הניסוי של קנדה עם מכירות חוקיות של קנאביס התחיל באיטיות ובגמגום.
שישה חודשים אחרי שקנדה הפכה לכלכלה הגדולה ביותר שחוקקה את הלגליזציה של שימוש במריחואנה לצורכי הנאה, המכירות לצרכן היו נמוכות בהרבה מהציפיות. מחסור בהיצע, הגבלות על מוצרים מבוססי קנאביס, ותחרות מצד השוק השחור שמשגשג עדיין - כולם ריסנו את המכירות.
בטורונטו, העיר הגדולה במדינה, רק שני קמעונאים מורשים פתחו עד כה דלתות לציבור. באתר החדש ביותר, חנות קטנה בשם Ameri, 3.5 גרם של זן של מריחואנה שמעובד על ידי היצרן Seven Oaks מטורונטו עולים בערך 40 דולר קנדי (29.90 דולר ארה"ב). מוכר בחנות אמר שדילרים בשוק השחור מוכרים את אותה כמות בחצי המחיר הזה בערך.
"זה קצת מאכזב", אמר טום אדמס, אנליסט ראשי בחברת BDS אנליטיקס למחקרי שוק מבולדר, קולורדו. באמצעות נתונים מלשכת הסטטיסטיקה הקנדית ומ-Health Canada, העריכו BDS ושותפה שלה, ארקוויו, את מכירות הקנאביס החוקי לצורכי הנאה ב-112.5 מיליון דולר בין התאריכים 17 באוקטובר (תחילת הלגליזציה) לסוף 2018. לפני כן העריכו שקנאביס בשווי 400 מיליון דולר יימכר בתקופה זו.
יחד עם מריחואנה רפואית, ההוצאה הכוללת על קנאביס הייתה 569 מיליון דולר, לעומת תחזית של מיליארד דולר קנדי שלשכת הסטטיסטיקה הקנדית חזתה לרבעון האחרון של 2018.
קנדה שייכת למועדון 7G של הכלכלות המתועשות הגדולות בעולם (ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה), והיא הראשונה בו שאימצה לגליזציה. בכך היא הצטרפה לעשר ממדינות ארה"ב שאישרו מכירת קנאביס בשטחן, על אף שהחוק הפדרלי עדיין אוסר את הדבר. החוק הקנדי עודד כמה מותגים ידועים בארה"ב, כולל יצרנית סיגריות מרלבורו, קבוצת אלטריה, ויצרניות בירה כמו קונסטליישן ברנדס, להשקיע בגידולי קנאביס בקנדה.
על אף שהממשל הפדרלית בקנדה קובעת תקנים למגדלי ומעבדי קנאביס, החוק משאיר את המחוזות לפקח על כמה קנאביס מופץ ונמכר בתחומם. זה יצר עבודת טלאים של רגולציות ברחבי המדינה, והחניק את המכירות בכמה מחוזות גדולים, לפי פעילי השוק הזה.
לדוגמה, אונטריו, המחוז המאוכלס ביותר בקנדה, היווה רק 19% מסך המכירות החוקיות בשנה שעברה, על אף שאוכלוסייתו היא כמעט 40% מזו של כל המדינה, לפי BDS. ממשלת אונטריו העניקה רק לאחרונה רישיונות למכירת קנאביס לחנויות לצרכן. נכון להיות, רק עשר חנויות כאלו נפתחו.
מחוז אלברטה, עם פחות משליש מהאוכלוסייה, תרם יותר מ-21% למכירות הקנאביס לצרכן. המחוז הזה העניק רישיונות ל-75 חנויות, אך הוא הפסיק לחלק אותם, כי אין מספיק אספקה של מריחואנה.
דניאל פרלסטין, האסטרטג של Canopy Rivers , זרוע ההון סיכון של חברת קאנופי גרואות', יצרנית הקנאביס הגדולה בקנדה בשווי השוק שלה, אמר שלקנדה יש הרגולציה הנוקשה ביותר על גידול המריחואנה החוקית בכל העולם. היא כוללת בדיקה של השתילים כדי לחשוף ריכוזים של קוטלי חרקים או מתכות כבדות.
"הרף הזה נקבע גבוה מאוד", אמר פרלסטין. התוצאה היא היצע מוגבל של סחורה בשוק, כאשר המגדלים מתקשים לגדל די שתילים שיעמדו בתקנות.
קנדה לא מתירה לבעלי החנויות למכור מוצרים אכילים כמו שוקולד וסוכריות גומי עם מריחואנה, וההיצע מוגבל לעשב לעישון בלבד. BDS צופה שוק קמעונאי של 4.8 מיליארד דולר קנדי בשנת 2024, כאשר הממשלה תאפשר מכירה של מוצרים לאכילה בהמשך 2019.
בינתיים, המשקיעים ממשיכים להמר על מגדלי המריחואנה. מחירי המניות של חברות הגידול הבורסאיות הגדולות ביותר עולים, כאשר מניית קאנופי עלתה השנה בכ-50% בבורסת טורונטו, ומניית אורורה קנאביס עלתה בכ-75%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.