הכסף לא גדל על העצים, אבל בים דווקא כן

כשהיינו קטנים נהגו לומר לנו ש"כסף לא גודל על העצים". מי שנחשף לאחרונה לתעמולת הבחירות של המפלגות השונות, אינו יכול אלא להגיע למסקנה שהמפלגות השונות מצאו את "עץ הכסף" ולכן הדרך למימון מערכת הבריאות, הגברת הביטחון, צמצום הפערים בחברה, שידרוג משמעותי של התשתיות ושיפור מערכת החינוך, קצרה. הקופה הציבורית מלאה וכל מה שצריך הוא למצוא על מה להוציא את הכסף.

בפועל, זה לא המצב. כפי שנחשף, הגירעון התקציבי בשנה הקרובה יעמוד על שיא של 3.3% וככל הנראה לא תהיה ברירה, אלא להפסיק עם החגיגות ולהתחיל לקצץ.

לקראת הרכבת הממשלה הבאה, ישנו משרד אחד, משרד שאינו זוכה לפופולריות ולביקושים רבים - משרד האנרגיה. משרד זה יכול להיות "גיים צ'יינג'ר", ולהפוך מעוד משרד ששואב תקציבים, מוצדקים ככל שיהיו, למשרד שיכניס למדינה מיליארדים. בדולרים.

לשר האנרגיה הבא, יהיה מי שיהיה, נתונה היכולת לקדם את משק האנרגיה בישראל, בדגש על מהפכת הגז הטבעי, ולהפוך את ישראל לאבן שואבת של השקעות זרות וכתוצאה מכך למיליארדים נוספים של תמלוגים שיזרמו לקופת המדינה.  לזכותו תעמוד העובדה כי מרבית הדברים אותם הוא יוכל לעשות יזכו לאהדה ציבורית ובינלאומית ולחלקם יהיו השפעות גיאופוליטיות חיוביות על ישראל. זה לא עניין של ימין או שמאל.

ראשית, על שר האנרגיה הבא להמשיך את הצעדים שיובילו לשבירת המונופול והגברת התחרות בתחום הגז הטבעי ובתחום חיפושי הגז מול חופי ישראל. הצעד בו נקט משרד האנרגיה עד כה, ועיקרו הוא מכירת מאגרי תנין וכריש, הוא חיובי, אך לא מספק.

נקודה שנייה היא עידוד שחקני גז ונפט בינלאומיים להגיע לישראל למטרת חיפוש תגליות נוספות. יש ללמוד מארצות אחרות כיצד למשל מבטלים אפליית מס, מקזזים הפסדים, מהן הגנות ינוקא, הקלות רגולטוריות וצעדים נוספים.

נקודה שלישית - עידוד תעשיות שונות למעבר לשימוש בגז טבעי, שמהווה תחליף נקי - יחסית - למקורות אנרגיה מזהמים. בנוסף, המעבר של התעשייה יגביר את הביקוש המקומי לגז טבעי וכך נעודד שחקנים נוספים להמשיך ולחפש גז.

נקודה רביעית היא פתרון המחלוקת בין ישראל לקפריסין על מאגר אפרודיטה-ישי. מדובר במאגר שחוצה את הגבול בין המדינות ולפי משרד האנרגיה, חלקה של ישראל במאגר עומד על כ-7%. המשמעות הכלכלית הישירה היא שהגעה להסכם בין המדינות תזרים לקופת המדינה תמלוגים של כ-3 מיליארד שקל. המשך פיתוח המאגר על ידי קפריסין, תשובה ונובל, ללא הכרה בחלקה של ישראל, עלול למנוע הכנסה זו (גילוי נאות: כותב המאמר הינו יו"ר החברה המחזיקה בכ-21% ממאגר ישי).

נקודה חמישית: בעקבות המחלוקת בין ישראל לקפריסין, ולא רק, יש צורך לרענן את חוק הנפט המיושן ולהתאים אותו למציאות העכשווית, לרבות קביעת מנגנון לאיחוד מאגרים במקרה שנמצא מאגר בין שני רישיונות בבעלות שונה.

נקודה שישית קשורה למצב הגיאופוליטי ולמציאת מאגרי גז עתידיים בים התיכון. כיום ישראל אינה מצליחה להגיע להסכם אפילו עם ממשלת קפריסין הידידותית. מאגרים נוספים בים התיכון יכולים להיות משותפים לישראל ולמצרים, לבנון והרשות הפלסטינית. מחלוקות כאלו עלולות להביא להפסד כספי וגרוע מכך - להתלקחות אזורית. אי לכך, על משרד האנרגיה להוביל, יחד עם משרד החוץ והגורמים הרלוונטיים הנוספים, את עדכון חוק האזורים הימיים, עדכון שכבר החל בכנסת האחרונה, אבל לא הושלם. החוק החדש חייב להבטיח את זכותה של ישראל במאגרים שכאלה ולהבטיח כי אף גורם לא יוכל להשתלט על מאגרי הגז העתידיים של ישראל.

הכותב הוא יו"ר שותפות חיפושי הגז והנפט "הזדמנות ישראלית"