"יש מצוקת חדרי מלון בערים, אבל בצפון יש אלפי חדרים שבאמצע השבוע ריקים"

"הישראלים אוהבים את הצפון", פוסק ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות, במכללה האקדמית כנרת ותושב כפר תבור. "תיירות", מזכיר גלבמן, "היא עניין רגשי והישראלים אוהבים את הגליל ואת הכנרת ואת האטרקציות שבאזור - מיקבים ועד פעילויות וטיולי טבע. אבל, יש עוד המון מקום לפתח ולהצמיח את התיירות בצפון" - אמירה שכל מי ששוחחנו עמו לכתבה זו מסכים עמה ב-100%.

ישראל נהנתה בשנים האחרונות מעלייה במספר התיירים, אך האם גם התיירות בצפון נהנתה מכך שלישראל הגיעו בשנה שעברה יותר מ-4.1 מיליון תיירים? תלוי את מי שואלים. לפי נתוני התאחדות המלונות מספר חדרי המלונות בטבריה צמח מ-2008 עד 2018 ב-12% בלבד, מ-3,927 ל-4,405. בתל-אביב לשם השוואה, מספר החדרים גדל מ-6,403 ל-8,569 - גידול של 34% בעשור - ובכל אחת מהערים, ירושלים ואילת, יש יותר מ-10,000 חדרי מלון והיד עוד נטויה.

 הישראלים מעדיפים את אילת

המלונות בצפון נהנים מכך שרבים מהמבקרים בישראל הם תיירי דת, שחשוב להם לבקר במקום שבו ישוע הלך על המים, אך עם זאת החשש מהמצב הביטחוני שמרחיק את התיירים - מרחף מעליהם באופן תמידי. בכל הנוגע לתיירות הכפרית - צימרים ובתי הארחה - הורגשה היטב העובדה שאל מול מספר התיירים הנכנס לישראל - 8.5 מיליון ישראלים יצאו לנפוש מעבר לים ב-2018. שם מדווחים על ענף גווע.

"לתיירים מחו"ל יש זיכרון ארוך"

"התיירות היא העסק הכי חשוב בצפון", אומר דורון ביכלר, מנהל כפר הנופש "מעגן עדן" שהוקם ב-1969 בקיבוץ מעגן שעל שפת הכינרת. בכפר הנופש 148 חדרים, רובם מיועדים למשפחות. תמהיל האורחים של הכפר מתחלק שווה בשווה בין תיירות פנים לתיירות חוץ. הוא מספר כי הגידול במספר התיירים שהגיעו לישראל מורגש היטב, אבל מוסיף כי מהצד שני "אנחנו הענף שסובל הכי הרבה ממשברים ביטחוניים. כל מבצע צבאי - שלא קוראים לו מלחמה כדי לחמוק מלשלם לנו פיצויים - מבטל לנו הזמנות לחודשים קדימה. לישראלים יש זיכרון קצר אבל לתיירים לא".

95% מהתיירים שפוקדים את כפר הנופש מגיעים במסגרות מאורגנות של טיולי צליינות. לעומתם, 95% מהתיירים הישראלים מגיעים כבודדים והם מושפעים מנושא אחר - מצב הכנרת, שהיה עגום בשנים האחרונות. "לפני כמה שנים בנינו בריכות שחייה אף שאנחנו ממוקמים על שפת הכנרת. חשבו שנפלנו על השכל אבל זה מה שהציל אותנו. הישראלים רוצים כנרת מלאה. הכנרת משקפת את מצב הרוח של כל המדינה. עכשיו כשהיא עלתה ב-3 מטרים, היא מסדרת לנו תפוסות יפות. לקראת פסח אנחנו בתפוסה של 88%, ולשבועות כבר עכשיו אנחנו ב-100% תפוסה, מספר ביכלר.

בחסות המקומות המקודשים לנצרות

מרבית בתי המלון וכפרי הנופש בצפון לא משתייכים לרשתות ארציות. עם זאת, לרשת פתאל המונה 40 בתי מלון בארץ יש ארבעה בתי מלון באזור הכנרת.

"50% מהקהל שבא לטבריה הם תיירים. מבחינתם זה לבוא ל"טיבריוס" עם ההיסטוריה שלה. וזה שונה משאר המלונות שלנו", אומר תדי מרחבי, מנהל אזור הצפון בפתאל, "כשאני מנסה להעביר קבוצה של תיירים לחיפה אם אנחנו מלאים - הם לא רוצים. תיירים רוצים לספר שהיו בטבריה ולא בחיפה, וזה בחסות המקומות הקדושים לנצרות".

 תפוסה באזורי תיירות עיקריים

התיירים מגיעים מארה"ב, מאירופה, מאפריקה ומדרום אמריקה. לדברי מרחבי שיעור התפוסה הממוצע במלונות בטבריה עומד על 70%, יותר מהממוצע הארצי העומד על 68% אבל הוא סבור שהמספר הזה יכול וצריך לגדול. "הפוטנציאל של טבריה הוא גדול בהרבה. נראה לי שראש העיר החדש מבין ופועל בכיוון הזה. נדרשים מהלכים כמו הנגשה של חופים ציבוריים, ניקיון העיר, אטרקציות לילדים ומקומות פתוחים גם בסופי שבוע. התיירות נשענת בעיקר על המלונות עצמם או על מה שמחוץ לעיר ופחות על בילוי בטבריה עצמה. עד לפני כמה שנים שיעור התפוסה שלנו עמד בממוצע על 65%, עלינו ל-70% בזכות התיירים - הסגמנט של תיירות הפנים לא גדל".

בכל הנוגע לענף הצימרים שיעורי התפוסה שמציגים המלונאים הם בגדר חלום רחוק. יו"ר איגוד הצימרים יעקב רוזנווסר מספר שבמקרה הטוב שיעורי התפוסה הממוצעים של חדרי האירוח בצפון מגיעים ל-25%. רוזנווסר מציג תמונה עגומה של הענף הדועך שבו לדבריו, "הביקוש פחות משנה לשנה".

"זה לא רק שהחופשה בחו"ל זולה ונגישה יותר", אומר רוזנווסר, "מי שאשם בזה הוא משרד התיירות שהזניח את הפיתוח האזורי של הצפון. אנחנו לא עסק של לינה בלבד. כדי לקדם תיירות צריך לקדם את ענף ואת זה עושים על-ידי שיווק נכון. ברגע שמשרד התיירות סגר את האגף לתיירות פנים הוא המחיש לנו שמבחינתו זה תחום לא רלוונטי" (משרד התיירות שולל טענה זו).

"משרד התיירות שואף להגדיל את מספר התיירים שבאים לישראל אבל זה בא על חשבון תיירות הפנים, בניגוד לכל מתודה שקיימת בענף הזה בעולם המודרני. בארה"ב ובאירופה יודעים שתיירות פנים היא העוגן הכי יציב לכל מדינה - מה שבמדינה כמו שלנו מקבל משמעות כפולה ומכופלת - אבל התיירות בצפון הולכת ונגמרת. כל העסקים מסביב שיוצרים את המכפיל הכלכלי גם הם נגמרים - והמדינה לא עושה דבר. הצעירים בורחים לערי המרכז לפתח לעצמם עתיד".

את מספר הצימרים שפועלים כיום בצפון רוזנווסר לא יודע למנות, אולם גלבמן מעריך שמ-8,000 חדרי האירוח שהיו בשנת 2004 נותרו מחצית. לדבריו, "אחת הטעויות שנעשו היא שהשקיעו יותר מדי בהקמה של חדרי האירוח ופחות מדי באטרקציות. בכל הנוגע לתיירות כפרית, הלינה היא המרכיב המשני. מה שמושך את התייר הן האטרקציות" אומר גלבמן.

 לינות מבלנות לפי אזורי תיירות עיקריים, 2018

ומה עלה בגורל הצימרים? לפי רוזנווסר, "חלק נסגרו, אחרים הפכו למחסנים, למשרדים ואפילו למוסכים. בעלי צימרים שהשקיעו את מיטב כספם וציפו שהצימר יספק להם פנסיה, לא דמיינו להתמודד עם הוצאות שרק תופחות", אומר רוזנווסר שבעצמו מפעיל צימרים ביבניאל.

אולי הבעיה נעוצה במחירים של החופשה בצימרים שבאמת יקרים יותר מחופשה מעבר לים?

"התייר הישראלי של תחילת שנות ה-2000 רצה נופש שהוא מסוג אחר. הוא לא רצה פתרון לינה. הוא רצה ג'קוזי ובריכה ונופש שיהווה תחליף לבית המלון באירופה וזה מה שמחפשים גם היום. ולכן המחירים לא זולים. חוץ מזה הרגולציה מאוד מכבידה, מעלויות הבנייה ועד התשלומים לרשויות. לנו יש בריכה בצימר שהיא פעילה מקסימום 100 ימים בשנה ואני משלם ארנונה שנתית עליה. המבנה עצמו פעיל שני שליש מימי השנה ואני משלם ארנונה שנתית. זה אבסורד. אי-אפשר להגיד לי תוריד את המחיר ל-500 שקל ללילה כדי שאוכל להתחרות. זה לכאורה נכון, אבל במחיר הזה לא כדאי לנו לפתוח. אומרים לנו להוריד מחירים שיבואו אנשים, גם חברות לואו קוסט נפלו מזה שהורידו מחירים. יש גבול.

"המקומיים נהנים מהשגשוג בתיירות"

"מרבית הרשויות מעוניינות למתג את עצמן גבוה ולמשוך אוכלוסייה להתגורר באזור", אומר גלבמן, "לייצר מקומות עבודה ופרנסה וזה עובר גם דרך מיתוג באמצעות תיירות. לתיירות הכפרית יש גם יתרון שהמקומיים נהנים מהאפקט כשהיא משגשגת. בצומת צמח הקימו קניון דרכים במטרה לשרת את המבקרים אבל גם המקומיים נהנים ממנו. תיירות היא כוח מניע, היא בבחינת Game Changer בעיקר באזור הפריפריה.

"מרבית הרשויות האזוריות הקימו עמותות תיירות או גוף שממונה על התיירות אבל כאן נעשתה טעות: כל אזור חושב שהוא מעצמה בפני עצמו, לגולן, לגליל העליון, לסובב כנרת - לכל אזור יש גוף משל עצמו - במקום שיעבדו ביחד. מבחינת התייר, גם המקומי וגם הבינלאומי הצפון הוא מרחב אחד ונכון היה לנהל את זה כמרחב תיירותי אחד שיש לו היצע גדול וביחד ליצור מוקדי משיכה כמו פסטיבלים ואירועים שייערכו לא רק בחול המועד".

האם הצפון משופע במספיק אטרקציות לתייר?

"כן, אבל צריך לחדש את המוצרים, לגרום למי שכבר היה לחזור ולבקר. רובנו חיים בסגנון חיים נייח, ובשעות הפנאי רוצים להפעיל את עצמנו בכל מיני דרכים לרבות פעילות ספורטיבית, הצפון יכול להציע את זה במרחב הטבעי. ובינתיים מה שקרה הוא שבגוש דן מקימים אטרקציות שבמקומן הטבעי צריכות להיות בטבע, כמו קירות טיפוס. ולמה? קשה לאנשים עם הפקקים אז מביאים להם את הכפר לעיר. משרד התיירות בהגדרתו רוצה להביא תיירים מחו"ל, הוא תומך ובעד תיירות הפנים אבל ברור שזה לא בראש מעייניו".

מבחינת רוזנווסר, "הנושא מצריך טיפול הוליסטי וזה תפקיד של משרד ממשלתי. היום אין קשר בין בעלי הצימרים ובין משרד התיירות. הם לא מעוניינים לשמוע מה אנחנו חושבים. המשרד משלם סובסידיה של 60 אירו לחברות תעופה על כל תייר שנוחת באילת - קח את הכסף הזה ותשקיע אותו בגליל ותקבל פי 5 מכפיל כלכלי על ה-60 אירו האלה. אבל זה לא נושא מספיק טוב להתהדר בו ברדיו ובטלוויזיה. במקום לדאוג לתייר שבא מחו"ל שידאגו לעודד תיירות ישראלית".

יתרון הקוטן של מדינת ישראל

אמנם ישראל שואפת ובצדק להגדיל את מספר התיירים אבל במדינות שונות נעשים מאמצים אחרים - להשאיר את התיירים שכבר באים ליותר ימים. בכך אפשר להציע להם בתמהיל גם גיחה לצפון במקביל לביקור בתל-אביב, בירושלים ובים המלח. יתרון הקוטן משחק לטובת מדינת ישראל.

"נכון. זה מחייב חשיבה קצת אחרת שלצערי חסרה", אומר גלבמן. הוא מחלק את התיירות הצפונית לשתי קבוצות עיקריות - תיירות נכנסת - בעיקר צליינית - ותיירות פנים של ישראלים שמחפשת אחר פעילויות ומסלולים. אלא שהפוטנציאל הלא ממומש מבחינתו נעוץ בקבוצה נוספת: תיירות חוץ שהיא לא צליינית ש"רק מעטים ממנה מטיילים במרחב הכפרי של ישראל". עוד הוא חושב שהקמת נמל תעופה צפוני היא מהלך חיוני לעידוד התיירות בחלק הזה של המדינה. "אני לא מתבייש להגיד ששדה תעופה בעמק יזרעאל הוא רעיון נפלא. גם שדה תעופה באזור מחניים יכול להיות יעיל.

תיירות לעמק היא חשובה בצורה בלתי רגילה. תיירות היא אחד הענפים שיכול להציע פרנסה מקומית ויציבה. תיירות כפרית היא יזמות מקומית, זה כסף מקומי שנשאר במקום. המדינה לא יכולה לבוא ולהגיד שזול יותר לנפוש בחו"ל וזו גזירה משמים ובכך נחרץ דינה של התיירות בצפון. המדינה צריכה לתכנן ולהשקיע חשיבה והשקעה כלכלית במה אנחנו יכולים לעשות להעצים את החוויה ולגרום לתיירים לבוא לכאן ולישראלים לשהות יותר בצפון, על חשבון או בנוסף לחופשות בחו"ל". 

תגובת משרד התיירות: 

"מקיימים סיורי חשיפה למחליטנים"

"משרד התיירות רואה חשיבות רבה בתיירות הפנים, כמנוע לקידומה ולחיזוקה הכלכלי של הפריפריה. לשם כך המשרד מקדם ויוזם סיורי חשיפה למחליטנים, מובילי דעה, סוכני תיירות - פנים ונכנסת - ועיתונאים ישראלים, במהלכם הם נחשפים למוצרים תיירותיים בפריפריה ונפגשים עם תיירנים מקומיים. הסיורים נעשים בשיתוף פעולה מלא עם המועצות המקומיות וזוכים להצלחה גבוהה.

"בניגוד לטענה חסרת השחר של המרואיין, אגף תיירות פנים לא נסגר והוא פועל כרגיל. תיירני הגליל עובדים בשיתוף פעולה עם הממונה על התחום במשרד התיירות וצפויים לקיים בימים הקרובים, סיור מקצועי בגליל העליון לעיתונאים ומובילי דעת קהל. בנוסף, מפעיל המשרד נהלי תמיכה באירועים ובמועצות, שתפקידם לסייע למועצות מקומיות לשווק אירועים ופעילויות תיירותיות במרחב המקומי שלהם ולחשוף אותם ברמה הארצית.

"במקרים של אתגרים תיירותיים מקומיים ו/או עתות משבר, המובילים לפגיעה ישירה בתיירות, פועל המשרד לעלות בקמפיין לחיזוק והבאת תיירים לאזור, תוך שיתוף פעולה עם תיירני האזור.

"המשרד נמצא בקשר שוטף עם גורמים רבים מהמרחב הכפרי וכן, מקדם בימים אלה את המוצר התיירותי המדברי, שתכליתו הגברת תנועת התיירות הנכנסת ותיירות הפנים למרחב הכפרי/מדברי.

"עם זאת, המשרד ישמח לשיתוף פעולה עם כל גורם רלוונטי, כדי לקדם את ענף הצימרים שסובל מתחרות קשה מאוד, מול חבילות התיירות לחו"ל שהפכו לאלטרנטיבה למוצר הכפרי עם פתיחת השמים.

"המיזם לדירוג צימרים קבע קריטריונים לרישוי עסק והיתרי בנייה - תנאים שהרבה צימרים מתקשים לקיים. המשרד שוקל אלטרנטיבות אחרות ליצירת תו איכות".