רשות החדשנות השיקה מסלול ייעודי ליזמות מקומית בפריפריה בהשקעה של כ-180 מיליון שקל בחמש שנים. הרשות מקדמת הקמת חממות באזורי פיתוח א', כשבניגוד לעבר, המטרה של החממות האלו היא ליצור אקוסיסטם אזורי, שיחבר בין חברות מחקר ופיתוח ונכסים אזוריים - מוקדי ידע, תעשייה, עסקים אחרים ועוד.
מאחורי השינוי התפישתי במודל החממות עומד אחד המאפיינים הבולטים של תעשיית ההייטק - הריכוז המסיבי של סטארט-אפים במרכז הארץ - 77% מהסטארט-אפים בישראל. ואולם אם בעבור תעשיית ההייטק מדובר באתגר בהיבט של מחסור בעובדים, הצד השני של המטבע הוא העובדה כי הפריפריה לא נהנית מפירות התעשייה - למשל, העובדים, ששכרם גבוה מהשכר הממוצע במשק, צריכים לבחור בין מגורים במרכז הארץ, לבין מגורים בפריפריה ונסיעה ארוכה לעבודה.
איפה הסטארטאפים ממוקמים
ואולם לגבי הפיתרון - כלומר עידוד ההייטק בפריפריה - יש מספר גישות. למשל, במרכז ההייטק בבאר שבע נרשמה הצלחה מאוד חלקית. אמנם מספר העובדים עומד כיום על כ-2,000-2,500, אך קשה להגיד שהתפתח שם אקוסיסטם שיכול להצמיח גם סטארט-אפים שיישארו באזור במשך שנים ארוכות. כיום, בעיקר כשמעבר צה"ל לנגב מתעכב, אין לחברות הייטק הרבה סיבות טובות להעדיף את באר שבע על פני מרכז הארץ.
אניה אלדן, סמנכ"לית הרשות ומנהלת זירת הזנק, אמרה ל"גלובס" כי "החממות שהוקמו בעבר בפריפריה לא פעלו לאור מטרה מוגדרת של התפתחות החברות באזור. התפישה היתה שאם תהיה חממה בקצרין, אז חלק מהחברות יישארו שם, וחלקן יעסיקו שם עובדים. לפעמים זה באמת קרה, כמו בנצרת.
"צריך להקים חברות שיישארו בפריפריה - למשל, חברת מדיה שתקום בקצרין, כנראה לא תישאר שם. מנגד, חברה בתחום החקלאות שעובדת עם תעשייה מקומית - הסיכוי שהיא תישאר באזור הוא גבוה משמעותית. עשינו במשך שנה מחקר מעמיק על הפריפריה וגילינו שאין בה הרבה יזמות. לבנות יזמות מקומית זאת עבודה שונה מאשר להשקיע בחברות", אמרה אלדן. עוד הדגישה אלדן כי הכוונה היא לא להתפשר על איכות החברות, אלא לוודא שיש להן גם ערך מבחינת תרומה לפיתוח האזורי.
יצירת אקוסיסטם מקומי יש מאין היא לא מטרה פשוטה, ולא ברור מה עדיף - לעודד יוזמות מקומיות שמגיעות מהשטח, או דווקא שהרשויות המקומיות יתכננו מלמעלה. למשל, בצפון הארץ יש יוזמה שהולכת ומתפתח להפוך את האזור למוקד פודטק. התוכנית היתה ביוזמה של הרשויות המקומיות ואראל מרגלית מ-JVP, ורשות החדשנות שיתפה עמה פעולה. אלדן מציינת כי בתוכנית הנוכחית הם אמנם מעודדים יזמות מקומית מלמטה, אך גם עושים מאמצים לרתום גופים ממשלתיים ופרטיים, למשל בתי חולים ומכוני מחקר.
איך עובד המודל?
רשות החדשנות מחפשת כעת אחר זכיינים שיפעילו את החממות, והם ייבחרו על פי היכולת שלהם לקדם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, מוקדי תעשייה, משקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. תקופת הזיכיון היא לחמש שנים עם אופציה להארכה של שלוש שנים נוספות. הזכיינים יצטרכו להראות שיש מאחוריהם הון של 10 מיליון שקל (לעומת 50 מיליון שקל בחממות הרגילות). כל חממה תקבל השתתפות של 1.5 מיליון שקל במימון הפעילות השוטפת. העלויות השוטפות יהיו כמובן גבוהות יותר, ומי שיממן אותן יהיו המשקיעים של החממות.
אלדן הדגישה גם כי "החיבור המוקדם והמובנה לעוגנים המקומיים יעודד את חברות החממה להפוך לחלק פעיל ומרכזי במערכת החדשנות בסביבת החממה, דבר שיעשיר, יחזק אותה ויהפוך אותה לאטרקטיבית יותר למיזמים נוספים".
החברות שיפעלו בחממה ייהנו מתמיכה בתקציב של עד 1 מיליון שקל לחברה בשיעור מענק של 85% לתקופה של שנה, וזאת כדי להוכיח שהרעיון בר יישום. החברות גם יוכלו ליהנות משאר מסלולי ההטבות של הרשות. אם חברה תצליח להפוך את הרעיון הטכנולוגי לרעיון עסקי, היא צריכה להגיש תוכנית פיתוח לרשות החדשנות. תוכנית שתאושר תקבל 60% מהתקציב הכולל, עד סכום מענק של 6 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
