מנעו מהדור הבא להצית את הסיגריה הראשונה

לאחרונה נכנס לתוקף החוק האוסר על פרסום גלוי או סמוי של כל מוצרי העישון, לרבות סיגריות אלקטרוניות. בחודשים הבאים ייכנסו לתוקפם איסורים נוספים האוסרים, בין השאר, על ייצור צעצועים וממתקים דמויי סיגריות, איסור על הצגת מוצרי עישון למכירה ואף קביעת צבע אחיד לחפיסות הסיגריות. חוק זה מהווה צעד משמעותי בפעולות האינטנסיביות להקטנת היקפי העישון ומוצריו בקרב הציבור הישראלי.

אולם גם החוק הנשכני ביותר, ללא "שיניים" של ממש, לא יהיה יעיל במלחמה למניעת העישון.

הדוגמה הברורה ביותר לכך היא היעדר אכיפה מספקת לצו הקיים מזה כמעט שנה למניעת עישון במקומות ציבוריים. צו זה אוסר על עישון במקומות ציבוריים פתוחים או סגורים, מבטל חדרי עישון ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות ובמקומות ציבוריים, ואוסר עישון באירועים המוניים ובקרבת בתי חולים.

עם זאת, בדוח העישון האחרון שפורסם, עלה קושי מהותי באכיפה יעילה ובפיקוח של משרד הבריאות כל צו זה. כך למשל, המספר המקסימלי של קנסות על עישון בחודש עמד על עשרות בודדות בלבד ואלו ניתנו רק ברשויות המרכזיות והגדולות. אכיפת החוקים השונים המגבילים ומצמצמים צריכת עישון צריכים לקבל עדיפות לאומית.

העישון הוא מגיפה חברתית, וחשוב לנו כחברה לפעול ביתר שאת למגרה. הנתונים מראים כי 1 מתוך 5 ישראלים מעשן, 90% מהם מתחילים לעשן לפני גיל 18, ולעתים אפילו בגיל 13. גורמי תחילת העישון יכולים להיות מגוונים, לדוגמה לחץ חברתי, סקרנות ורצון בשייכות לקבוצות חברתיות מסוימות. לצידם ניתן להוסיף גם השפעות של פרסום גלוי וסמוי של חברות הטבק. חקיקה האוסרת על פרסום מוצרי עישון בהחלט עשויה לסייע בהקטנת ממדי התופעה.

עישון היה ונשאר גורם סיכון משמעותי למחלת הסרטן. 40% אחוז ממקרי הסרטן המאובחנים בישראל קשורים לעישון סיגריות. תחלואה הנגרמת כתוצאה ישירה מעישון יכולה לכלול מחלות לב וריאה, עלייה משמעותית בסיכון לשבץ, מחלות כלי דם פריפריאליים דוגמת מפרצת תוך בטנית המתפרצת ללא סימנים מקדימים.

בכל שנה נפטרים כתוצאה ממחלות אלו כ־8,000 ישראלים. עוד יש לזכור כי לטיפול במחלות הקשורות בעישון ישנן השלכות כלכליות כבדות על המשק הישראלי, עלויות העשויות להגיע עד 3.7 מיליארד שקל בשנה .

לכן, למרות הצעד המבורך שמביא איתו החוק למלחמה בצמצום העישון, אין בו די אם לא ייעשה מספיק על מנת לאוכפו ברמה הארצית והמוניציפלית. על המדינה להטיל קנסות כבדים על פלטפורמות פרסומיות, אשר בניגוד לחוק, ישלבו פרסומות לסיגריות ולמוצריהן. יש להוציא צווי סגירה לחנויות אשר יציגו סיגריות למכירה בצבעים מפתים שאינם צבע החפיסה האחיד. יש להעניש בחומרה חנויות נוחות אשר מציעות ממתקים דמויי סיגריות לילדים, "משחק" אשר מעודד ילדים לחקות עישון.

ועדיין, אין די בכך. גם הציבור צריך לגלות אחריות חברתית. אין טעם לחוק ללא מודעות ציבורית. כולנו צריכים להבין את כוחן של הפרסומות בהשפעה על ההתנהגות הצרכנית ובמיוחד את כוחן על ילדים ונוער. האחרונים הם תמימים עדיין, ואינם בעלי מודעות צרכנית בוגרת, לכן הם גם נוטים להיות מושפעים הרבה יותר מהפרסומות.

הילדים והנוער של כולנו הם צרכני הסיגריות הפוטנציאליים העתידיים, ובהעדר צעדים אשר ירחיקו אותם מן הסיגריה הראשונה, רבים מהם יהיו חולים פוטנציאליים בעתיד כתוצאה מעישון וחלקם עשויים גם למות כתוצאה מכך.

במדינה שנמצאת בראש טבלת ה-OECD בכל הקשור באחוזי ילודה, אכיפה לקויה של חוק זה וחוקים נוספים למניעת עישון בקרב הנוער הם הזנחה. יש לאכוף היום למען עתיד בריא לילדינו מחר.

הכותב הוא מנכ"ל מדטרוניק ישראל, יצרנית ומפתחת בינלאומית של טכנולוגיות רפואיות