ועדת הטייקונים מביאה את הפריימריז לשוק ההון

ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי שהעניקו הבנקים לקבוצות העסקיות הגדולות, בראשות ח"כ איתן כבל, פרסמה את המלצותיה מיד לאחר הבחירות.

אחת ההמלצות המרכזיות הייתה להקים ועדת משנה בכנסת, שתפקח על גופי הרגולציה בשוק ההון. לפי ההמלצות, ועדת המשנה החדשה בכנסת תורשה לקבל לידיה פרוטוקולים ומסמכים, שכיום מוטל עליהם חיסיון בנקאי ואינם נגישים לחברי הכנסת. בכך תתאפשר לראשונה מעורבות ישירה מצד פוליטיקאים בסוגיות הליבה של הפיקוח על המערכת הפיננסית, שחלקם מצויים כיום תחת סודיות בנקאית.

לכאורה, המלצתה של ועדת כבל תקדם את השקיפות ותגביר את הבקרה הציבורית על הבנקים וחברות הביטוח. בפועל, נפתח כאן פתח מסוכן לפוליטיזציה של הפיקוח על שוק ההון.

פיקוח פרלמנטרי על התעשייה הפיננסית איננו המצאה ישראלית. בארצות-הברית, לדוגמה, מקובל לערוך שימועים פומביים בקונגרס למנכ"לי בנקים ובתי השקעות. על פניו, אין סיבה שלא לאפשר גם לנבחרי הציבור בישראל להעמיק את מעורבותם בפיקוח על המגזר הפיננסי.

עם זאת, מספר שיקולים צריכים להטות את הכף נגד יישום המלצתה של ועדת כבל.

בראש ובראשונה, שוק ההון הישראלי לא חווה משברים דרמטיים כפי שאירעו בארה"ב בעשור האחרון, ואף צלח את 2008 בשלום. גם מדיניות האשראי של הבנקים מול הטייקונים עברה שינויים משמעותיים. בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך ראויים לקרדיט על כל אלה, ושיקול-דעתם המקצועי הוכיח את עצמו לאורך השנים - גם אם לאורך הדרך נעשו מדי פעם טעויות. אין הצדקה לגישה החשדנית של ועדת כבל כלפי הרגולטורים ולהצעה להקשיח את הפיקוח הפרלמנטרי עליהם.

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהרגולטורים הפיננסיים שלנו מצויים זה זמן תחת מתקפה מצד פוליטיקאים. המתקפה הזו איננה רק ביקורת מקצועית לגיטימית, אלא עלולה להוביל לסיכון עצמאותם של גופי הפיקוח. בקדנציה החולפת ספג בנק ישראל התקפות קשות בכנסת, כשהואשם בכניעה ללחצי הבנקים ובהימנעות מכוונת מקידום תחרות בענף. גם הממונה על שוק ההון הייתה נתונה למתקפות חסרות תקדים. שרים וח"כים לא היססו להפגין זלזול בוטה בגופי הרגולציה, שאמון הציבור חיוני לתפקודם.

מכאן, שאם תוקם ועדת משנה בכנסת, נסיונות הח"כים "לעשות סיבוב" פוליטי ויחצ"ני על גב הרגולטורים צפויים לגבור, במטרה לקושש קולות או לגרוף לייקים ברשתות החברתיות. גם פוליטיקאים אמריקאים שמבקרים את הבנקים מקווים לצבור פופולריות והנשיא דונלד טראמפ לא מתאפק מלצייץ בטוויטר נגד הבנק הפדרלי. אבל בשונה מישראל, הרגולטורים הפיננסיים בארה"ב אינם נתונים בשנים האחרונות למתקפת פופוליזם חוצת-מפלגות, המטילה ספק בעצם מחויבותם לטובת הציבור.

הרגולציה הפיננסית בישראל הייתה ונותרה מעוז של מקצועיות ושל ענייניות, לעומת השיח הפוליטי ההולך ומקצין - במיוחד בכנסת היוצאת. סנאטורים בארה"ב דוגמת אליזבת וורן הם אמנם מבקרים חריפים של הבנקים, אבל אין חולק על תרומתם לאיכות הדיון המתקיים שם סביב שוק ההון. למרבה הצער, ולנוכח ההתלהמות הגוברת בכנסת, זהו לא המצב אצלנו. הנה לכם עוד סיבה לנקוט משנה זהירות לפני שמאפשרים לפוליטיקאים דריסת רגל בנושאים מקצועיים כה רגישים ליציבות הכלכלה הישראלית.

הכותב הוא עורך דין, מומחה לרגולציה בשוק ההון