הנגיד החדש אמיר ירון מסמן מטרה: להגביר את התחרות בבנקים

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מתכוון להגביר את מעורבותו בנושאים הקשורים למערכת הפיננסית בכלל והבנקאית בפרט. גורמים בענף הבנקאות מציינים כי כבר עתה, כשלושה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, הם מרגישים בנוכחותו בכל הקשור לבנקאות, ובראש ובראשונה בתחום הגברת התחרות בין הבנקים.

הנגידה הקודמת ד"ר קרנית פלוג העדיפה לעסוק בכהונתה בתחום המוניטארי והפיסקלי ובנושאים כמו שוק העבודה והפריון. פלוג הותירה בידי המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, את הניהול השוטף של הפיקוח על המערכת הבנקאית. בנושאים אחרים, כמו הקמת מאגר נתוני האשראי, ריכזה את הטיפול המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.

במקרה של ירון, לעומת זאת, מתקבל הרושם כי המצב יהיה שונה. נושא המערכת הבנקאית בכלל והתחרות בפרט מעסיקים אותו, והוא מבקש להיות מעורב בכך. ירון עצמו אמר בעבר בשיחות כי הוא מתעניין מאוד במאגר נתוני האשראי ושוקל להרחיב אותו גם לחברות ועסקים קטנים. במסיבת עיתונאים השבוע הזכיר ירון נושא נוסף - איגוח אשראי - כנושא שבכוונת הבנק המרכזי לקדם בתקופה הקרובה. לדברי גורמים שעבדו מקרוב עם הנגיד החדש: "ירון הוא איש מימון וחי את עולם המימון במובן העמוק, בוודאי יותר מפלוג ואולי גם יותר מכל נגיד לפניו. הוא מתעניין בכל המערכת הפיננסית וכל תחום של תיווך פיננסי, וברור שלבנקים יש בהקשר הזה תפקיד בכורה".

המפקחת מרוצה מהתחרות

ירון רואה בהטמעת חידושים טכנולוגיים במערכת הפיננסית את אחד משלושת הנושאים המרכזיים בכהונתו (לצד ייעוץ כלכלי לממשלה וניהול המדיניות המוניטרית) - דוגמה לכך ניתן לראות בסוגיית אפליקציות התשלומים של הבנקים. בימים אלה מתנהל מאבק בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי בנושא. לבנק הפועלים, לאומי ודיסקונט יש אפליקציות תשלומים שרוצות בעתיד להיכנס לתחום בתי העסק, ואילו חברות כרטיסי האשראי ובמיוחד מקס (לשעבר לאומי קארד), שכבר הופרדה מבנק לאומי, מתנגדות לכך, ודורשות להטיל מגבלות על הבנקים. לטענתן, כניסה אגרסיבית של הבנקים תפגע בפעילותן בתחום הסליקה, ותקשה עליהן להפוך לגוף עצמאי חזק. ככל הידוע, המפקחת על הבנקים התכוונה אכן להטיל מגבלה על הפעילות הזו של הבנקים (מבחינת היקף מחזור הניתן לסליקה), ואולם ירון ביקש גם כן לעסוק בנושא, והסוגיה עומדת כרגע להכרעתו.

אתמול ערך הפיקוח על הבנקים את הכנס השנתי שלו, וירון הופיע בו ודיבר לא מעט על נושא התחרות במערכת הבנקאית. הוא ציין כי ישנם נושאים שיש לקדם כדי לשפר את התחרות. בין היתר הוא דיבר על הצורך לעודד כניסת שחקנים מתחום הפינטק ולצמצם את חוסר הוודאות הרגולטורי עבורם.

ירון גם התייחס למהלכי ההתייעלות שעשו הבנקים בשנים האחרונות ואמר: "תפקידינו כרגולטורים על שוק זה הוא לוודא, כפי שהפיקוח על הבנקים עושה, ש'פירות ההתייעלות' אכן מגולגלים מהבנקים לציבור הרחב".

אחרי ירון עלתה אל הבמה בר, ומנתה את ההישגים של הפיקוח בשנות כהונתה בכל הקשור להגברת התחרות במערכת הבנקאית. בין היתר היא הזכירה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים והקמת מאגר נתוני אשראי.

בר אף הציגה סקר ולפיו הציבור בישראל כבר פחות מוטרד מהתחרות במערכת הבנקאית. הסקר נערך זמן קצר לאחר ההחלטה ללכת לבחירות וממצאיו הושוו לסקר שנעשה לאחר ההחלטה ללכת לבחירות בשנת 2015. בר התגאתה כי בעוד ב-2015 21% מהנשאלים אמרו כי במערכת הבנקאות נדרש הטיפול הדחוף ביותר לשיפור התחרות, בסקר האחרון נתון זה ירד ל-6% בלבד.

 התחרות בבנקים פחות מטרידה את הציבור

"לפי הסקר נראה כי הציבור כבר לא חושב שצריך להתערב באינטנסיביות בבנקאות. בציבור כבר מרגישים בשינוי שעשינו בשנים האחרונות", אמרה בר, ואולי ביקשה להעביר בכך מסר לירון.

יחסים מורכבים של הפיקוח עם האוצר

בר מכהנת כמפקחת על הבנקים זה כ-3 שנים וחצי. כהונתה סוערת למדי - היא הגיעה לתפקיד בתזמון לא פשוט. זמן קצר לפני כניסתה לתפקיד נכנס משה כחלון לתפקיד שר האוצר. כחלון שם דגש על הגברת התחרות במערכת הבנקאית והקים לצורך כך את ועדת שטרום. לאורך הקדנציה של כחלון נרשמו יחסים מורכבים בין משרד האוצר לבנק ישראל, שידעו הרבה עליות ומורדות. בר נאלצה לתמרן בין הלחצים השונים, ערכה לא מעט שינויים בפיקוח על הבנקים, התאימה אותו להלך הרוח הציבורי שדרש את הגברת התחרות, והובילה סדרה של מהלכים למען שיפור התחרות במערכת הבנקאית.

חילוקי הדעות המרכזיים בין האוצר ובנק ישראל נרשמו בוועדת שטרום שבה היו חברים נציגי שני הצדדים, והמתיחות הגיעה לשיאה כשבר אף יצאה בסערה מאחת מישיבות הכנסת שנועדו לאישור חוק שטרום.

בנוסף התמודדה בר עם כנסת מיליטנטית בכל הקשור למערכת הבנקאית. בקדנציה החולפת הועלו הצעות חוק רבות הקשורות לבנקים, ושבחלקן נאבק בנק ישראל ואת חלקן קיבל. בנק ישראל אף ספג בכנסת ביקורת על כך שלמעשה הוא משרת את המערכת הבנקאית. מי שנחלץ אתמול להגנת הבנק המרכזי היה דווקא דרור שטרום, שעמד בראש ועדת שטרום וניסח עבור כחלון את הרפורמה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בכנס של הפיקוח אמר אתמול שטרום: "אחרי שנתיים אינטנסיביות שבהן עבדתי עם בנק ישראל, אני יכול לומר שזה לא נכון, בנק ישראל לא משרת את האינטרסים של הבנקים".