"קמפיין ME TOO והעלאת המודעות לתופעת ההטרדות המיניות הם חשובים וראויים, אך דווקא לאור הקמפיין ו'רוח התקופה', על עיתונאי ותיק ומקצועי לבדוק היטב כל ידיעה שמגיעה אליו בנושא זה. הדס שטייף לא פעלה כעיתונאית סבירה ואחראית" - כך כתבה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, אושרי פרנקל-פרוסט, שקיבלה היום (א') את תביעת לשון הרע שהגיש נתן זהבי נגד שטייף, בעקבות 13 פרסומים של שטייף שבהם היא טענה כי זהבי הטריד מינית נשים במקרים שונים.
זהבי תבע במקור 1.8 מיליון שקל, והשופטת פסקה כי שטייף תפצה אותו ב-390 אלף שקל.
לאחר מתן פסק הדין צייצה שטייף בטוויטר: "לכל המלעיזים והשמחים - אני אלחם עד הסוף, כי יש אמת אחת... לקראו את פסק הדין ולהבין כמה הוא הזוי". עוד צייצה שטייף: "פסק הדין של השופטת הוא סטירה מצלצלת לקמפיין ME TOO. עוד לא נאמרה המילה האחרונה, והצדק יצא לאור". שטייף מתכוונת לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.
13 הפרסומים של שטייף שנדונו בתביעה הציגו את זהבי כמי שביצע הטרדות מיניות בברים בתל-אביב, בהם "השופטים" ו"סטפן בראון", לפני שנים רבות. חלק מהפרסומים חזרו על עצמם מספר פעמים. במשפט העידו 7 נשים על התנהגות זהבי. ואולם השופטת לא השתכנעה מהעדויות כי הפרסומים של שטייף לגבי זהבי היו פרסומי אמת. "שטייף לא הוכיחה את האירועים בנטענים ברף הראייתי הנדרש בהתאם לחומרתם והמיוחס להם", נפסק.
לדברי השופטת, "טרם כל פרסום, שטייף לא ביצעה בדיקה עיתונאית ראויה וסבירה, כמו גם בדיקה עיתונאית קפדנית וזהירה, טרם פרסום מעשים כה חמורים לגבי זהבי, שהנו איש תקשורת מפורסם ומוכר, כאשר עסקינן בטענות כלפי זהבי, אשר ניצבות לטעמי ברף הגבוה ביותר, בכל הקשור להוצאת דיבתו של אדם".
במסגרת הפרסום הראשון והמרכזי של שטייף על זהבי, שבעקבותיו באו שאר הפרסומים שלה, סיפרה שטייף בגלי צה"ל ב-12 בנובמבר 2017 כי טלפנה אליה האישה ק.ש. וטענה כי 15 שנים קודם לכן יצאה עם אחותה ועם חברה לבר "סטפן בראון", וכי זהבי התיישב לידה. לפי הפרסום של שטייף, האישה הוסיפה ואמרה לה כי זהבי החמיא לה ואז התנפל עליה ב"נשיקה צרפתית" בכוח, בניסיון להכניס את לשונו לפיה. לדבריה, היא התנגדה, וזהבי הלך.
אותה אישה, ק.ש., מסרה עדות במשפט, ולפיה, "הוא (זהבי) דיבר איתי כמה משפטים, ופתאום הוא פשוט התנפל עליי, תפס ונישק אותי בכוח. ממש הצמיד את השפתיים שלו, ניסה לדחוף את הלשון שלו לתוך הפה שלי...". גם אחותה העידה על המקרה.
זהבי העיד מנגד כי לא היו דברים מעולם, וטען כי הוא לא יודע מי הן ק.ש. ואחותה והחברה. השופטת קיבלה את גרסתו של זהבי וכתבה כי "עסקינן בעדות של שתי אחיות ללא עדות חיצונית אובייקטיבית שאינה תלויה, כאשר ניתן היה ליצור קשר בנקל עם החברה שנכחה באירוע ולאמת גרסת האחיות, בדיקה הכרחית שלא נעשתה".
פרסום נוסף של שטייף עסק במקרה של מ.א. שטייף פרסמה בגלי צה"ל ב-15 בנובמבר 2017 כי במהלך בילוי בפאב ה"פרי לנד" בשנת 2000, כשהייתה בת 20, נתן זהבי הטריד מינית את מ.א., ובהמשך היא מצאה את עצמה עירומה במיטתו. "התעלפתי באותם רגעים ולא הייתי שם בהכרה מלאה, והוא פשוט עשה את מה שעשה", תיארה מ.א.
זהבי טען כי הסיפור הזה לא היה ולא נברא. לדבריו, מדובר בבר מסוג "פיק-אפ" שבו באים גברים ונשים לתפוס סטוץ. "בחורה בת 20 שמגיעה בשעת לילה מאוחרת למועדון מהסוג הזה, היא לא באה לקרוא פרקי תהילים", העיד זהבי.
השופטת העדיפה גם כאן את גרסת זהבי על פני גרסתה של שטייף. "גם אם אקבל את טענת שטייף שמ.א. סיפרה את מה שאירע לה בצורה אמינה ביותר - עדיין אין כל עדות, גם לא של מ.א., שהאירוע כולו היה ללא הסכמתה ו/או שלא רצתה לקיים יחסים עם זהבי, ויודגש כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-17 שנה", נכתב בפסק הדין.
כאמור, בנובמבר 2017 הגיש זהבי לבית משפט השלום את תביעת לשון הרע נגד שטייף, לאחר שזאת פרסמה בגלי צה"ל ובעמוד הפייסבוק שלה שורה של עדויות של נשים שלטענתן הוטרדו מינית או הותקפו מינית על-ידו. התביעה נוגעת, כאמור, ל-13 פרסומים שונים של שטייף - כשבגין כל פרסום דרש זהבי פיצוי בסך של 140 אלף שקל, ובסך-הכול כ-1.8 מיליון שקל. בפסק הדין היום נקבע כי שהבי יקבל פיצוי בסך 30 אלף שקל על כל אחד מהפרסומים ובסך-הכול, כאמור, 390 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
בא כוחו של נתן זהבי, עורך הדין ליאור אפשטיין מסר: "ההתקפה האישית על השופטת אושרי פרנקל פרוסט מצד גורמים שלא היו במשפט ואין להם שמץ יושרה לבחון ולבדוק עובדות, מלמדת יותר מכל עד כמה אידאולוגיה, חשובה וראויה ככול שתהיה, מעוורת את חסידיה ומפתחת מחוץ לכל כלל תרבותי ואנושי עיתונאות שהיא עריצות והטלת מורא. במקום תגובתי נדמה שנכון יותר שיונח לינק לפסק הדין וכל אדם שליבו וסקרנותו פעילים יוכל לקרוא ולהסיק את מסקנותיו. די לנו בציוצים וצווחות, יש גם תוכן בחיים ומקצועיות ואחריות כלפי בני אדם. עיתונאות היא מקצוע מתיש ומחייב והכללים שלה ברורים. כך בשוחד, כך בבגידה וכך בעבירות מין שהתרחשו כולם בדימיונה של המפרסמת שלא טרחה לפעול באופן עיתונאי לפני הפרסומים".
"פגיעה קטלנית בחופש הביטוי של נפגעות ונפגעים"
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה בתגובה: "פסק הדין המביש בתביעה של זהבי מוטעה ומסוכן. אנחנו קוראות לפרקליטות להודיע מיידית על הגשת ערעור בתיק, ומצפות מבית המשפט להתנער מהקביעות הבלתי נתפסות שהושמעו בו היום.
"אישה שהגיעה לבר ושתתה צריכה לצפות את זה, מי שעלתה עם אדם לדירתו הזמינה את זה, עדות על פגיעה מינית היא לכל היותר 'חיזור כושל' - ההחלטה שהתפרסמה היום שזורה לכל אורכה באמירות מכוערות וסטראוטופיות שמחזירות את המאבק בפגיעה מינית עשרות שנים לאחור. 6 נשים שונות עלו לדוכן העדים וסיפרו לבית המשפט מדם ליבן על מה שאירע להן. הדפוס שעולה מהעדויות הקשות ברור. אבל פסק הדין בוחר להתעלם מהתמונה הכוללת, וגרוע מכך: להטיל דופי ולהפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי הנפגעות.
"אנו חיות בתקופה שבה נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בכל רחבי העולם זוכים לראשונה בקול. אבל השופטת פרנקל-פרוסט בוחרת לאלץ אותן לחזור ולשתוק. זאת פגיעה קטלנית בחופש הביטוי של נפגעות ונפגעים. פסק הדין המסוכן הזה חייב להתהפך. ובאשר למעשיו של מר זהבי - יכיר הציבור את העדויות וישפוט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
