"שלילת החירות היא העונש לאסיר, לא צריך גם להגביר את הצפיפות"

רקע:

בסוף דצמבר 2018 שוחררו מבתי הכלא בישראל כ-970 אסירים, לפני שתמה תקופת המאסר הרשמית שלהם. הסיבה - פסיקת בג"ץ לפיה הצפיפות בבתי הסוהר רבה מדי, ויש להקצות שטח מחיה מינימלי לכל אסיר. כיוון שהמדינה לא עמדה בפסיקה, היא נאלצה לשחרר אסירים.

תוכנית המתאר הארצית 24 לבתי כלא קובעת שטח מחיה מינימלי של 6.5 מ"ר לאסיר, שכוללים את שטח המיטה, המקלחת והשירותים. התוכנית לא עודכנה מאז שנות ה-80, ולכן במינהל התכנון עובדים כיום על עדכון שלה - תמ"א 24/4, והיא אף הועברה לאחרונה להערות ל-6 הוועדות המחוזיות.

כיוון שמדובר בתוכנית ארצית לא מפורטת, היא לא פתוחה להתנגדויות ולהשגות מצד הציבור.

מה קרה:

בעמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" סבורים כי התוכנית החדשה צפויה דווקא להרע עוד יותר את תנאי הכליאה של עצירים ואסירים בישראל ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות, ולפיכך הגישו נייר עמדה לוועדות המחוזיות, המנתח את הפגמים והכשלים בתוכנית.

עו"ד שרון קרני-כהן מהעמותה אמרה ל"גלובס" כי "התוכנית הקיימת היא ישנה, וצריך לעדכן אותה, אבל לפחות יש בה שטח קבוע לאסיר ולשטח החצר. התיקון שמדברים עליו עכשיו, מצהיר על עצמו שהוא בא לשפר את רווחת האסיר, אבל בפועל הוא לא עושה את זה".

תוכנית המתאר הקיימת לבתי סוהר, מציינים בעמותה, קובעת כי רוב תאי הכליאה יהיו לאסיר בודד, ושלא ניתן לכלוא בתא יותר מ-3 אסירים; ואילו בתוכנית החדשה אין מגבלה על מספר האסירים בתא. "התוכנית אף ממליצה על החזקת 6 אסירים בתא אחד, אף שתקנות שאישר השר לביטחון פנים אוסרות על החזקת יותר מ-4 כלואים בתא.

"ובעוד שתמ"א 24 מחייבת ששטח המחיה לאסיר בתא לא יפחת מ-6.5 מ"ר (בתא ליחיד) ומ-5 מ"ר (בתא ל-3 אסירים), התוכנית החדשה לא קובעת כל הוראה בעניין זה, אך ממליצה על הקצאת 4.5 עד 5.5 מ"ר בלבד לאסיר, כולל שטח השירותים והמקלחת", כתבו בעמותה לוועדה המחוזית חיפה. הם מזכירים כי במדינות מערב אירופה, שטח הכליאה הממוצע לאסיר הוא 8.9 מ"ר.

"הוראות התוכנית החדשה סותרות גם את יעדי שב"ס, שלפיהם מספר הכלואים המקסימלי בתא יהיה שניים, ושטח המחיה לכל אחד מהם יהיה לפחות 6 מ"ר", אומרים בעמותה.

לא רק תאי הכליאה עצמם על סדר היום, אלא גם תנאי המחיה של האסירים מחוץ לתאים. "תמ"א 24 מחייבת לספק בתחום בית הסוהר מגוון שירותים ציבוריים, ובהם חצר טיולים, מגרש ספורט, כיתות לימוד, מבני תעסוקה, מבני דת, מרפאה, מועדון ומרכז תרבות. בניגוד לכך, התוכנית החדשה מחייבת לספק לאסירים רק חצר טיולים, כיתות לימוד, מבני תעסוקה ומרפאה - כלומר ללא מבני דת ומתקני ספורט", טוענת העמותה.

טענה נוספת שמעלים בעמותה היא שהתוכנית החדשה מבטלת את בתי המעצר היחידים שקיימים במחוזות תל-אביב (אבו כביר) וירושלים (מגרש הרוסים), ומחליפה אותם בבית מעצר חדש שייבנה באזור קריית גת. "כתוצאה מכך, עצירים יוסעו מרחקים גדולים מבית המעצר החדש בנגב אל בתי המשפט בתל-אביב ובירושלים, מה שיקשה על תפקוד שב"ס ויפגע קשות בעצירים, שייאלצו לשהות שעות ארוכות באוטובוסים צפופים ובמעברים אל בתי המשפט ומהם חזרה למתקני המעצר", כתבה עו"ד קרני-כהן לוועדה המחוזית צפון.

עוד מציינים בעמותה כי מכיוון שלציבור אין זכות להגיש התנגדות לתוכנית, "יוצא אפוא שהמדינה מקדמת תוכנית שתשפיע על תנאי המגורים והמחיה עבור מאות אלפי אסירים המוחזקים על-ידה, מבלי עין ביקורתית שבאפשרותה להגיש הסתייגויות או התנגדויות".

עו"ד קרני-כהן: "אנחנו כארגון זכויות אדם חושבים על זכויות האסיר. זו אוכלוסייה שאין מי שידבר בעדה. שלילת החירות היא העונש שלהם - לא צריך גם להכניס אותם לכלא בצפיפות לא סבירה".

מה בעצם אתם מבקשים בפנייה לוועדות המחוזיות?

"פנינו למחוז חיפה שהחליט לא לאמץ את ההחלטות שלנו, פנינו למחוז דרום והוזמנתי לישיבה שתהיה שם. אנחנו מתכוונים לפנות גם למועצה הארצית. העמדה של מחוז חיפה הייתה להשאיר את זה לתכנון המפורט. אנחנו חושבים שהתפקיד של תוכנית מתאר הוא לכל הפחות לקבוע מינימום ומקסימום. דבר שני, מי יעקוב אחרי התכנון המפורט? לאוכלוסיית האסירים אין שום יכולות לעשות את זה".

מה הלאה:

עו"ד קרני-כהן: "אנחנו כארגון זכויות אדם חושבים על זכויות האסיר. זו אוכלוסייה שאין מי שידבר בעדה. שלילת החירות היא העונש שלהם - לא צריך גם להכניס אותם לכלא בצפיפות לא סבירה. פנינו למחוז חיפה שהחליט לא לאמץ את ההחלטות שלנו, פנינו למחוז דרום ואנחנו מקווים שמחוז דרום יאמץ את המלצתנו ויעביר אותה למועצה הארצית, ובכל מקרה נבקש להופיע בפני המועצה הארצית. אנחנו מקווים שלא נצטרך להגיע לבית המשפט".

מהוועדה המחוזית חיפה נמסר בתגובה: "המועצה הארצית היא הגורם המוסמך לדון ולקדם תוכנית מתאר ארצית. ההליך הקבוע בחוק קובע כי על הוועדות המחוזיות להתייעץ עם הוועדות המקומיות באשר לסוגיות הנוגעות לתמ"א ולגבש לגביהן עמדה. מתוך רצון טוב דנה הוועדה המחוזית בטענות שעלו במכתב עמותת 'במקום' ונתנה להם ביטוי בהחלטתה. כמו כן, המכתב צורף לפרוטוקול הדיון והועבר למועצה הארצית".