חברת FTSE ראסל, ספקית המדדים גלובלים, אנליזה ומחקר, פרסמה אתמול סקירה על פעילותה בעולם, ובה נכללה התייחסות לישראל, ולפיה השוק המקומי עומד בקריטריונים להיכנס למדד האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI).
הדיווח שיצא אתמול לשוק, מקפיץ היום את האג"ח הארוכות הצמודות בבורסה בתל אביב. הכניסה למדד האג"ח הממשלתי העולמי תיצור ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות בישראל.
כניסת ישראל למדדים תיבחן בחודש אוגוסט הקרוב, ובמידה והכל יילך כשורה FTSE ראסל תמסור הודעה רשמית בחודש ספטמבר. תנאי הכניסה למדד האג"ח הממשלתי העולמי כוללים, בין היתר, דירוג אשראי של A מינוס או A3 לפחות, וגם נפח שוק מינימאלי של 50 מיליארד דולר.
בתוך כך, איגרות החוב הממשלתיות הצמודות נסחרות בעליות חדות, והתשואות בירידה. כך למשל, אג"ח ממשלתי צמודה לפדיון ב-2045 מזנקת ב-0.97%, האג"ח הממשלתית הצמודה לפדיון ב-2036 מזנקת ב-0.92%, והתשואה ברוטו ירדה ל-0.88%. בתוך כך, השקל מתחזק לשיא מול סל המטבעות.
באוצר רואים בהצטרפות ישראל למדד WGBI בשורות מצוינות לשוק ההון הישראלי. על פי נתוני האוצר, המשקיעים הזרים מחזיקים כיום רק 5% מהאג"ח הממשלתי השקלי הסחיר ומצפים כי היקף זה יגדל משמעותית החל מכניסת ישראל למדד בספטמבר. מדובר במהלך שיכול להביא לגידול ניכר בהיקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל, להוזלת עלויות גיוס החוב של הממשלה בשוק המקומי, תתרום לשוק משוכלל ועמוק יותר ותפתח את שוק הנגזרים בעסקאות נגזרי מטבע בריבית.
גם השקל צפוי להתחזק כתוצאה מרכישת האג"ח השקליות אולם צריך לזכור כי המחזור היומי באגרות החוב השקליות הממשלתיות (כ-3 מיליארד שקל) נמוך משוק הספוט של המט"ח שמוערך בכ-5 מיליארד דולר. באוצר מעריכים כי צירופה של ישראל למדד התאפשר לאחר שלפני שנתיים (דצמבר 2017) צורפה ישראל למדד המורחב של האג"ח הממשלתי הכולל מספר מדינות גדול יותר. מאז הצירוף נוכחו ב-FTSE שגם מבחינת הנתונים האיכותיים ישראל עומדת בדרישות המדד המצומצם והאיכותי יותר.
לדברי גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "להערכתנו, משקלו של שוק האג"ח הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2%-0.3%, השקולים לכ-2 מיליארד דולרים שצפויים להיכנס לשוק האג"ח הישראלי (נכסי הבסיס שבמדד מסתכמים בכ-3 טריליון דולר ובנוסף ישנו סכום גדול מאוד של נגזרים על מדד זה). לכך עשויות להיות השפעות על שוק האג"ח ועל שוק המט"ח בישראל, וכתוצאה מכך גם על משתני מאקרו נוספים כגון: אינפלציה, יצוא, צמיחה ועוד".
"הגידול בביקוש לאג"ח של ממשלת ישראל לטווחים השונים צפוי להוביל לעלייה במחירי האג"ח, שנראה שכבר החלה. בהקשר זה, יש לציין כי בהתחשב בהיקפי הפעילות בשוק האג"ח המקומי, כניסה של כספים בהיקף האמור בפרק זמן קצר עשויה להיות משמעותית. עם זאת, במידה וההשקעה תיפרס על פני פרק זמן ממושך יותר, ניתן יהיה לצפות להשפעות מתונות יותר. בטווח הקצר, המשקיעים הזרים ירכשו את האג"ח המקומיות בשקלים, ולשם כך יצטרכו להמיר את הדולרים לשקלים - משמע, גידול בהיצע המט"ח של המשק", הוסיף בפמן.
במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפינטי, כתבו כי "שוק האג"ח בישראל עולה בחדות כיום, כאשר כניסה של ישראל למדדי האג"ח העולמים של FTSE אמורה להזרים לשוק האג"ח הממשלתי סכומי כסף לא מבוטלים, אך כרגע אין אומדנים מדייקים. המשמעות הישירה תהיה ירידה של התשואות באג"ח ממשלת ישראל וקיטון של פרמיית הסיכון לאורך זמן. ירידה של התשואות באג"ח ממשלת ישראל יכולה באופן עקיף להשפיע על מחירי אג"ח החברות בישראל ולהוריד את התשואות ואת מחיר ההון שמשלמות החברות הישראליות, כך שהוצאות המימון יהיו נמוכות יותר (בעיקר לחברות בעלות חוסן בדירוגים גבוהים), כך שגם מחירי המניות שלהן יכולים "ליהנות" מהמהלך. בנוסף לבנקים הישראלים ולחברות הביטוח השקעות מסיביות בשווקי האג"ח בישראל והם "יהנו" מרווחי הון ושוק אג"ח סחיר ויציב יותר בתיקי הנוסטרו והעמיתים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
