לידיעת הממשלה הבאה: שרי משרדים קטנים יחלקו שירותי דוברות, לוגיסטיקה ותקציבים

נציבות שירות המדינה בוחנת הקמת מטה מרכזי שיטפל בכל שירותי המינהל והתפעול של משרדי ממשלה, המוגדרים כמשרדים קטנים. על-פי התוכנית המתגבשת, במטה המרכזי יאוחדו כל תקני המינהלה אשר מפוזרים כיום בין המשרדים "הקטנים", והוא יהיה אחראי למתן שירותי מינהל לכל המשרדים הללו, ובכללם: משאבי אנוש, תקציבים, חשבות, דוברות, רכש ולוגיסטיקה. נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אמר כי ייעול השירותים למשרדים ייעל את השירות לאזרח.

על-פי הרעיון הנבחן ישמש המטה עבור משרדי ממשלה העומדים בשלושה פרמטרים: מספר עובדים של עד 200 איש, תקציב שנתי של עד חצי מיליארד שקל, ומידת המרכזיות של המשרד בתוך הענף שבו הוא פועל. הקריטריון השלישי הוא העמום ביותר, אך ניתן ליישם אותו למשל על משרד התקשורת, שמצד אחד איננו משרד גדול בהיקפי משאבי האנוש והתקציב, אבל מצד שני נחשב לגורם מאוד מרכזי ברגולציה הענפית. במקרה של משרד כמו משרד התקשורת הנטייה תהיה שלא להוציא בשלב הזה את פעילות המטה, מחשש שהדבר יפגע גם בפעילות הליבה של המשרד.

לפי הערכות פנימיות, המטה המרכזי כבר רלוונטי עבור שבעה משרדים קטנים קיימים: משרד התרבות והספורט, המשרד לשוויון חברתי ואזרחים ותיקים, המשרד לשיתוף-פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, משרד התפוצות והמשרד לירושלים ומורשת.

המטה המרכז יוכל לקלוט משרדים נוספים, אם יוקמו, לאחר כינון הממשלה החדשה. את תהליך הבחינה מרכז אבי חליבה, מנהל אגף בכיר למשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש של המשרד לשירותי דת, משרד הפנים ומשרד החינוך. בנציבות מקווים שהצלחת היוזמה תיצור פתח ליוזמות התייעלות נוספות. לאחר השלמת עבודת המטה בכוונת הנציבות לתאם את המהלך עם משרד ראש הממשלה.

צמצום התמריץ לפתיחת משרדים חדשים

היוזמה נועדה להיערך לכינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות, מתוך הנחה שריכוז המטות ישיג מספר יתרונות ניהוליים: ראשית, כמובן חיסכון בתקורות וצמצום תקנים כפולים ומיותרים כמו דובר או חשב נפרדים שיש כיום למרבית המשרדים הקטנים; שנית, המהלך אמור להקטין את האטרקטיביות של המשרדים הקטנים מבחינת השותפות הקואליציוניות העתידיות, ולצמצם את התמריץ לבקש משרדים חדשים, שבמקרים רבים הקמתם המאולצת מייצרת עיוותים במבנה הממשלה. שלישית, צמצום המשרדים אמור לתמרץ שרים ואנשי מקצוע איכותיים לכיוון המשרדים הגדולים ובעלי מוטת השפעה, במקום "שיתבזבזו" במשרדים קטנים בעלי אופי פרויקטלי.

לנציבות אין עדיין אומדנים לגבי העלויות הכספיות שייחסכו כתוצאה מהמהלך, ואין עדיין המלצה ברורה על המסגרת המתאימה למטה המרכזי. אפשרות אחת שכבר מופעלת בהצלחה היא לאחד מטה של משרדים-אחים: משרד המדע והטכנולוגיה מקבל את שירותי המטה שלו ממשרד התרבות והספורט. מודל אחר שגם הוא כבר מופעל בממשלה באופן חלקי הוא של משרד מטה גדול שישמש משרד-אם עבור משרדי-לוויין: המודל הזה מופעל כיום במשרד ראש הממשלה שמספק שירותי מטה למשרד המודיעין. האופציה השלישית היא להקים מטה מרכזי חדש ונפרד בסמיכות לנציבות.

אבחנה בין שכר המנכ"לים

בנציבות שירות המדינה לא מתייחסים לכך במסגרת היוזמה הנוכחית, אולם יישום הרעיון של האחדת המטות צפוי לעורר דיון ציבורי מחודש באחת הסוגיות הרגישות ביותר במגזר הציבורי: שכר המנכ"לים.

במהלך הקדנציה של הממשלה היוצאת נעשו שני ניסיונות-נפל להעלות את שכר מנכ"לי משרדי הממשלה או לפחות להצמיד אותו לשכר הממוצע במשק, בדומה לשכר הח"כים, השרים וסגני השרים. לצד ביקורת על העלאת השכר למנכ"לים ולכל בכירי המשרדים הצמודים לשכרם מעורר הנושא גם שאלה אחת ראויה: מדוע נהנים מנכ"לי משרדי ממשלה קטנים, שלא לומר קיקיוניים מתנאי שכר זהים לאלה של מנכ"לי משרדים גדולים ומורכבים כמו האוצר, החינוך או הביטחון? יישום יוזמת הנציבות יחדד את הצורך ליצור אבחנה בין משרדים גדולים למשרדים קטנים - אבחנה שתקבל ביטוי גם בתנאי השכר של הצמרת הניהולית של כל קטגוריה. תוצאה אפשרית של תהליך כזה תהיה "ראש גדול" של המשרדים הקטנים ויוזמות להרחיב את תחומי הפעילות ולקסל אחריות על פרויקטים שלא שייכים בהכרח להגדרה הקלאסית של המשרד. דוגמה חיובית לכך היא המשרד לשוויון חברתי, שקיבל על עצמו את האחריות לניהול פרויקט אסטרטגי - ישראל דיגיטלית. 

איך מוגדר משרד ממשלתי קטן?

● עד 200 עובדים ● עד 500 מיליון שקל תקציב שנתי ● משרד שאינו רגולטור בענף

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

שנה הקמה: 2006; שר: גלעד ארדן; תקציב: 102; מספר עובדים: 32

המשרד לשוויון חברתי (אזרחים ותיקים)

שנת הקמה: 2007; שרה: גילה גמליאל; תקציב: 436 מיליון שקל; מספר עובדים: 77

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

שנה הקמה: 2005; שר: אריה דרעי; תקציב: 497 מיליון שקל; מספר עובדים: 68

המשרד לשיתוף-פעולה אזורי

שנת הקמה: 1999; שר: צחי הנגבי; תקציב: 31 מיליון שקל; מספר עובדים: 38

המשרד לענייני מודיעין

שנת הקמה: 2009; שר: ישראל כ"ץ; תקציב: 11.5 מיליון שקל; מספר עובדים: 20 תקנים

משרד התפוצות

שנה הקמה: 1999; שר: נפתלי בנט; תקציב: 9.6 מיליון שקל; מספר עובדים: 14

המשרד לירושלים ומורשת

שנה הקמה: 1990 (הוקם מחדש ב-2015); שר: זאב אלקין; תקציב: 50.8 מיליון שקל

ייעול המשרדים - חיסכון של כמה מיליונים בשנה / פרשנות

האחדת המטות של משרדי הממשלה הקטנים היא יוזמה חיובית ומרעננת של נציבות שירות המדינה, אבל גם בנציבות יודעים שמדובר רק בקצה קרחון של חוסר יעילות ובזבוזים במגזר הציבורי. הקצה הזה אכן בולט מאוד לעין הציבורית. צמצום מספר השרים ומשרדי הממשלה כמו גם שכר השרים והמנכ"לים ומטוסו החדש של ראש הממשלה הם הנושאים שמקבלים את הבולטות הרבה ביותר בסיקור התקשורתי בגלל סמליותם. החשיפה הזו איננה פרופורציונלית לחיסכון הכלכלי האמיתי הכרוך בצמצום מספר השרים והמשרדים. הערכות פנימיות בנציבות מדברות על מיליוני שקלים בודדים שאפשר לחסוך בשנה כתוצאה מהאחדת מטות משרדי הממשלה הקטנים. אלה סכומים בטלים בשישים לעומת, למשל, הקטנת תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי בנקודת אחוז אחת - ששווה חיסכון שנתי של כמעט 2 מיליארד שקלים.

מי שמוביל את הנושא במערכת הפוליטית הוא מנהיג "יש עתיד" ושותפו של בני גנץ להנהגת "כחול לבן", יאיר לפיד. ביוזמתו כולל המצע הנוכחי של כחול לבן הבטחה לצמצם את מספר השרים ל-18. מדובר בהחזרת המצב שהיה בתקופת ממשלת נתניהו לפיד. ב-2014, אישרה הכנסת את הגבלת מספר השרים ביוזמת לפיד, שאף התנה בכך את הצטרפותו לממשלה. חוקי המשילות שחוקקו במארס אותה שנה, העלו את אחוז החסימה ל-3.25% (שיעורו הנוכחי) והגבילו את מספר השרים בממשלה ל-18 ואת מספר סגני השרים ל-4 בלבד. רק שנה חלפה ובמסגרת ממשלתו החדשה עם החרדים ביטל נתניהו את המגבלות על מספר השרים וסגני השרים באמצעות הוראת שעה. בממשלת נתניהו הנוכחית כיהנו עם השבעתה 21 שרים, חלקם, כמו שר התחבורה ישראל כ"ץ ושר החינוך נפתלי בנט, קיבלו לידיהם בנוסף משרדים קטנים יותר. דרישתו של לפיד צודקת וראויה אבל הניסיון להציג את קיצוץ מספר השרים כמקור תקציבי אפשרי למימון תוכניות חדשות בהיקף של מיליארדים - הוא מגוחך.