשורת נטתה לשמאל, וגם זו לא המצאה ישראלית. בכל העולם אמנים ועיתונאים נוטים לשמאל, וזה טבעי. אבל אצלנו הגיעה מהפכה שהוביל אורי אורבך זכר צדיק לברכה, שדחף אנשי ימין ללכת לתקשורת. והיום, בעיניי, המצב בתקשורת הוא מאוזן פלוס בין שמאל לימין, עם יתרון לטובת הימין. יש לי ויכוחים קשים על זה עם אריה אלדד (שאיתו מגיש כספית תוכנית אקטואליה ברדיו 103FM, ח.מ).

"אלדד סופר לי ראשים של ימנים בגלי צה"ל, ואני אומר לו: 'אל תספור ראשים - תספור רייטינג'. נכון שעדיין נניח בגלי צה"ל יש 11 שמאלנים ו-9 ימנים, אבל זה לא משנה, כי הימנים יושבים בשעות של שיא הרייטינג, ישי שנרב המצוין ב-8:00 בבוקר, וב-17:00 בערב יש את 'זוועת ברדוגו'. אז התיקון קורה לנגד עינינו והוא כבר בשלבים האחרונים שלו. הבעיה היא שהתיאבון לא יורד. הבכיינות נמשכת וכולם צועקים כל הזמן 'געוואלד'. התקשורת עמוסה באיי ימין צעקניים ולא מקצועיים".

אתה לא מת על ברדוגו.

"ברדוגו הוא איש עסקים פעיל שלא יודע לחבר משפט אחד בעברית. אני הבאתי עיתונאים ימנים לכל מקום שהלכתי אליו. את קלמן ליבסקינד ל'מעריב' ואת אריה לרדיו 103. אני מת עליהם. כשיש לך עיתונאי ימני מקצועי ומוכשר אז 'קדימה הפועל'. (מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "'וילנסקי וברדוגו' היא תוכנית הרדיו המואזנת ביותר בישראל ב-17:00 בערב, עם למעלה מרבע מיליון מאזינים").

מי שונא אותך יותר, נתניהו או אהוד ברק?

"היום נתניהו. א'. כי ברק באופן כללי פחות שונא. ב'. ברק הרבה פחות יצרי. ברק יכול לתעב אבל לא לשנוא. ועם ברק גם עברנו סוג של תהליך. הוא נתן לי ראיון ענק לראש השנה הקודם והתראיין אצלי ברדיו. אז ללא ספק נתניהו שונא אותי יותר, אבל אם תבדוק בבלפור אז היא (שרה) שונאת אותי פי 80 יותר ממנו. מי שמכתיב את השנאה בבית שם, זו היא. נתניהו רצה להיפגש איתי הרבה פעמים ואני יודע, מידיעה אישית, שהוא מעריך אותי מקצועית".

גם הביקורת שלך עליה היא חריפה מאוד.

"נתניהו מאמין ששרה היא התנאי להצלחתו והוא מפחד מפיצוצים, וקונה זמן. היא אחראית על הנסיעות, ועל המינויים, ועל לוח הזמנים ועל מה שאתה רוצה או לא רוצה וזה לא נעשה בכפייה. כשהתחלתי לפרסם מה קורה שם לפני 20 שנה, אז בהתחלה חשבו שאני הזוי או אובססיבי. היום יודעים כמה שזה היה חשוב".

השאלה היא אם קלטת של שרה נתניהו צורחת על עובד לשעבר מלפני שנים רבות, צריכה לפתוח מהדורת חדשות. עדיין, תפקידנו ליצור היררכיה של מה יותר חשוב ומה פחות חשוב. אולי סיפור כזה היה צריך להידחק לשולי המהדורה.

"התקשורת בכל מקום בעולם רוצה היום כניסות, רוצה קליקים. מה עוד שיש הרבה מאוד סיפורי שרה נתניהו שנדחקו לשוליים. אבל כשאתה יודע ששרה נתניהו היא בתוך תהליך קבלת ההחלטות, ולפעמים היא מקבלת את ההחלטות, אז זה מצדיק את פתיחת המהדורות. אתה יודע, לגיטימי שנפתלי בנט יגיד: 'עזבו את אשתי, גילת', כי גילת בנט היא לא ב'לופ' ולא מעורבת בקבלת ההחלטות. אבל שרה נתניהו נמצאת בצומת ההחלטות, במקום הכי גורלי למדינת ישראל. אי-אפשר להתחמק מזה".

כשעבדת ב"מעריב" תחת הבעלות של נוחי דנקנר שהביא כעורך ראשי את ניר חפץ (עד המדינה בתיקי נתניהו), לא חווית דברים דומים לאלה שראינו ב"ידיעות אחרונות" תחת נוני מוזס (החשוד במתן שוחד לנתניהו בתיק 2000) או בוואלה! של שאול אלוביץ' (החשוד במתן שוחד לנתניהו בתיק 4000)?

"לא התכופפתי מול דנקנר וניסו לכופף אותי וגם אחרים, קלמן ליבסקינד, למשל, לא התכופף. המערכת נלחמה ויש מקומות שהפסידה ויש שניצחה. היו לי מאבקים עצומים מול ניר חפץ. לקחתי אותו לנוחי פעמיים. היום אני יודע שזה לא היה ניר, זה היה נוחי. אבל האיש יושב בבית סוהר. אני לא רוצה להתגולל עליו. בכלל, אני רואה את מחצית הכוס המלאה. אני רואה בתיק 2000 את נוני מוזס אומר: 'אני בעיתונאים הבכירים שלי לא יכול לשלוט' ואני רואה את עיתונאי וואלה! שנלחמו נגד התכתיבים שניסו לכפות עליהם. בעיניי, אילן ישועה (מנכ"ל וואלה! - ח.מ) הוא גיבור, כי הוא חזר בתשובה".

"עידן נתניהו עומד בפני סיום בגלל ההסתבכות הפלילית שלו"

כספית, בכלל, רחום כשהוא מדבר על הקולגות שלו. "לא כל העיתונאים ולא רובם הם בן כספית, שלא תלויים בגחמות. כל שאר העיתונאים, ואני אומר את זה בכאב רב, הם אנשים קשי יום. בתקופה שבה אני הפכתי לעיתונאי ונכנסתי למסדרונות 'מעריב' ב-1985, הגיל הממוצע של עיתונאי היה גילי היום והשכר הממוצע של עיתונאי היה השכר הממוצע במשק. היום, הגיל הממוצע של עיתונאי הוא 24 והשכר הממוצע נמוך מהשכר במשק ואין קביעות ומקום העבודה עצמו הוא בספק. ולכן, אתה מדבר על אנשים שעובדים בתנאים קשים, בעבודה מאוד כפוית טובה, וחלקם עם ילדים קטנים ומשכנתה, אז עכשיו לדרוש מהם להתפטר? אז אני לא 'העין השביעית' ואני יודע שהחיים עצמם הם סיפור אחר.

"בסוף, השורה התחתונה היא שגם עיתונאי וואלה! וגם עיתונאי 'ידיעות' נאבקו. והמאבק זה גם תחקיר גידי וייץ ב'הארץ' שכלל עדויות של עיתונאי וואלה!. אבי אלקלעי התקומם, ישועה התקומם. היה מאבק, המושחתים הפסידו. נכון שאחרי יותר מדי זמן".

אתה מאמין שחשיפת המקרים האלה ב"ידיעות אחרונות" ובוואלה! תביא לחשבון נפש כללי בתקשורת? אפילו לתיקון?

"התיקים האלה הם מראה שהוצבה מולנו, והציגה לנו דברים שחלקנו ידענו בצורה כזאת או אחרת, אבל בצורה הכי אכזרית ובוטה. אנחנו צריכים תיקון". 

ואחרי הכול, הציבור ברובו לא מתרשם מהביקורת החריפה שלך ושל אחרים, גם שלי, על נתניהו ומוזס ואלוביץ', והוא לא מושפע גם מכוונת היועמ"ש להאשים את נתניהו בשוחד ובמרמה ובהפרת אמונים. הסקרים מראים שלנתניהו יש סיכוי גדול לנצח בבחירות ולהקים גם את הממשלה הבאה.

"אולי. אבל עידן נתניהו עומד בפני סיום בגלל ההסתבכות הפלילית שלו. אני לא רואה איך הוא יוצא מהסיפור הזה או איך הוא מתפקד כראש ממשלה בזמן ניהול משפט שוחד. נתניהו מודע לחומרת מצבו והוא משחק בכל העוצמה עד הכדור האחרון, אבל תוך כדי שהוא יודע שהוא לא הגיע ל'אקזיט האחרון'. הוא רוצה לעשות את זה מעמדת ראש ממשלה מכהן כדי לקבל מהיועמ"ש, בבוא הרגע המתאים, הטבה של עסקת טיעון בלי מאסר. אבל נתניהו הוא רה"מ המושחת בתולדות ישראל - והיו כמה ראשי ממשלה מושחתים. חלקם נתפסו וחלקם לא נתפסו". 

"סגירת החינוכית וירידת 'עושים סדר' היא אחת הטראומות הכואבות שלי"

התוכנית "עושים סדר", שאותה הגיש בן כספית לצידה של העיתונאית והמגישה גל גבאי, הייתה תוכנית נדירה באיכותה בנוף הישראלי. אולי התוכנית היחידה על מרקע הטלוויזיה שבה זכו הצופים ליהנות משיחות אינטליגנטיות ומעמיקות בנושאים חברתיים. התענוג הזה הסתיים ב-14 באוגוסט 2018 עם סגירת הטלוויזיה החינוכית. כספית מעיד, כי "'עושים סדר' היא אחת הטראומות הבאמת כואבות שלי.

"זה היה סוג של אי קטן וצנוע מאוד, הפקה חיצונית של החינוכית, ארבעה-חמישה אנשים. כשרפי רשף בחמש בערב פותח ניידות שידור לכל האונס, רצח, סקנדלים, גל גדות וזה, ואנחנו יושבים ומדברים על הנושאים שאין להם רייטינג. זאת הייתה התוכנית הכי חברתית ever, ועם התקציב האפסי שלה, והלכאורה אכסניה נידחת, הבאנו רייטינג. נתנו פייט לרפי רשף. זה היה נס קטן שנמשך 12 שנה. נתניהו הסכים להירתם להקמת התאגיד בתחילת הדרך, כי הסבירו לו שזה יביא לסגירת החינוכית וככה הוא ייפטר ממני. נתן אשל הודה בזה".

כספית אומר שהוא הציע בזמנו עשרות פעמים לעזוב את החינוכית כדי שנתניהו לא יסגור אותה בגללו. "עצוב לי מאוד עם זה. כשהיה פיצול ערוץ 2 הזכייניות יכלו לקחת אליהן את 'עושים סדר'. תוכנית עם שני טאלנטים מוכרים, מותג ששודר בערוץ 2, תוכנית עם הצלחה וחשיבות, למה אף זכיין לא לקח אותה - עולה בדעתך? בגלל פחד מנתניהו".

שוב נתניהו?

"אף אחד לא רוצה להסתבך עם הרגולטור של המדינה. תשאל את עצמך מה כל אחד מהזכיינים צריך את ביבי בעסקים האחרים שלו. וזו הטרגדיה".