הפתרון למצוקת העובדים בהייטק הישראלי נמצא בחו"ל

תעשיית ההיי־טק הישראלית מתמודדת כבר שנים עם מחסור כרוני במהנדסים ובמתכנתים. עפ"י דו"ח שפרסמו רשות החדשנות ו-SNC, להייטק חסרים כ-15 אלף עובדים. מחסור זה גורם לשתי מגמות שליליות.

הראשונה היא התייקרות עלות כוח האדם. חברות ההייטק נלחמות על העובדים באמצעות שכר הולך ועולה. על פניו זה נשמע מצוין, אך הדבר גם מביא לירידה בתחרותיות של ההייטק הישראלי מול העולם. במקרים מסוימים, להעסיק היום מהנדס בישראל יקר יותר מאשר בארה"ב. ההתייקרות של המהנדסים הישראלים גורמת לחברות ישראליות להעביר נתחים הולכים וגדלים של הפיתוח לחו"ל, דבר שגורם אובדן משרות בישראל. לפי אותו מחקר, כרבע מחברות ההייטק הישראליות מעסיקות כבר היום עובדי פיתוח בחו"ל.

המגמה השנייה היא נסתרת יותר מן העין, והיא אי-מיצוי פוטנציאל. תעשיית ההייטק אינה ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלה עקב המחסור האמור. היצע נוסף של עובדים היה מאפשר לחברות הקיימות להגדיל את עסקיהן וכן מאפשר לסטארטאפים נוספים לבוא לעולם.

למעשה, כל הרשויות בישראל מכירות במחסור זה ובנזקיו; בשנים האחרונות, הממשלה עושה מאמצים רבים להגדיל את מספר בוגרי האוניברסיטאות. מאמץ זה מבורך, אולם, לא נראה שיפתור את הבעיה בטווח הקצר והבינוני.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? בשנים האחרונות ישראל מיתגה את עצמה כאומת הסטארטאפ. ידוע כיום, שהידע והניסיון המקצועיים שעובד צובר בחברת הייטק ישראלית הוא לא פחות טוב מאשר בעמק הסיליקון. הגיע הזמן לנצל את המותג החזק הזה ולמגנט באמצעותו את המוחות המבריקים בעולם לישראל, דבר אשר יאפשר לסגור במהירות את המחסור בעובדים. אני מאמין כי ביוזמה משותפת של התעשייה והממשלה, ניתן למשוך עובדי הייטק לישראל, משלושה מעגלים:

הראשון, החזרת ישראלים. כל מי שעובד בתעשיית ההייטק מכיר ישראלים רבים, אשר במסגרת רילוקיישן עברו "לשנתיים-שלוש" לחו"ל ונשארו שם מסיבות שונות, ולפחות את חלקם, במאמץ מרוכז, ניתן להחזיר ארצה.

השני, משיכת צעירים משכילים יהודים באמצעות מסלול שיאפשר להם חוויה אישית וצבירת ניסיון מקצועי ייחודי (ראו ההצלחה האדירה של "תגלית"). בשני מעגלים אלו, מושקעים מאמצים ע"י הממשלה וגופים אחרים, אך ניתן לעשות עוד רבות.

המעגל השלישי הוא מעניין במיוחד והוא הגדרת מסלול של אשרות עבודה לבוגרים מצטיינים מאוניברסיטאות מובילות בעולם שאינם ישראלים/יהודים. למשל מכסה שנתית של 5,000 עובדים שיוכלו לעבוד בישראל עד חמש שנים (סה"כ 25,000 עובדים בכל רגע). מחקר של מכון PEW האמריקאי, שבוצע ב-12 מדינות, הוכיח, כי, תרומתם של מהגרים משכילים היא גבוהה מאוד לכלכלה. מחקר אחר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב מצא שקליטת מהגרים משכילים בארה"ב תרמה רבות לפיתוח מגזר הטכנולוגיה במדינה.

משיכת אנשים משלושת המעגלים תביא לישראל עשרות אלפי "מוחות מבריקים" ובאבחה אחת, תיפתר בעיית המחסור. יתרה מכך, ידוע שמגוון אנושי מאיץ חדשנות. אין ספק שישראלים שצברו ניסיון מקצועי בחו"ל, יהודים שהתחנכו בחו"ל וזרים - ייצרו מגוון אנושי מרתק זה.

על מנת לבצע את המהלך, על הממשלה לאפשר מסלול של העסקת עובדים משכילים זרים ועל גוף ציבורי, למשל איגוד ההייטק, להרים את המהלך. חשוב ליישם את המהלך באופן חדשני ולא בשיטה מסורתית וביורוקרטית. אחת האפשרויות ליישום היא באמצעות פלטפורמת אונליין ל"שידוך" בין חברות לעובדים משלושת המעגלים.

זה הזמן ליוזמה לסגירת המחסור אשר תבטיח את המשך שגשוג ההייטק הישראלי.

הכותב הוא מנכ"ל רד וחבר בנשיאות איגוד ההייטק