27 כתבי אישום הוגשו הבוקר (ה') בפרשה 420, המכונה גם "פרשת הטלגראס". כתבי האישום, שהוגשו על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי, מייחסים למעורבים בפרשה, כל אחד לפי חלקו, עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, העלמת מס ועבירות נוספות.
לפי כתבי האישום, מנהלי ועובדי ארגון הטלגראס אפשרו ביודעין מכירת סמים לקטינים, וחלקם אף עודדו זאת. כך למשל, בכתב האישום נטען כי ראש הארגון, עמוס דב סילבר, עודד מכירת קנאביס לקטינים, וכי יתר הנאשמים, בכירי הארגון, ידעו על כך באופן מלא.
לפי האישום, "סילבר עודד וסייע לקטינים שהתקשו בכך לאתר סוחרי סמים שימכרו להם סמים באמצעות טלגראס, והקפיד לציין, בהזדמנויות רבות, כי הוא תומך במכירת סמים לקטינים, וזאת בקבוצות השיח של המנהלים בארגון, בהודעות שפרסם לציבור בחשבון הפייסבוק הציבורי שלו ובראיונות רבים שמסר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום"
עוד לפי כתבי האישום, מרבית הסמים שנמכרו ב"טלגראס" כללו סמים מסוג קנאביס בתצורות שונות, אך לצדם נמכרו גם סמים מסוגים נוספים, כגון LSD ו-MDMA.
לפי כתב האישום, בסוף 2017 ייסדה טלגראס ערוצים לסחר בסמים פסיכדליים ("פסיכדליה גזע - טלגראס"; "פסיכדליה - קהילה סגורה"; "כיוונים פסיכדליה"; "פסיכדליה - ממצים ומגדלים"). לפי האישום, ערוץ הסחר בסמים הפסיכדליים הוגבל למשתמשים מעל גיל 18 שנה, הגם שבמקרים בודדים אישר סילבר גם לקטינים להצטרף לערוץ ולרכוש באמצעותו סמים פסיכדליים.
עוד עולה מכתב האישום כי למרות הצהרת הארגון כי אין לסחור בקוקאין במסגרת הפלטפורמה, ואף כי יש למחוק פרסומים בדבר מכירתו - בפועל אפשרה "טלגראס" לסוחרי הסמים שפעלו במסגרתה למכור לרוכשי הסמים שהשתמשו בפלטפורמה גם קוקאין, במספר הזדמנויות. זאת, נטען בכתב האישום, תוך "עצימת עיניים" מצדם של הנאשמים, כמו גם מצדם של מנהלים ועובדים נוספים ב"טלגראס", לעובדה שבפועל מתבצע סחר בקוקאין באמצעות הפלטפורמה, או שנוצר קשר ראשוני בין סוחר בקוקאין כאמור לבין רוכש פוטנציאלי באמצעות הפלטפורמה, ואילו מכירת הסמים בפועל מתגבשת בהתקשרות בין הסוחר והרוכש מחוץ לפלטפורמה.
לפי כתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, בעקבות פעילות הארגון, והנאשמים בתוכו, בוצע באמצעות פלטפורמת "טלגראס" סחר בסמים מסוכנים בכל רחבי הארץ, בסכום כולל שנאמד במאות מיליוני שקלים בשנה.
לטענת הפרקליטות, מנהלי ועובדי הפלטפורמה של "טלגראס" שמואשמים בכתבי האישום אפשרו סחר בסמים בכמויות עצומות, המוערכות במחזור כולל של מאות מיליוני שקלים, במשך תקופה של כשנתיים שבה פעלה הפלטפורמה. מנהלי ועובדי הפלטפורמה תיווכו למעשה בין למעלה מ-3,000 סוחרי סמים, מתוכם לפחות 250 קטינים, מכל רחבי הארץ, לבין כ-200,000 רוכשי סמים, ובהם קטינים שמספרם אינו ידוע. במהלך תקופת פעילותו של ארגון טלגראס, עסקאות הסמים שבוצעו במסגרת הפלטפורמה תפסו חלק ניכר מכלל הסחר בסמים בישראל. לפי כתב האישום, הכנסות הארגון מפעולות התיווך לסחר בסמים היו כ-30 מיליון שקל.
כתבי האישום מציירים את רשת הטלגראס כארגון פשיעה לכל דבר ועניין. כך, מתוארת בכתבי האישום ההיררכיה הארגונית של רשת טלגראס, כאשר ראש הארגון הוא עמוס דב סילבר, הנתון בימים אלה במעצר לצורך הסגרה מאוקראינה לישראל. לצדו, נטען באישום, פעל אחראי הכספים, יוסי משי (המכונה "גל"), המצוי גם הוא מחוץ לישראל. עוד נמנים עם דרג הניהול הבכיר ביותר הנאשמים בראל לוי (שכונה "son of god"), שתיפקד כסמנכ"ל תפעול של הארגון; וכן אופיר מישל ("steve urkel"), שתפקד כסמנכ"ל משאבי אנוש של הארגון.
בנוסף, כתבי האישום מפרטים את תפקידיהם של ראשי הענפים השונים ב"טלגראס" (כגון ענף פיתוח, ענף חו"ל לרכישת סמים בחו"ל, ענף אימותים לזיהוי סוחרי הסמים שביקשו לפעול במסגרת הפלטפורמה, ענף פסיכדליה למכירת סמי הזיה, ענף אבטחה למניעת הונאות, ענף בקרת סחר לניהול ערוצי הפרסום של סוחרי הסמים ועוד).
בהמשך מפרטים כתבי האישום את תפקידיהם של המתכנתים שיצרו את הפלטפורמה הנוחה ותחזקו אותה מבחינה טכנית; והשליחים שעסקו באיסוף כספים וסמים מסוחרי הסמים שפעלו על גבי הפלטפורמה של טלגראס וחילקו אותם למנהלי ועובדי הארגון כשכר בעד פועלם בארגון.
כתבי האישום, שהוגשו על-ידי עורכי הדין שירי רום, יוני חדד, יעלה הראל ואיתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, מתארים את תהליך הייזום וההתפתחות של רשת "טלגראס" על גבי פלטפורמת "טלגרם", תוך ניצול מאפייניה של הפלטפורמה, שאפשרו תיווך בין סוחרי סמים לבין רוכשיהם, הכול בניצוחה של הנהלת "טלגראס".
לפי כתבי האישום, ב"טלגראס" הושקעו מאמצים ייחודיים לאמת את זהותם של סוחרי הסמים שביקשו לפעול באמצעות הפלטפורמה, כאשר מטרת האימות הייתה לוודא כי לא מדובר בשוטר סמוי המתחזה לסוחר או בסוחר סמים העתיד להונות את רוכשי הסם. כמו כן, מנהלי הרשת ערכו תוכנות אוטומטיות ("בוטים") שנועדו לייעל את השימוש ב"טלגראס" ויצרו מנגנון לאיסוף שכר-טרחתם מסוחרי הסמים שפעלו בפלטפורמה. חלק מההכנסות של מנהלי הרשת שולמו במזומן, וחלק אחר בסמים שווי כסף. בנוסף, נטען, מנהלי הרשת פעלו להלבין את הכנסותיהם בדרכים שונות, בין היתר באמצעות רכישת ביטקוין.
עם הגשת כתבי האישום, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ביקשה לעצור 22 מתוך 27 הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, וכן הוגשו בקשות לסעדים זמניים לצורך חילוט הרכוש שנתפס ברשותם בעת מעצרם.
לפי הודעת הפרקליטות, כתבי האישום הם פרי חקירה סמויה ממושכת בהובלת יחידת הסייבר בלהב 433 וימ"ר צפון במשטרת ישראל, כאשר סמוך למעבר לחקירה הגלויה נטלו חלק כוחות רבים נוספים (מאות שוטרים) מלהב 433 ומיחידות נוספות, כמו גם יחידת יהלום ברשות המסים ומחלקת החקירות של הכונס הרשמי במשרד המשפטים, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים.
עוד נטען בהודעת הפרקליטות כי בתיק זה נאספו מאות עדויות, נתפסו מאות מחשבים וטלפונים סלולריים, ונאספו ראיות נוספות מסוגים שונים.
לדברי מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, מדובר בחקירה עם תוצאות תקדימיות בכל הנוגע לניסיון לאתר מטבעות וירטואליים המשמשים להבלנת הון. לדבריו, "במקרה זה עלה בידי המשטרה לראשונה לתפוס ביטקוין בסכומים לא מבוטלים, ששימש להלבנת הון במסגרת פעילותו של ארגון הפשיעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
