לא חסרות דירות: היצע הדירות בישראל מזויף ומגמתי

בימים האחרונים יצאה התאחדות בוני הארץ בקמפיין. הקמפיין כולל הרצאה של פרופ' שמואל האוזר, שממנה עולה כי אם יגדילו את היצע הדירות - מחירי הדירות ירדו.

הקמפיין הזה רוכב על הספירה האובססיבית של יחידות הדיור שהחלה בתחילת העשור, עם העלייה במחירי הדירות. האובססיה הזו גרמה לנזקים שחלקם הקטן החל לצוץ בתקופה האחרונה, אבל רובם עוד ילוו אותנו לאורך העשורים הקרובים.

הממשלות אימצו בהתלהבות את עניין המחסור בדירות, על-מנת להוכיח שהן פועלות להורדת מחירי הדירות. כלכלנים שמחו לאמץ את התזה הזו, משום שהיא פשוטה ומשתלבת במודלים כלכליים פשטניים.

בשנים האחרונות הוגדל היצע הדירות ברמת המאקרו, במיוחד בין 2013 ל-2015, באמצעות בנייה מואצת, אלא שאז הוברר כי לא רק שהמחירים לא יורדים, אלא שהציבור גם לא מתנפל על הדירות החדשות. דירות מרווחות בפרויקטים בסטנדרט גבוה, בשכונות חדשות, נשארו על המדף, ולא רק בגלל שהמחירים עדיין גבוהים. למה? כי בנו במקומות שלא צריך. בעיית ההיצע בישראל אינה במאקרו, אלא במקומות ספציפיים ובמגזרים מאובחנים.

לא חסרות דירות בקריות, גם לא בחריש (ולמעשה, חריש כולה לא הייתה חסרה לציבור החילוני), גם לא בדימונה ובבאר-שבע ובעכו. חסרות דירות באזור תל-אביב ובירושלים, ביישובים חרדיים וביישובים ערביים. ואלה בדיוק המקומות שבהם לא בנו מספיק.

רוב הפעילות להגדלת היצע הדירות יצרה היצע דירות מזויף, שלא רלוונטי למדינה ושלא ישרת אף אחד בעתיד הקרוב. מצד שני, לחצי הביקוש במקומות שכן רלוונטיים - יימשכו, ואת המחיר של ההיצע המיותר וההיצע החסר נשלם במשבר הדיור הבא.