"קודם היה מצב שכל אחד הקים אוהל בחוף בכנרת, ולידו הציב מערכת הגברה, והיו מקומות שהיה בהם רצף של 40 ו-50 מערכות הגברה שמשמיעים מהם שירים בקולי קולות", אומרת דנה בכר, ראשת אגף מינהלת הכנרת באיגוד ערים כנרת. "כך נוצרת אווירה לא טובה של לחץ וסטרס, אווירה שעודדה ונדליזם, הפרות סדר ואלימות. זו לא האווירה שמעודדת את מה שאנחנו מכוונים אליו - נופש פסטורלי עם ילדים בחיק הטבע".
בכר מספרת בגאווה על פעילות שהחלה בשנה שעברה לאכיפת קיומם של חופים שקטים בכנרת.
למה הכוונה ב"חופים שקטים"?
"הסיפור של חופים שקטים הוא סיפור גדול. התחלנו בו בעונת הרחצה הקודמת וזה הלך יפה מאוד. כמובן, הכל בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל שבלעדיהם לא היינו מצליחים במהלך.
"המטרה שלנו הייתה להחזיר את הכנרת למשפחות ולמשפחות את הכנרת והציבור קיבל את זה יפה מאוד. וכשאני אומרת ציבור הכוונה גם לצעירים. זה קרה גם בזכות פעילות הסברה משמעותית שעשינו בחופים".
בכר מציינת כי עם השקט נרשמה גם ירידה באירועים פליליים סביב החופים. "הפרויקט הזה מגיע בשילוב מה שנקרא 'כנרת בטוחה' שזה פרויקט במסגרתו הוצבו בסביבות החופים. בסיכומי העונה שעברה רואים ירידה באופן כללי ברמת האלימות ועלייה בתחושת הביטחון בחופים. אפשר להגיד שהחל משנת 2018 הכנרת הרבה יותר בטוחה לנופש משפחתי".
פתיחת גדרות, שיקום מפגעים
איגוד ערים כנרת הוקם בשנת 2008 על רקע דוח חריף של משרד מבקר המדינה שמצא ליקויים נרחבים במצב החופים ובהפעלתם על ידי הרשויות המקומיות שסובבות את הכנרת - המועצות האזוריות גולן, עמק הירדן ועיריית טבריה.
"עיקר המחדל היה אכיפה דלה כנגד מפעילים החיצוניים בחופים. ברשויות המקומיות טענו שהן אחראיות על ישובים ועל תושבים, ולכן מתקשות לתפעל את חופי הכנרת. למעשה, כל החופים הוחזקו על ידי מחזיקים חיצוניים, נגד חלקם היו פסקי דין חלוטים לפינוי. בחלק מהמקומות היו תופעות של גביית תשלום לא חוקית וקיום אירועים ללא רישיונות", מזכירה בכר. "התחלנו בפעולות בסיסיות של פתיחת גדרות, שיקום מפגעים, טיפול בצמחייה ושיפוץ מבנים. במקביל החל תהליך של פינוי מפעילים חיצוניים בעזרת רמ"י והמשטרה".
אז כל הפעילות היום חוקית בכנרת?
"אין תופעות של מפעילים פיראטיים כיום בכנרת. רק עכשיו סיימנו הליך מכרזי של חוקוק צפון. השקענו בו הפכנו אותו להרבה יותר משודרג. נכנסה חברה שקיבלה את החוף לחמש שנים ויש שם מפעיל חדש. בחוף גופרה גם סיימנו מכרז, ואלה רק דוגמאות".
אורכו של קו החוף ההיקפי של הכנרת הינו 55 ק"מ, ולאיגוד אחריות ישירה על 12 ק"מ, ב-15 חופים. ונוסף להשלטת שקט בחופים ולהסדרת פעילות המפעילים, הרשות מנסה לפתוח עוד חופים לציבור הרחב.
אם התוכניות של רשות הכנרת יתממשו, בתוך חודשים ספורים ייפתח לפעילות חוף דוגה שבצפון מזרח האגם. "דוגה הוא החוף הבא שאנחנו עומדים להוציא למכרז וזה יקרה בתוך חודשים ספורים. בשנתיים האחרונות הוא היה סגור לציבור לרגל עבודות. מדובר בהשקעה של 35 מיליון שקל, שהגיעו ממשרדי האוצר והתיירות. הכוונה היא לקיים שם פעילות ענפה לציבור הרחב שתכלול פעילויות מגוונות לרבות קמפינג, וגם פעילויות רב עונתיות".
לצד חוף דוגה, מהלך אפילו יותר משמעותי מתבשל בימים אלה - קבלת אחריות של האיגוד על חוף צמח לקראת פתיחתו לציבור. "זה חוף מאוד מוכר, שפעל בו פארק מים ושתופעל בעבר על ידי המועצה האזורית עמק הירדן וקיבוץ אלומות. בחודשים הקרובים החוף אמור לעבור אלינו, ואז נערוך במקום עבודות נרחבות של שיקום, היות והחוף מוזנח ויש בו נזקים מתמשכים אחרי שנה וחצי שהוא סגור. הכוונה שלנו היא לפתוח אותו לציבור הרחב לקראת עונת הרחצה 2020.
"צמח נמצא במיקום ממש טוב ואטרקטיבי, זה חוף שנרצה לראות בו קמפינג משודרג, כמו בחוקוק וכמו בדוגה. אנחנו רואים את הביקוש ההולך וגובר למה שנקרא חניוני לילה משולבים שזה גם קרוואנים וגם יחידות אירוח קלות הכל באיזון שנקבע על פי תמ"א 13א".
מה התקציב שעומד לרשותכם לטובת עבודות השיקום?
"ביקשנו 4 מיליון שקל בשביל שיקום החוף. לטובת התפעול השוטף זה כבר תקציב אחר".
מאמץ אחר של האיגוד הוא להנגיש את החופים לאוכלוסיית הנכים. לדברי בכר, בשנת הרחצה הקרובה יימצאו הנכים עוד שנים חופים נגישים לחלוטין, בנוסף לשניים שפעלו בשנה שעברה, "יש לנו כיום ארבעה חופים נגישים במלואם לנכים - כלומר נגישים עד לקו המים. מדובר בחופים חוקוק צפון, שקמים, אמנון ודוגית".
שביל ירידה לנכים בכנרת/ צילום: מינהלת הכינרת
תוכנית נוספת שהאיגוד מפעיל, היא שאטל חינמי סובב כנרת. זה אוטובוס שעובר כל שעתיים בכל התחנות בשבתות ובחגים משעה עשר בבוקר ועד שמונה בערב.
אין בעיה להפעיל אוטובוס בשבתות מבחינה הלכתית?
"כל הפעילויות שלנו הן 7\24, וכך גם השאטל, הכנרת פתוחה לכולם, ויש לנו גם חוף נפרד לאוכלוסייה הדתית - חוף כינר בצפון מזרח הכנרת".
אין תחושה של דחיסות יתר
לדברי בכר, הקיבולת הממוצעת בסופי שבוע בשיא העונה הם של 30 אלף מטיילים שמגיעים לחופי הכנרת, ובמצב הנוכחי אין תחושה של דחיסות יתר, "יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אבל גם במספרים שכאלה, הכנרת כיום מספקת חווית נופש איכותית".
לדברי בכר, היא לא צופה שייפתחו חופים חדשים בשנים הקרובות. "יש שתי תוכניות תכנוניות שמתייחסות לחופים, אחת מהן היא התוכנית המפורטת של האיגוד ותוכנית נוספת, שבדיוק עלתה לדיון בולחוף בשבוע שעבר. התוכנית הזו מסתכלת על כל ההיקף של הכנרת - לא רק על השטח שקרוב למים, ממש לכל העורף. מהתוכנית הזו עולה שאין כוונה להקים חופים חדשים, אלא להרחיב מרחבים קיימים, וזאת כדי לשמור על המרחבים הכפריים הקיימים - כמה שפחות להפר את האיזון הטבעי והכפרי הקיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.