"מדובר בבשורה דרמטית למשק הישראלי וליזמים ואנשי עסקים שעד כה נמנעה מהם האפשרות לפעול באופן חופשי בארצות הברית", כך הגדיר עו"ד צבי קן-תור, יו"ר ועדת אשרות בלשכת מסחר ישראל-אמריקה את מהלך פתיחת קטגוריית האשרות E2 בפני חברות ישראליות - מהלך שקידם בעשר השנים האחרונות ושנכנס לתוקפו השבוע.
ויזת המשקיעים E2 תאפשר לישראלים לשהות ולעבוד בארה"ב, בכפוף להתחייבות כי השקעתם תיצור מקומות עבודה במשק האמריקאי וכי לרשות העסק שיפתח, יעמוד הון עצמי בסכום מספק כדי להבטיח את מימון העסקתו בתקופת ההקמה.
האשרה החדשה תאפשר לחברות ישראליות לנייד לארה"ב עובדים ישראלים, מבלי שהן צריכות לעמוד בתנאי סף קפדניים, כפי שנדרשו עד כה. לדברי קן-תור, "מחברות טכנולוגיה ויזמים פרטיים רבים בישראל נמנעה האשרה, לאחר שלא עמדו בדרישות לקבלת אשרה בארה"ב, עקב אי יכולתם לעמוד בתנאי סף מחמירים כמו הוכחת ידע ייחודי, הישגים יוצאי דופן, ותק תעסוקתי או הוכחת סחר ממשי בין המדינות. חלקן נאלצו למצוא פתרונות דחוקים אחרים. אחרים עשו זאת באמצעות אשרות אחרות שפחות מתאימות לצורך זה, והליך הוצאתן מורכב הרבה יותר".
קן-תור מסביר כי החשיבות של כניסת האשרה לתוקף הינה לאור הקשחת הנהלים במסלולים האחרים, שנועדה לממש את מדיניות "עניי עירי קודמים" של ממשל טראמפ, מדיניות שנועדה לתת העדפה להעסקת כוח אדם מקומי ויצירת מקומות עבודה לאמריקאים. כך, חברות בנות פחות משנה, ללא מכירות וללא נותן חסות אמריקאי, היו צריכות להמתין תקופה ארוכה להגרלת מכסות לאשרת עובדי הייטק או להשתמש באשרות בעלות דרישות מחמירות יותר, במקרים רבים לא היו רלוונטיות לסטארט-אפים בשלבים הראשוניים שלהם.
בניגוד ליתר האשרות, אשרת E2 מבוססת על יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולכן הגישה כלפיה שונה, ובכלל זה גם הקריטריונים המקלים. האשרה החדשה מיועדת לעסקים שרוב בעלי מניותיהם ישראליים, המבצעים השקעה בארה"ב שמייצרת ערך כלכלי ומקומות עבודה לאמריקאים. ההנחיות לא כוללות סכום מינימלי להשקעה אלא מחייבות להשקיע הון מספק להבאת העסק לרווחיות.
"מהפכה ביחסי המסחר ישראל-ארה"ב"
יש לציין שלא רק אזרחים ישראליים ייהנו מהתקנה החדשה. בינואר 2017 אישרה ממשלת ישראל את התקנות ההדדיות עם ארה"ב המאפשרות קבלת אשרת E2 לישראלים שמעוניינים לעבוד בארה"ב ומסוג B5 לאמריקאים שירצו לעבוד בישראל על בסיס השקעה בישראל. היות ובישראל לא היה קיים מסלול של מתן אשרת עבודה לאזרח זר על בסיס השקעה היה צריך לתקן שורה של תקנות ו-ועדת הפנים של הכנסת נדרשה לאשרן.
"נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה חתם על החוק ביולי 2012 ומאז מדינת ישראל נאלצה לטפל ביצירת מצב של הדדיות. זה מה שעיכב את החוק, אך לאחרונה התהליך הושלם. יש לציין שבלי ההתגייסות של רשות האוכלוסין זה לא היה יכול לקרות. הם היו צריכים לשנות עשרות חוקים וסעיפי חוק כדי לאפשר הענקת אשרה מקבילה בשם "ב5" עבור אזרחים אמריקאים. הדבר הצריך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וזה מה שגזל הרבה זמן. באופן כללי יש לציין שהרשות מאפשרת לעובדי הייטק ויזמים זרים לקבל אשרות בקלות לתקופה קצרה. היא ייצרה חוקים שאפילו בארה"ב לא קיימים וכך יצרה תנאים שמאפשרים לשוק ההייטק המקומי לתפקד היטב בתחום הזה".
בלשכת המסחר ישראל-ארה"ב תולים תקוות רבות באשרה החדשה. לדברי עודד רוז, מנכ"ל לשכת מסחר ישראל-אמריקה, "השינוי הולך לייצר מאות מקומות עבודה, ובהמשך, בתקווה, גם אלפי מקומות עבודה, שבהם ישראלים יעסיקו אמריקאים, ואותו דבר בכיוון ההפוך - אמריקאים שייצרו מקומות עבודה חדשים בישראל. יחד עם ויזת ב5 בישראל האשרה החדשה תחזק את הקשרים הכלכליים המסחריים בין שתי המדינות ותמריץ אנשים להשקיע יותר בעסקים אמיתיים במקום במניות או בנדל"ן. זאת מהפכה אמיתית מבחינת יחסי המסחר של ישראל וארה"ב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.