הממשל האמריקאי בולם את השתלטות סופטבנק היפנית על עמק הסיליקון

חברת שיתוף הנסיעות אובר עומדת לפני הנפקה בוול סטריט, לאחר שפירסמה בסוף השבוע תשקיף פומבי. נכון להיום, לאחר ביצוע ההנפקה ורישום החברה למסחר, לסופטבנק - המשקיעה הגדולה באובר (16%) - לא יהיו שני נציגים בדירקטוריון. זאת, למרות שהובטח לה שתקבל נציגות במסגרת ההשקעה של בחברה, 8 מיליארד דולר בינואר 2018.

הסיבה נעוצה בכך שסופבנק טרם השלימה את הביקורת הרשמית של ועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS), למרות שעברה למעלה משנה מאז ההשקעה. בניגוד למצופה ממנה, סופטבנק לא דוחפת לזירוז ההליכים ואף מתעכבת בעצמה עם הגשת המסמכים הדרושים לאישור העסקה, כך לפי דיווח באתר בלומברג.

ההתנהלות הפאסיבית הזו אינה אופיינית לסופטבנק, שמפגינה אקטיביזם בהשקעותיה - משקיעה סכומים עצומים תמורת נתח גדול, לוקח תפקיד פעיל בדירקטוריון, ומחברת בין חברות בהן היא משקיעה כדי להציף לעצמה ערך. השינוי בהתנהלותה נובע מכניסתה לתוקף של רפורמה שהרחיבה את סמכויותיה של הוועדה להשקעות הזרות של ארצות הברית. תפקיד הוועדה הוא למנוע עסקאות המאיימות על הביטחון הלאומי של ארה"ב, באמצעות השתלטות של חברה או אדם זר על חברה אמריקאית. עיקר הרפורמה, המכונה CFIUS על שם הוועדה, הוא הרחבת סמכויותיה בכל הקשור להשקעות בתחום ההייטק. את הרפורמה יזם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והיא נכנסה לתוקף לקראת סוף 2018.

הרפורמה מחייבת את אישור הוועדה על כל עסקה המעניקה לגורמים זרים גישה לתשתיות קריטיות, לידע טכנולוגי, או ליכולת השפעה על קבלת החלטות הנוגעות לטכנולוגיות קריטיות. לצד ייצור נשק, כלי טיס ואנרגיה, בין התחומים המחייבים את בדיקת הוועדה נכללות גם טכנולוגיות רכיבי תקשורת ומוליכים למחצה, וטכנולוגיות פורצות דרך כמו כמו בינה מלאכותית, ניתוח נתונים וביג דאטה, ביו-טכנולוגיה ואוטומוטיב - כולן חביבות במיוחד על סופטבנק.

ברויטרס דווח כי לאחרונה הסכימה הענקית היפנית לוותר על נציגות בדירקטוריונים ועל גישה למידע רגיש ולקחת תפקיד פאסיבי בחברות הפורטפוליו שלה - הכל כדי לרצות את ממשל ארה"ב ולקבל אישורים לעסקאותיה. "צייתנו למה שממשלת ארצות הברית רוצה", אמר מרסלו קלאור, סמנכ"ל התפעול בקבוצת סופטבנק, לרויטרס.

סופטבנק היא לא משקיעה רגילה - ב-2017 היא גייסה את קרן ויז'ן, שגודלה 100 מיליארד דולר והיא הקרן הגדולה בעולם להשקעה בחברות טכנולוגיה. הקרן מתמקדת בהשקעה בתחומי הבינה המלאכותית, ניתוח נתונים, שירותים פיננסיים ורכבים אוטונומיים, כולם תחומים הנתפסים כבעלי חשיבות הולכת וגוברת לביטחון הלאומי פעילה בחברות הפורטפוליו שלה, הפכו אותה לאחת המטרות הגדולות ביותר של ועדת CFIUS.

סכומי הכסף הגבוהים מאפשרים לסופטבנק להזניק את החברות קדימה ולתת להן יתרון תחרותי מובהק על פני המתחרות שלהן, שהן בעלות כיסים פחות עמוקים. ואולם הדבר יוצר מצב שמנהלי הסטארט-אפים ירגישו שהם חייבים לקבל השקעה מסופטבנק, אחרת הקרן תשקיע במתחרים שלה, והם ייאלצו להישאר מאחור.

סופטבנק בחשה כדי להציף לעצמה ערך

כדי להבין את ההשפעה הרחבה של סופטבנק על השווקים והחברות בהם היא פועלת, צריך להתעמק בסיפור הבא, שבמסגרתו סופטבנק התערבה לטובת עליבאבא, כדי שענקית הקמעונות הסינית תשקיע בחברה שלה. באוגוסט 2017 הובילה עליבאבא השקעה של 1.1 מיליארד דולר בחברת המסחר המקוון טוקופדיה, לאחר תחרות צמודה על העסקה עם קרן Tencent. טוקופדיה העדיפה שלא לקבל השקעה מעליבאבא בגלל תחרות עם אחת מהחברות הבנות שלה. ואולם לפי דיווח באתר טק-קראנץ', סופטבנק, בעלת מניות בטוקופדיה, דחפה את ההשקעה של עליבאבא, מכיוון שהחברה הסינית התחייבה להשקיע בחברת פורטפוליו אחרת של עליבאבא: חברת הנסיעות השיתופיות גראב. כיום, סופטבנק נשמעת אחרת לגמרי: "אנחנו יודעים שהעסקאות ייבדקו. הכל מתקיים תוך שיחה עם הממשלה ולכן אתה בוחר את הקרבות שלך", אמר קלאור.

ההבדל בין הגישה הזו לאופן הפעולה של סופטבנק בעבר הוא עצום. אך השינוי בהתנהלותה חל בנוגע להשקעותיה בחברות אמריקאיות בלבד. לא בטוח שהמהלכים של הממשל האמריקאי יגבילו את היכולת של סופטבנק להשפיע על חברות אחרות, ולפעמים גם על שווקים שלמים. דוגמא נוספת ליכולת ההשפעה שלה היתה בשוק שיתוף הנסיעות: בשנה שעברה רכשה חברת גראב את הפעילות של אובר בדרום מזרח אסיה. סופטבנק מחזיקה בכמות מניות משמעותית בשתי החברות. בנוסף להשקעותיה באובר ובגראב, סופטבנק השקיעה גם בדידי, שירות הנסיעות הפופולרי ביותר בסין, ובחברת שיתוף המשאיות מאנבנג.

מעורבותה של סופטבנק בשוק שיתוף הנסיעות הסיני סייעה לה למעשה להציף ערך רב יותר עצמה. ההשקעה של סופטבנק בחברות שהן מתחרות ישירות, עשויה לאפשר לה להשפיע על השוק כולו. כך, דרך תפקיד אקטיבי בחברות הסיניות, היא תוכל להמשיך להשפיע על אובר האמריקאית, גם ללא נציגות בדירקטוריון.