מי המרוויחים הגדולים, למה החברה שווה מאות מיליוני דולרים, ואיזה נתח קיבלו העובדים? אלו השאלות שאנו שואלים בכל אקזיט משמעותי בהייטק הישראלי. העובדים חוגגים, המשקיעים מתעשרים והמייסדים מרוצים - עד שהם עוברים למיזם הבא, או מצטרפים לחברה הרוכשת ונעלמים מהתודעה הציבורית.
בזמן שאנו ממשיכים לאקזיט הבא, הפעילות הנרכשת מתפתחת או דועכת, מניבה הכנסות או מסבכת את החברות בשערוריות, הופכת להיות דומיננטית, או שדווקא מצטרפת לשורה של רכישות כושלות, שהן חלק בלתי נפרד מתעשיית ההייטק. את כל התהליכים האלו גם מלווה שתי שאלות חשובות: למה הסטארט-אפ לא נשאר עצמאי והתפתח להיות חברה ישראלית גדולה; והאם הוא לא יהפוך לפיצ'ר נוסף בחברה הרוכשת?
תשובות, חלקיות אמנם, אפשר למצוא ברכישות בישראל שביצעו חמש ענקיות הטכנולוגיה: אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט. כולן ביצעו בישראל רכישות שהשפיעו עליהן באופן עמוק והפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה. אלו היו רכישות משמעותיות, ועבר מספיק זמן כדי לבחון איך התפתחו (בניגוד למובילאיי, שנרכשה רק לפני שנתיים בעסקה הגדולה בהייטק הישראלי).
הנושא הזה עלה לכותרות באחרונה בעקבות ההודעה על רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר. אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי למלאנוקס תהיה כעת גישה למשאבים כספיים, ואפשרות להשפיע על חברה של מעל 100 מיליארד דולר. כל אלו גם עשויים להשפיע על התעשייה הישראלית - להגדיל את מספר המועסקים ולחבר אותה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.
מחקר שביצעה חברת Applied Economics עבור המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע בשנת 2014 הראה כי תרומתם של מרכזים אלה להייטק הישראלי אינה מבוטלת. המחקר מצא כי הידע שצוברים העובדים במרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות עובר איתם ומופץ הלאה לקהילת ההיי-טק הישראלית. חלק מהעובדים מחברות זרות יוצאים לייסד חברות סטארט-אפ חדשות או להצטרף לחברות מקומיות, והתוצאה היא שהידע מהחברות הרב-לאומיות מוביל לצמיחת המשק. מאז הצטמצמה התלות של ישראל בחברות הרב-לאומיות, אם בוחנים זאת בשיעור הוצאות המחקר והפיתוח (מו"פ).
עם זאת, בקרב חלקים בתעשייה עולים חששות כי מרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות הם מקור ל"בריחת ידע" שמגיע מישראל אך משמש חברות זרות. בנוסף, לאורך השנים ובמיוחד עם התרחבות פעילותה של אמזון במדינה, עלו טענות על כך שהענקיות הרב לאומיות מהוות תחרות לא הוגנת על כוח עבודה מוכשר שיכול היה לעבוד בחברות הישראליות. גורם בתעשייה המקורב לווייז אמר ל"גלובס" כי לדעתו ווייז היתה יכולה להימכר בסכום גבוה משמעותית אם היתה מחכה כמה שנים, או להפוך לענקית ישראלית בעצמה.
כיום יש כ-300 מרכזי פיתוח בישראל, חלקם הגדול נפתח על בסיס רכישות של סטארט-אפים ישראלים. כך היה גם אצל אפל, אמזון ופייסבוק. האם לרכישות כאלו, של חברות שלא פעלו עד כה בישראל, יש תרומה משמעותית יותר על התעשייה הישראלית? כן ולא. אין ספק שכניסה של אפל לישראל היא משמעותית וחשובה. ואולם רכישת חברת הסייבר אדאלום על ידי מיקרוסופט הוכיחה גם אחרת - למיקרוסופט היתה פה פעילות פיתוח, אך רכישת אדאלום הפכה את המרכז הישראלי למשמעותי יותר בפעילות של ענקית הטכנולוגיה.
עמי לוטבק, שהפך ל-CTO במיקרוסופט ישראל לאחר שזו רכשה את אדאלום אותה ייסד, סבור שהרכישה היטיבה עם החברה: "הרבה פעמים כשסטארט אפ עושה אקזיט זה סוף הסיפור, מבחינת אדלום האקזיט היה עוד חלק בהתפתחות של החברה", הוא אומר ל"גלובס". "מיקרוסופט עושה שימוש בנכון ברוח היזמית של אדאלום כדי לקדם את החברה. היא אימצה את הטכנולוגיה שלה וקידמה את מנהליה. כשאתה חלק ממיקרוסופט אתה יכול להשפיע על השוק בקנה מידע אחר לחלוטין", מוסיף לוטבק.
לזהות הרוכשת יש כמובן גם השפעה: אם אנפורנה (שנמכרה לאמזון) היתה נמכרת לחברה אחרת, יכול להיות שהיום היו בה הרבה פחות עובדים, וגם ההשפעה שלה על תחום הענן היה מצומצם יותר. חברה אחרת שהיתה רוכשת את אונבו היתה מפיקה ממנה תועלת שונה מזאת של פייסבוק, ואולי הפעילות עדיין היתה קיימת.
במלים אחרות, ניתוח של חמש הרכישות הללו מספק לנו תזכורת נוספת: דין רכישה של אחת הענקיות הוא לא כדין של רוכשות אחרות. לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לקחת סטארט-אפ ולספק לו משאבים ופוטנציאל צמיחה משמעותיים. רכישות שלהן משאירות מאחור את המתחרות, ולכן יש לכך פוטנציאל תרומה משמעותי לתעשייה הישראלית. ועדיין, לתעשייה הישראלית צריכה להיות יכולת להתפתח גם בלי הענקיות האלו.
אמזון בונה על השבב הישראלי
אנפורנה לאבס
מוצר: בקרי תקשורת נמוכי הספק לשרתי מחשוב ואחסון
מייסדים: אביגדור וילנץ, ביליץ הרבויה, נאפה בשארה ורונן בונה
שנת הקמה: 2011
שנת רכישה: 2015
סכום: 370 מיליון דולר
מספר עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה למאות כיום
מה קרה עם החברה מאז? אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל; שניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית; צוות אנפורנה מונה מאות עובדים ומוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית.
אמזון רכשה את אנפורנה לאבס ב-2015, אחרי שנה של שיתוף-פעולה בין שתי החברות, שתרם להפיכת עסקי הענן של אמזון (AWS) למנוע צמיחה עבור ענקית הקמעונות ולשירות הענן המוביל בשוק. אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל, ושניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית. כיום, צוות אנפורנה מוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית. בכנס האחרון של AWS בדצמבר הציגה אמזון מעבדים חדשים לחוות שרתים, שפותחו על ידי אנפורנה.
הסיפור של אנפורנה קשור להתפתחות הענן ותחום התעשתיות כשירות (IaaS), כלומר שימוש בתשתיות במודל של תשלום לפי שימוש. היכולת של אמזון בתחום היתה מוגבלת בגלל החומרה המיושנת שבה השתמשה, והיא החלה לפתח חומרה בעצמה. כאן השתלבה אנפורנה, שפיתחה רכיבי סיליקון שעמדו בבסיס הדור החדש של יחידות המחשוב של אמזון.
בעקבות שיתוף-הפעולה המוצלח, אמזון רכשה את החברה ב-2015. כיום אנפורנה מסייעת לאמזון להיות מובילה לא רק ברשתות, איחסון ו-וירטואליזציה - הפיתוח האחרון שלה נועד להפוך את AWS למובילה בתחום האימון וההרצה של מודלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית בענן. מנכ"ל AWS אנדי ג'סי הכריז בכנס RE:INVENT שהתקיים בנובמבר האחרון על Inferentia, שבב שפותח על ידי אנפורנה, וצפוי להיות מושק בהמשך השנה ולתמוך ביישומי למידת מכונה ובינה מלאכותית בביצועים גבוהים ובעלות נמוכה. הוא אף ציין כי אנפורנה היא בעלת חשיבות מרכזית לאמזון ולעסקי הענן שלה.
אנדי ג'סי / צילום: רויטרס, Richard Brian
פייסבוק סגרה את הפעילות, המייסדים התקדמו
אונאבו (Onavo)
מוצר: סדרת אפליקציות שדוחסות ומנטרות נתוני גלישה
מייסדים: גיא רוזן ורואי טיגר
הקמה: 2010
שנת רכישה: 2013
סכום: 150 מיליון דולר
עובדים: גידול מ-40 בעת המכירה ליות מ-100 כיום
מה קרה עם החברה מאז? אונאבו הפכה למרכז הפיתוח של פייסבוק המונה כיום מעל 100 עובדים; פייסבוק סגרה את האפליקציה של אונאבו וחיסלה לחלוטין את מוצר החברה; רועי טיגר מונה לתפקיד בכיר של מנהל הנדסה הממוקם בפאלו אלטו, ומנהל צוות של מאות מהנדסים; רוזן הוא סגן נשיא ניהול מוצר, אשר מופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק.
אונאבו, שנרכשה בשנת 2013 על ידי פייסבוק, היתה מעורבת בשנים האחרונות בשורה של שערוריות פרטיות (לפי דיווחים) בהן הסתבכה הרשת החברתית. כתוצאה מכך, פייסבוק סגרה את האפליקציה המרכזית של אונאבו. ועדיין, המקרה הזה מעורר שאלה לגבי מהי רכישה מוצלחת. הצוות של אונאבו לא פוטר, אלא להיפך - ממשיך להיות חלק מרכזי ממרכז הפיתוח של פייסבוק. בנוסף, בכירים באונאבו ממלאים היום תפקידים מרכזיים מאוד בחברה.
אונאבו, שנמכרה לפייסבוק ב-2013 תמורת 150 מיליון דולר, פיתחה אפליקציה שהציעה למשתמשים לחסוך בעלויות תעבורת נתונים בסמארטפונים שלהם. אפליקציות נוספות נועדו להתגונן מפני תוכנות זדוניות, וכדי להציע שירות לדירוג פופולריות ודפוסי שימוש ביישומי סמארטפון למטרות שיווק (על סמך שימוש באפליקציות אחרות).
לפי המסרים הפומביים של פייסבוק, אונאבו היתה אמורה להשתלב בעיקר עם פרויקט internet.org, שנועד לחבר 5 מיליארד איש, אזרחי מדינות מתפתחות, לאינטרנט. לאחר הרכישה, דובר פייסבוק ציין גם כי "כלי המחקר של אונאבו יעזרו לנו להציע מוצרי מובייל יעילים יותר".
ואכן, לפי דיווח בניו יורק טיימס, פייסבוק יכולה לקבל באמצעות אונבו מידע מפורט על האפליקציות האחרות שהמשתמשים הורידו. כך היא יכלה לזהות טרנדים חדשים ולקבל החלטות עסקיות לפי המידע הזה. לפי דיווחים, המידע הזה סייע לפייסבוק לקבל החלטה על רכישת ווטסאפ ולקבל החלטות על השקת פיצ'רים שיתחרו בסנאפ.
לאחר שורה של חשיפות ופרשיות סביב פעילות אונאבו, פייסבוק חיסלה לחלוטין את פעילות האפליקציות שלה. אך מייסדיה התקדמו בחברה לעמדות ניהול בכירות בסן פרנסיסקו: טיגר משמש כמנהל הנדסה, שם הוא מופקד על צוות של מאות מהנדסים. רוזן הוא סגן נשיא למוצר ובטיחות, שמופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק. גורמים בשוק מספרים כי טיגר עובד גם הוא על מוצרי פרטיות ובטיחות.
רואי טיגר / צילום: רואי טיגר
משפיעים על מרכז הפיתוח של מיקרוסופט
אדאלום (Adallom)
מוצר: מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות
מייסדים: אסף רפפורט, עמי לוטבק ורועי רזניק
שנת הקמה: 2012
שנת רכישה: 2015
סכום: 320 מיליון דולר
עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה לכ-350 כיום
מה קרה עם החברה מאז? אסף רפפורט מונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; עמי לוטבק, הפך ל-CTO של מיקרוסופט ישראל; אדאלום עומדת בבסיס חטיבת אבטחת הענן העולמי של מיקרוסופט וצוות אדאלום מונה כיום כ-350 עובדים בישראל.
חברת מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום בשנת 2015 תמורת 320 מיליון דולר, במה שהפכה להיות דוגמא לעסקת רכישה שהצליחה מעבר למצופה. החברה הקימה על בסיס סטארט-אפ של עשרות עובדים את חטיבת אבטחת הענן העולמי שלה, המונה כיום כ-350 עובדים בישראל; שניים ממייסדי הסטארט-אפ, המנכ"ל אסף רפפורט וסמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבק, עברו להוביל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, באותם תפקידים (בהתאמה).
אדאלום פיתחה מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות, המכונה מתווך גישה מאובטחת לענן (CASB). מדובר במעין שכבה שעוטפת את האפליקציה והמידע הארגוני שיושבים בחוות שרתים מרוחקת, או בענן, ומתווכת את הגישה אליהם, כך שהיא עוברת דרך מנגנון השליטה והבקרה של החברה. מעבר ליכולות המוצר של אדאלום, גורמים בשוק מעריכים כי אחד השיקולים מאחורי הרכישה, הייתה יכולות הסייבר שהביא איתו הצוות, רובו בעלי עבר צבאי עשיר בישראל.
לאחר שפורסם על הרכישה, היה נראה מהמסרים של מיקרוסופט כי אדאלום תספק מוצר אבטחה עבור מוצרי אופיס 365 בלבד. מהר מאוד התברר שאדאלום משמעותית הרבה יותר. "מאז רכישת אדאלום על ידי מיקרוסופט לפני כשלוש שנים, תחום האבטחה בחברה גדל בצורה משמעותית והיום מיקרוסופט היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום זה", אומר עמי לוטבק ל"גלובס".
אסף רפפורט / צילום: קובי קואנטס
ממתינים לרכב האוטונומי של גוגל
ווייז (Waze)
מוצר: אפליקציית ניווט
מייסדים: אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין
שנת הקמה: 2008
שנת רכישה: 2013
סכום: 1.1 מיליארד דולר
עובדים: גידול מ-100 בעת הרכישה לכמה מאות
מה קרה עם החברה מאז? מנכ"ל ווייז נועם ברדין מוביל את ווייז ומחזיק בתפקיד בכיר בגוגל העולמית עד היום; מאות אנשים מועסקים בווייז בישראל והחברה הודיעה במהלך השנה שעברה על כוונתה להכפיל את הצוות.
הרכישה של ווייז שונה מהמקרים האחרים משם שלא הוטמעה בחברה הרוכשת, אלא נותרה פעילות עצמאית העומדת בפני עצמה. לגוגל יש אפליקציה דומה, Google Maps, שהיא אפליקציית הניווט השולטת במדינות רבות. לפי הערכות, הרכישה נועדה בין השאר כדי לחסום הצעת רכישה שקיבלה ווייז מפייסבוק, שמתחרה עם גוגל על שוק הפרסום. המודל העסקי של ווייז מבוסס על פרסומות, אך לא בטוח שרמת ההכנסות שלה היתה מסוגלת להחזיק את החברה עצמאית לאורך זמן. סכום הרכישה - כ-1 מיליארד דולר - היה הגבוה ביותר ששולם בעבור אפליקציה ישראלית, אך אפליקציות ניווט אחרות נמכרו בסכומים גבוהים יותר של מעל 5 מיליארד דולרים.
ווייז אמנה לא משמעותית בעבור הפעילות הנוכחית של גוגל, אך פטנטים שרושמת ענקית החיפוש מרמזים על כוונתה לשלב בין שירותי ווייז ו-Waymo, יחידת המוניות האוטונומיות שלה. בסיס המשתמשים הרחב של ווייז מאפשר לה לאסוף מהם כמויות עצומות של מידע ישיר ומידע עקיף, באמצעות בינה מלאכותית, על הכבישים. בראיון לביזנס אינסיידר שנערך בדצמבר האחרון, ברדין אמר: "אנחנו יכולים לגלות שיש כביש חדש איפשהו כי אנחנו רואים נהגים המשתמשים בווייז נוהגים באמצע שומקום. אבל כדי לדעת את שם הרחוב - אנחנו זקוקים לבן אדם שחי בו. לכן אנו זקוקים לבני אדם ודאטה שיעבדו יחד". גם התפתחות ערים חכמות תורמת לווייז, שכיום משתפת פעולה בתחום עם עשר ערים ברחבי העולם.
הרכישה סידרה לאפל יכולות זיהוי פנים
פריימסנס
מוצר: חיישני זיהוי תנועה
מייסדים: אביעד מייזלס, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר
שנת הקמה: 2005
שנת רכישה: 2013
סכום: 345 מיליון דולר
עובדים: גידול מ-150 בעת הרכישה ליותר מ-300 כיום
מה קרה עם החברה מאז? אפל איחדה את 150 עובדי פריימסנס עם 150 מפוטרי טקסס אינסטרומנטס אותם היא קלטה. עובדי פריימסנס ואחד המייסדים, אלכס שפונט, חתומים על כמה מהפטנטים הבולטים של אפל בתחום ה-AR.
חברת חיישני התנועה פריימסנס (PrimeSense) הוקמה ב-2005 ונמכרה לאפל שמונה שנים לאחר מכן תמורת 345 מיליון דולר. לאורך השנים, הציפיות מפריימסנס היו גבוהות בהרבה מהסכום בו היא נרכשה לבסוף בגלל שיתוף-פעולה הדוק עם מיקרוסופט. לפי גורמים בשוק, פריימסנס סייעה למיקרוסופט להשיג הכנסות של מיליארדי דולרים, אך זאת נטשה אותה לטובת טכנולוגיה שפיתחה בעצמה - מספקת תזכורת ליכולת של הענקיות להרים ולהפיל סטארט-אפים.
מרבית מייסדי פריימסנס כבר לא עובדים באפל, אך אלכסנדר שפונט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הסטארט-אפ, נחשב לבכיר יחסית בחברה. לפי חשבון הלינקדאין שלו, פרטי התפקיד שלו סודיים.
בתוך אפל הפכה פריימסנס לגורם משמעותי בכל הקשור ליכולות זיהוי הפנים של החברה. פריימסנס עמדה מאחורי פיתוח FaceID, יכולות זיהוי הפנים של אפל שהוטמעה לראשונה באייפון X, והפכה מאז לסימן ההיכר של מכשירי החברה. הטכנולוגיה פותחה בתל אביב, במרכז הפיתוח שהוקם על בסיס הרכישה.
במקביל, פריימסנס ממלאת תפקיד נוסף ומרכזי יותר באפל שנוגע לתכניותיה בכל הקשור למציאות מדומה ורבודה. ב-2016, טים קוק אמר ש"המציאות הרבודה יכולה להיות באמת נפלאה, ואנו ממשיכים להשקיע בה המון". לפי הערכות, אפל תוציא מוצר לשוק בשנה הבאה, שבו הטכנולוגיה של פריימסנס תהיה גורם מרכזי. בין השאר, ההערכות הללו מתבססות על פטנטים שרשמה החברה.
כתבות
ני"ע
