להלן הסבר אחר לתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 שלא תמצאו במקום אחר. גם תוך כדי הכתיבה אני מתלבט אם זה דבר נכון לעשותו. עכשיו, כשאנו אחרי הבחירות, חשוב להתחיל לדבר עליו בקול רם. לא חשבתי שזה נכון לעשות כך לפני הבחירות. אני רק מבקש שהוא יעורר דיון ער ולא מתלהם. מאחר שהוא משקף מגמה כלל עולמית חשוב שהישראלי יהיה מודע אליו גם אם ההסבר עלול להישמע מוזר לכמה מאיתנו.
מי שעדיין לא שמע על המושג deep state, הגיע הזמן שיתוודע אליו. אין לו עדיין ערך בוויקיפדיה בעברית, לכן מצורף כאן לינק לערך האנגלי. באופן כללי, הוא מסכם את התיאוריה האומרת שבמדינות דמוקרטיות יש מעין ממשל השרוי רוב הזמן במחשכים ומנהיגיו מייצגים רשתות חברתיות, תקשורתיות, ביטחוניות וכלכליות בעלי אג'נדה כלכלית וביטחונית גלובלית יותר מאשר לוקאלית, שבראש מעייניהן עומדים בעיקר האינטרסים הכלכליים שלהם. יש להם יד ורגל במערכות הביטחון, המשפט והבנקאות של מדינות דמוקרטיות רבות.
פרופ' דוד פסיג \ צילום: אמיר מאירי
עיקרה של התיאוריה אומר שמנהיגי הדיפ-סטייט עושים מניפולציות על הפוליטיקאים ועל ההליך הדמוקרטי, כדי שאלו יקבלו החלטות שהאג'נדה שלהם מבקשת לקדם. מנהיגי הדיפ-סטייט בזים להליכים דמוקרטיים, ואפשר לראות שהם גם מפחדים מדמוקרטיה משום שהיא עלולה לחשוף את יעדיהם ולשבש את תוכניותיהם. הנה שתי דוגמאות שיש עליהן ספרות מעניינת שלא באה לידי ביטוי בתקשורת ההמונים. בלינק שבוויקיפדיה שמצורף כאן יש מקורות רבים:
דונלד טראמפ עלה לשלטון בתואנה שהוא רוצה "לייבש את הביצה" הזו. הכוחות שפועלים נגדו כדי להכשילו ולהדיחו מייצגים את הקבוצה הזו. הילרי קלינטון ובעלה הם חלק מקבוצת סתרים זו. עמנואל מקרון עלה לשלטון ומצא עצמו חייב להצטרף לדיפ-סטייט הצרפתי, ולכן ההמונים קמו עליו ועל מה שהוא פתאום החל לייצג - בניגוד לאג'נדה שהוא נבחר על גבה. והדוגמאות עוד רבות.
עכשיו לישראל. הבחירות הללו היו הניסיון המקיף של הדיפ-סטייט הישראלי להפיל את ממשל הימין ושותפיו הדתיים אשר האג'נדה הלוקאלית והגלובלית שלו פוגעת באינטרסים של הדיפ-סטייט הישראלי ובערכיו. הם ניסו זה זמן מה להביא לכך וזה לא צלח להם. עתה, חלק מראשי הדיפ-סטייט הישראלי חשפו את עצמם כדי להשיג את יעדם. רוב האנשים הנמנים על מנהיגיו לא ידועים לציבור והם מתאספים במחשכים כדי לטכס עצה. מספר אישים בתקשורת נחשפו כבר בבחירות 2015. לכולם בוודאי זכור המאבק כנגד מו"ל ידיעות אחרונות לפני כמה שנים.
בנימין נתניהו מייצג במידה רבה את הדון קישוט נגד כוחות הדיפ-סטייט, והוא מנסה זה זמן רב לפגוע בו בדרכים שונות. העיתון "ישראל היום" הוא כלי אחד בלבד במאבק זה כנגד ראשי הדיפ-סטייט הישראלי. המאבקים בפירמידות הכלכליות, במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק, בתקשורת ועוד, הם למעשה סימנים של מאבק איתנים מקיף שמתרחש רובו מתחת לפני השטח. יש האומרים שעל אף שנתניהו ניסה להיכנס למעגלי הדיפ-סטייט הישראלי הוא לא הצליח ולכן בלית ברירה הוא יוצא נגדו כדי לשרוד.
ברוב הדמוקרטיות, ההמונים בדרך כלל מרגישים בחושיהם המחודדים את הדיפ-סטייט טוב יותר מהאינטלקטואלים ומבעלי המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה. צורת החשיבה הלוקאלית של ההמונים יותר קשובה לאינטרסים לוקאליים מאשר גלובליים ואם פעם היה אפשר לעשות עליהם מניפולציות בקלות הרי שנעשה הרבה יותר קשה ככל שהדיפ-סטייט נחשף יותר וככל שערוצי המידע מבוזרים יותר.
האם יכול להיות שראשי כחול לבן הם חלק ממנהיגי הדיפ-סטייט הישראלי? אם כך, הדיפ-סטייט הישראלי יצטרך להיכנס לבונקר עד יעבור זעם. מי שראה את הריקוד של ראשי כחול לבן שהזדרזו לצהול ולרקוד את ריקוד הניצחון המרובע עלול או עשוי לקבל אישוש לתיאוריה זו.
אני לא יודע אם תיאוריה זו מושלמת כי יש הרבה תופעות שסותרות אותה בפוליטיקה הישראלי. כמו בכל דבר המציאות מאוד מורכבת ומסובכת ומאוד קשה להבין את מרבית מרכיביה. מה שחשוב הוא שהישראלי יכיר את התיאוריה וידון בה. כי אם לתיאוריה זו יש אחיזה בישראל זה דורש התייחסות של מנהיגינו לתופעותיה.
הכותב הוא חוקר עתידים וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר-אילן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
