במקום לייצר אנרגיה נקייה, אפשר פשוט לצרוך פחות

כאשר רשות החשמל הודיעה כי תעלה את מחיר החשמל בינואר 2019 ב-3%, ההודעה התקבלה בהפתעה בקרב צרכנים והמגזר העסקי כאחד. אלו גם תרמו לחוסר ודאות לגבי ההמשך - האם אנו ניצבים בפני גל של עליות נוספות וכיצד הדבר ישפיע על יוקר המחייה?

בין אם הוא מגיע בדואר או במייל, חשבון החשמל פוגש אותנו כל חודשיים ומזכיר לנו שאין ארוחות חינם. אנו הצרכנים הישראלים, מכורים לחשמל. איכות החיים הדיגיטאלית שלנו הופכת את השקעים לנקודות המרכזיות בבית ולא כולנו זוכרים בזמן אמת שהסמארטפון שנטען במערכה הראשונה מוליד חשבון חשמל במערכה השלישית.

ב-30 השנים האחרונות אוכלוסיית ישראל גדלה פי שניים, אך צריכת החשמל גדלה פי 6 - מ-10 מיליארד קוט"ש בשנה למעל 60 מיליארד קוט"ש בשנה. עם העלייה באיכות החיים, עלתה בהתמדה צריכת האנרגיה של האזרח הישראלי הממוצע, וכיום כ-30% מסך הצריכה של המשק הישראלי מקורה בצריכה הביתית.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא העלייה המהותית בגודל הדירות בישראל ועלייה ברמת החיים. אם ב-1980 השטח הממוצע לדירה חדשה בישראל היה 115 מ"ר ברוטו (כולל שטחים משותפים), בשנת 2000 השטח עלה לכ-155 מ"ר ברוטו וכיום כ-190 מ"ר ברוטו. דירות גדולות יותר דורשות אנרגיה רבה יותר. 

מכאן שמציאת פתרונות אנרגטיים, בין אם באמצעות מעבר למקורות אנרגיה חלופיים או באמצעות התייעלות אנרגטית, הופכת להכרח המציאות. מבין מגוון האפשרויות להתייעלות אנרגטית, המעבר לבנייה הירוקה הוא המהלך האפקטיבי ביותר להפחתת צריכת אנרגיה.

ממחקר שנעשה מטעם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, עולה כי מאפייני הבנייה הירוקה, כגון הפניית הבניין, בידוד קירות ותקרה, ציפוי חלונות, הצללות, אוורור, צבע המבנה ועוד - יכולים להפחית את צריכת החשמל בבתי מגורים ביותר מ-20% ואף מעבר לכך. החיסכון נובע, בין היתר, מהפחתת התלות בצריכת החשמל לקירור או חימום מבנים. לצד תועלות כלכליות וסביבתיות בצמצום השימוש באנרגיה, תורמת הבנייה הירוקה גם לבריאות השוהים במבנה ולכן, אין זה מפתיע כי הבנייה הירוקה היום היא מושג נרדף לבנייה איכותית ומתקדמת.

בניגוד לתדמית שנוצרה לה, בנייה ירוקה כמעט ואינה מייקרת את עלות הבנייה ואף במקרים רבים מוזילה אותה. מבין המהלכים שבנייה זו מציעה חלקם אינם כרוכים בייקור הבנייה, כמו תכנון המבנים והעמדתם במרחב, אחרים מובילים להחזר על ההשקעה תוך זמן קצר ויש כאלה שתורמים בחינוך שוק והעלאת המודעות לנושא.

מבין האחרונים אפשר לציין את קידומו של הכלי לדירוג אנרגטי ככלי אפקטיבי לחינוך שוק וליצירת ביקושים מלמטה למבנים חסכוניים באנרגיה ולאיכותיים יותר. בעולם, הכלי הזה הביא למעורבות הולכת וגדלה של הציבור בשיפור איכות הבנייה, ואילו בישראל, למרות עלייה בהיקפי הבנייה הירוקה, המודעות אל חשיבות הנושא עדיין אינה מספקת.

זה הזמן להפסיק להסתכל על בנייה ירוקה כטרנד חולף. בישראל יש כ-10,000 דירות ירוקות בנויות, שכבר מספקות חיסכון באנרגיה לדיירים שלהם. בנוסף ישנם כ-20,000 יחידות דיור בתהליך בנייה ועוד כ- 100,000 שאושרו בתוכניות בניין עיר בשנים 2014-2017. היום, על רקע עליית מחירי החשמל, צריכה לחלחל ההבנה כי לא מדובר עוד במהלכים שהם מותרות, אלא צו השעה.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה