המסע הישראלי לירח: לא רק יוקרה, אלא גם מנוע צמיחה עסקי לתעשיית החלל

למרות התקווה והציפיות,  החללית הישראלית "בראשית" של עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לא הצליחה לנחות הערב על הירח, בתום מסע מורכב שנשך כחודשיים. אם המשימה הייתה מסתיימת היום בהצלחה, ישראל הייתה מוכתרת כמדינה הרביעית בסך הכול שהנחיתה חללית על הירח, כשלפניה עשו זאת אך ורק מעצמות - ארה"ב, סין ורוסיה.

ארה"ב ורוסיה מובילות בתחום החלל עד היום, וסין משקיעה מאמצים כדי להדביק את השתיים ואף הצליחה לעורר בהלה בארה"ב, שאסרה בשנת 2011 לקיים שיתוף-פעולה עם מכון החלל הסיני. ישראל שונה מאותן מדינות לא רק מכיוון שאינה מעצמה, אלא גם כי את משימת הירח שלה מובילה עמותה פרטית, ללא מטרות רווח.

עמותת SpaceIL הוקמה בעקבות תחרות של גוגל להנחתת חללית על הירח, אך המשיכה במשימה גם כשהתחרות בוטלה. 100 מיליון הדולר שהושקעו בפרויקט, הגיעו מכיסים פרטיים. נשיא העמותה מוריס קאהן תרם כ-40 מיליון דולר, ומספר מיליוני דולרים הושקעו על ידי התעשייה האווירית מכספי המחקר והפיתוח של פרויקט חלל.

SpaceIL מצהירה שהמטרה שלה במשימה הוא ליצור אפקט חינוכי, שילהיב את הילדים והצעירים הישראלים ויגרום להם להימשך לתחום החלל ולתחומים המדעיים בכלל. מעבר לאפקט החינוכי, בהצטרפות למועדון המצומצם יש כמובן גם יוקרה רבה וגאווה לאומית - ו"בראשית" מלאה בסמלים לאומיים, מהכיתוב "עם ישראל חי" על החללית עצמה ועד לקפסולה שהיא נושאת אל הירח, שמכילה, בין היתר, ספר תנ"ך ותמונות של נופי ישראל.

אבל מעבר לגאווה הלאומית הפרויקט עשוי לפתוח גם הזדמנויות עסקיות. כבר בסוף ינואר, עוד בטרם שיגור בראשית, הודיעה התעשייה האווירית על שיתוף-פעולה עם חברת הלוויינים הגרמנית OHB, במסגרתו החברה הגרמנית תציע לסוכנות החלל האירופית שירותי הגעה לירח בנחתת שתפתח ותייצר התעשייה האווירית, על בסיס המודל של בראשית.

בשיחה עם "גלובס" אומר מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, עופר דורון, כי מתקיימים מגעים כדי להוציא לפועל שיתוף-פעולה דומה עם חברות אמריקאיות, שיספקו נחתות שתייצר התעשייה האווירית לנאס"א. לדבריו, הידע והניסיון שנצבר בתעשייה האווירית בזכות הפרויקט, מאפשר לה לבנות נחתת תוך שנתיים מרגע ההזמנה. נאס"א כבר שיתפה פעולה עם SpaceIL ואיפשרה לה לעשות שימוש במערכות שלה כדי להפחית את הסיכונים במסעה של "בראשית" לירח.

דורון אומר, כי העניין הבינלאומי בירח היום הוצת מחדש בעקבות התחרות של גוגל, והביא אותנו למצב הנוכחי, שבו ממשלות ממשיכות להגדיר ולממן את המשימות לחלל, אך פונות למגזר הפרטי כדי להוציא אותן לפועל. "להערכתי זה קיבל פוש בעקבות ההתקדמות שלנו", אומר דורון, "הפכנו חלום למציאות ופרצנו דרך. לפני עשר שנים אף אחד לא האמין שזה אפשרי".

בדרך למאדים עוצרים בירח

בתעשייה האווירית גם למדו בזכות הפרויקט כיצד לשתף פעולה עם סטארט-אפים ויזמים. לדברי דורון, המודל העסקי הזה משוכפל היום לעבודה של התעשייה האווירית עם סטארט-אפים ישראליים נוספים, בהם "אפקטיב ספייס", שעוסק בתחום לווייני גרר - מעין מנוע חיצוני שמאריך את חייהם של לווייני תקשורת.

"גם סטארט-אפים בחו"ל, ובוודאי נוספים בישראל, עשויים לשתף איתנו פעולה. נכנסנו לפרויקט, בין היתר, כדי ללמוד איך לשתף פעולה עם סטארט-אפים. זה נותן את הטוב משני העולמות - החוצפה, החזון ויכולת הגיוס של הסטארט-אפ, וגם הניסיון, היכולות ההנדסיות והטכנולוגיות של חברה גדולה", אומר דורון.

הירח הפך שוב להיות אטרקטיבי בתעשיית החלל העולמית גם בשל ההתייחסות אליו כתחנת ביניים בדרך למאדים. סביר להניח שבשנים הבאות נראה משימות רבות יותר לירח, והתעשייה האווירית עשויה לקבל דריסת רגל בתחום בעקבות שיגור "בראשית".

אבל ההייפ של "בראשית" הוא רק צעד ראשון בדרך, ואם ישראל תרצה להפוך לשחקנית רצינית בתחום, יהיה צורך בהשקעה ממשלתית. דורון מאמין, כי בישראל יש מחסור גדול בהשקעות בחלל מצד המדינה בהשוואה למדינות אחרות.

"אני מקווה שזה ישתנה בעקבות הצלחת המשימה. זה חלק מרכזי ממה שראינו לנגד עינינו כשנכנסנו לפרויקט עם SpaceIL. בכל המדינות המתוקנות והרציניות בעולם שמים הרבה כסף בתחום. גם במדינות קטנות יש השקעה פחותה בדולרים, אבל גבוהה בדולרים לנפש. אנחנו, באופן מחפיר, נמצאים במקומות מאוד נמוכים בהשקעה בחלל.

"ממשלת אנגליה, למשל, השקיעה בשנים האחרונות מאות מיליונים בשנה בתוכנית סדורה לכלכלת חלל, וכשהבינה כמה ההשקעה תרמה לכלכלה בהגדלת מספר מקומות העבודה וההכנסות ממיסים, היא הגדילה עוד יותר את התקציב לתחום. היום ישראל משקיעה בחלל 20 מיליון דולר בשנה וזה אפילו לא משעשע".

אתם מקבלים אינדיקציות שזה הולך להשתנות?

"לא, אבל אני מקווה שהתהודה שהפרויקט יצר תביא להבנה של חשיבות התחום. השילוב מההתלהבות שנולדה, עם הגדלת התקציב הממשלתי, תביא לפרצת דרך".

אם ההשקעות לא ישתנו זה יבטל את ההישג שלכם?

"לא. אין לי ספק שההישגים החינוכיים יהיו אדירים ויהיו יותר סטארט-אפים בכל מקרה. אבל, זה יהיה פספוס של המדינה אם היא לא תמנף את ההישג, שלא היא השקיעה בו, ופתח לה את הדלת לקפיצת מדרגה.

"תמיד שאפנו להביא לישראל את 'אפקט אפולו', שהנחיתה שלה על הירח קידמה את הטכנולוגיה והכלכלה בארה"ב, אבל לא הייתי בטוח שגם נצליח לגרום לילדים להסתכל על המסך בהתרגשות מהנחיתה. היום אני רואה שהאפקט החינוכי והגאווה הלאומית, שתי המטרות איתן יצאנו לדרך, מושגות. אין ילד בישראל שלא יודע לספר על הירח ועל המסלולים, ואין לנו ספק שזה יבוא לידי ביטוי בעניין גובר של תלמידים בטכנולוגיה, ולהערכתי היום בערב אין מישהו שלא יהיה מרותק למסכים".

הבחירות לא גנבו לכם פוקוס?

"בואי נבחן אם השידורים בעשר בערב יהיו על קשקשת קואליציה או על הנחיתה. אני מוכן להמר שכל אלה שנמאס להם מחכים לרגע שנבוא וננחת. זה עושה באזז אדיר, שיישאר איתנו שנים רבות, כשאת חלק מהתועלת יהיה אפשר לממש רק אם הממשלה תבין שזה תפקידה, תיכנס לזה בגדול ותקצור את הפירות, אבל חלק יתממש מעצמו".

יש לכם שאיפות גם להגיע למאדים?

"כרגע לא, לאט לאט. נהרוג פלנטה וננוח".