המערכת הפוליטית הערבית בישראל לא נותרה אדישה לדרישה האזרחית של הציבור הערבי לצמצום פערים. בכנסת היוצאת הגיע השינוי לשיא, בהחלטת ממשלה 922, לתוכנית החומש למגזר: הקצבת 15 מיליארד שקל לצמצום פערים מהחברה הישראלית.
בראיון ל"גלובס" עם איימן עודה, יו"ר חד"ש והפוליטיקאי הערבי הישראלי הדומיננטי ביותר כיום, ניתן לחוש בנכונות ללכת רחוק כדי לקדם את הכיוון האזרחי, כשהוא משוחרר מכבלי בל"ד ורע"מ. רחוק עד כדי אפשרות שיתוף של ממש בקואליציה גם אם מבחוץ.
שלא נבין לא נכון, עודה מובהק ולוהט מתמיד גם בסוגיות הפוליטיות הישירות, ובראשן המאבק בחוק הלאום, אבל בתשובה לשאלה על אפשרות תמיכה בקואליציית מרכז-שמאל בראשות כחול לבן, הוא מציב בעיקר דרישות חברתיות-כלכליות.
"ברור שאצל הנשיא נביע התנגדות עמוקה לנתניהו ומדיניותו הגזענית, אבל אנחנו גם לא בכיס של גנץ. ראשית, הוא חייב להראות אוריינטציה של חתירה לשוויון, שתתבטא בין השאר בנכונות לביטול חוק הלאום. אבל בנוסף צריכים לבוא התיקונים האחרים". והוא מונה אותם בתוכנית 923, כפי שהוא מכנה אותה, קרי תוכנית ההמשך לתוכנית החומש, עמוקה יותר ומקיפה יותר. תוכנית לאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית וביטול חוק קמיניץ, הכולל בין החמרה בענישה ובאכיפה על עבירות בנייה.
עודה לחלוטין לא בטוח שבני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר, יהיה השותף למה שהגדיר פיוס עם החברה הערבית, אבל מציב כבר תנאי חשוב ועיקרי כך - הכרה רשמית ישראלית במה שהגדיר עוולות העבר, ובהן טבח כפר קאסם, הלאמת האדמות הערביות ועוד. פיוס כזה יכלול העלאת הערבית למדרגת שפה רשמית והסרת הפחד וההתנגדות מעצם הדיון על מה שכינה "זכויות לאומיות של האזרח הערבי-ישראלי". "אם וכאשר גנץ יראה הליכה בדרך של פיוס היסטורי ונכונות לקבל את התנאים שהעליתי, נשב ונחליט באופן אחראי על שותפות אפשרית".
בעבר הנכונות של המפלגות הערביות לתמוך מבחוץ ולהשתתף בגוש חוסם נבעה רק מהאירוע ההיסטורי של הסכמי אוסלו. כעת הלחץ מהציבור הערבי להיות מעורבים יותר, ובנוסף החשש מפני התגברות האדישות והירידה באחוז ההצבעה מביאים לבשורה החדשה. וגם אם בכנסת הקרובה זה עדיין לא יספיק - עצם השינוי חשוב, ונציגי הציבור הערבי ידרשו בכל מקרה להיות שותפים של ממש בהחלטות על גורלם.
עודה ניפק בראיון עוד אמירה מעניינת, שקשה להאמין שבאה מפיו של סוציאליסט מובהק עם רקע קומוניסטי. "בסוף השוק מנצח את הגזענות", הוא אומר, ומסביר כי כמו שבשנות ה-60 אחת מהסיבות העיקריות להסרת המשטר הצבאי הייתה הצורך בפועלי הבניין הערבים, כך גם כעת - הצרכים הכלכליים של המדינה מביאים לקידום תוכניות ממשלתיות למען החברה הערבית, דווקא מממשלת ימין מובהק.
לדבריו, התוכנית צריכה להקיף תחומים שבהם התוכנית הקודמת לא נגעה, ובראשם טיפול בבעיית העוני, הקמת בית חולים ביישוב ערבי, קידום התכנון העירוני ליישובים הערבים בשיתוף התושבים ובעיקר הקמתה של עיר ערבית חדשה. הוא לא מאמין שממשלת ימין תקדם תוכניות אלה. "נתניהו מבין בכלכלה אבל מתפקד כראש ממשלת הבייס בלבד", אבל בכל זאת תולה תקוות מסוימות בפקידי האוצר הבכירים שעימם יש לו קשר מצוין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.