מה שווים כל היועצים האלה: המקרה של סיטיגרופ, טבע והעסקה הכושלת במקסיקו

1. מניית טבע קרובה לתחתית, שכר המנהלים המריא לשיא

ראו מה קורה בטבע  : מצד אחד, מניה שעשתה כמעט את כל הדרך חזרה אחורה אחרי ההתלהבות מכניסת המנכ"ל החדש וההתייעלות האגרסיבית (וההכרחית); מצד שני, שכר אותו מנכ"ל - קאר שולץ, שכבר מכהן שנה וחצי בתפקידו - וצוות הניהול שלו מרקיע שחקים: עשרות מיליוני דולרים בשנה.

ללמדנו כמה דברים: הראשון - שינוי כיוון לספינת משא כה כבדה אינו עניין של חודשים ואפילו לא של שנה-שנתיים-שלוש, הוא תהליך ארוך מאוד וסיזיפי מאוד; השני - שינוי אינו יכול לבוא רק מחיתוך עלויות, במיוחד במבנה הפיננסי של טבע והחוב האדיר שלה. שולץ עשה את מה שכל מנכ"ל היה עושה - להוריד הוצאות באגרסיביות, כיוון שלא הייתה ברירה אחרת כדי להציל את טבע מפשיטת רגל; השלישי - מנכ"לים, מוכשרים ככל שיהיו, ויש בהחלט מחיר לכישרון ניהולי, אינם קוסמים ואינם יכולים או מסוגלים לבצע תפנית עם פעלולי קסמים, בבחינת לשלוף איזשהו שפן מן הכובע; הרביעי - שום מנהל לא שווה את הסכומים שטבע משלמת לשולץ, במיוחד על רקע מצבה העגום.

החברה והדירקטוריון שלה היו כה נואשים אחרי פיאסקו הרכישות של החברה, שהיו מוכנים לשלם כמעט כל סכום למושיע או משיח שיעלה אותה על פסי המלך. לא בטוח ששולץ יעמוד במשימה, והזמן שחלף מאז נכנס בקול תרועה רמה לתפקידו - רק מוכיח זאת.

דבר אחד בטוח: שולץ ייצא מטבע עשיר כקורח, עשרות מיליוני דולרים לפחות, יהא מצבה של טבע יהא, ויהפוך (כבר הפך) למנהל המתוגמל ביותר בישראל, עד כמה שאפשר להגדיר את טבע כישראלית. חלק גדול מהתגמול שלו כלל לא קשור לביצועים, הוא קשור לכושר המיקוח שלו בעת החתימה על החוזה. לזכותו ולזכות מייצגיו ייאמר שהם סחטו את הלימון עד תומו.

2. עסקת רימסה: 9 חודשי בדיקה לא חשפו את הבעיות

טבע סוחבת על גבה שתי עסקאות כושלות. הגדולה והמדוברת שבהן היא אלרגן, שבה טבע רכשה חברה טובה במחיר מנופח עם מינוף גבוה; השנייה, אומנם "קטנה" יותר בהיקפה, אבל ממחישה יותר מכל את קלות-הדעת שבה נהגה טבע, על הנהלתה והדירקטוריון שלה, ברכישותיה.

מדובר בחברת רימסה המקסיקנית, שטבע רכשה בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר. עסקה שהוגשה בגינה תביעה נגזרת נגד בכירי טבע (בראשם המנכ"ל לשעבר ארז ויגודמן ודירקטורים בחברה כמו גליה מאור, אורי סלונים, יוסי ניצני ואחרים) על-ידי עו"ד יעקב סאבו בשם לקוחותיו - גור צמח וחברת י.ע.א.ש השקעות. זה סיפור מוזר ותמוה על השתלשלות של רכישה שהתבררה לטבע, כך לטענתה, כבלוף ענק.

הסיפור התחיל במהלך 2015. טבע התקשרה עם חברת הייעוץ הכלכלי מקבוצת סיטיגרופ כיועצת הפיננסית הבלעדית שליוותה את טבע בעסקה. טבע ביצעה, לבד ובאמצעות סיטי, בדיקות נאותות מקיפה על רימסה במשך חודשים ארוכים. בדיקת הנאותות כללה מאות אלפי מסמכים ורישומים שרימסה העמידה לזכות הרוכשים, היא איפשרה לטבע ולסיטי לבקר במפעלי הייצור שלה ולהיפגש ולשוחח עם עובדיה, מנהלי ויועציה.

האחים אספינוזה, המוכרים בעסקה באמצעות גולדמן זאקס, שמו את רימסה על המדף לכל המרבה במחיר בהליך של התמחרות והעמידו לרשות המציעים את כל המידע שביקשו.

באוקטובר 2015, לאחר בדיקת נאותות, נחתמה העסקה עם טבע, ונקבע חלון זמן של 6 חודשים עד למועד הסגירה, מרץ 2016. בפועל, לטבע עמדו כ-9 חודשים לפני מועד תשלום התמורה, לביצוע כל בדיקות הנאותות שיכולה וצריכה הייתה לבצע בעצמה ובאמצעות יועציה. די והותר זמן כדי לגלות שמשהו אינו כשורה. רימסה הרי איננה סטארט-אפ בן יומו, היא הפכה לאחת מקבוצות התרופות הבולטות במקסיקו שהעסיקה נכון למרץ 2016 כ-2,200 עובדים והתמקדה בתרופות לשיכוך כאבים, מחלות לב ודרכי הנשימה וכן בטיפולים גינקולוגיים.

3 חודשים בלבד לאחר השלמת העסקה, ביולי 2016, התגלה לטבע, לטענתה, כי היא רומתה בעסקה. טבע טענה כי התגלה לה שרימסה הגישה לרגולטורים במקסיקו נוסחאות ייצור שאינן תואמות לנוסחאות המיוצרות בפועל; שרימסה הגישה לרגולטורים במקסיקו תוצאות בלתי נכונות של ניסויים; שרימסה השתמשה במרכיבים רפואיים שאינם רשומים; שרימסה ביצעה תהליכי ייצור בלתי מתוקפים; שרימסה מכרה מוצרים שאינם עומדים במפרטים; ושדוחותיה הכספיים של רימסה אינם נכונים.

טבע העלתה טענות חמורות על הסתרה וזיוף - שרימסה הסתירה הסדרי אישום על-ידי שימוש במערכות כפולות; שהיא הדפיסה שני סטים של רישומים, אחד עבור הרשויות ואחד לשימוש פנימי; שהיא השתמשה בשני שרתי מחשוב, האחד מכיל מידע עבור הרשויות והאחר לשימוש פנימי; ושמחקה תרשומות אלקטרוניות כדי להסתיר את מעשיה כביכול.

הטענות הללו נראו לי אז די מוזרות דווקא מחברה שביצעה עשרות רכישות, זו הרי תורתה וזו אומנותה. הרי בשביל מה קיימת בדיקת נאותות? בשביל לחשוף, בין היתר, רמאויות, תקלות ומרעין בישין. כיצד קרה שחודשים ארוכים בילו טבע וחברת הייעוץ בין ערמות הנתונים של רימסה ולא גילו דבר? ופתאום, 3 חודשים בלבד לאחר השלמת העסקה, צצו הבעיות?

3. כישלון לתביעה בניו-יורק: "טבע היא גוף מתוחכם"

כך או כך, המוכרים (האחים אספינוזה) דחו את טענות טבע, ושני הצדדים ניהלו תביעות הדדיות בבית המשפט בניו-יורק. האחים אספינוזה ביקשו מבית המשפט להצהיר כי לא רימו, וכי לא הפרו את ההסכם עמה. "טבע לא הבינה לחלוטין מה היא קונה ורוצה לבטל את העסקה", נכתב בכתב התביעה של האחים אספינוזה. "היא לא הבינה את החברות בקבוצת רימסה, ולא את השוק המקסיקני. היא הרסה לחלוטין את צוות ההנהלה של הקבוצה. היא הפסיקה באופן חד-צדדי לייצור את רוב מוצרי רימסה. היא הרסה את החברות בקבוצת רימסה, ועכשיו היא רוצה את כספה בחזרה, כי אחרת טבע יודעת שההנהלה שלה תידרש לשאת באחריות כלפי בעלי המניות וצדדים אחרים בגין הרשלנות וחוסר התפקוד שלהם".

כמו כן טענו האחים אספינוזה כי הרגולטור המקסיקני ביצע בדיקה וחקירה של טענת טבע ופרסום דוח סופי, שבו קבע כי מעולם לא הסתמך על מידע כוזב או בלתי מדויק מרימסה, כי מוצריה של רימסה בטוחים ואפקטיביים, וכי רימסה מעולם לא הפרה את החוקים במקסיקו. טבע, כאמור, טענתה בתביעתה שהיא רומתה על-ידי האחים אספינוזה, ואלה רימו את הרגולטורים במשך שנים.

בסוף יולי 2017 בית המשפט נעתר לבקשת האחים אספינוזה לסילוק על הסף של התביעה ברובה, וסילק על הסף את עילות התביעה של טבע בנושא התרמית. השופט קבע כי "טבע היא גוף מתוחכם. אם היא רצתה לכלול הסתייגות לפיה היא יכולה להסתמך על חומרים שהוצגו לה, או על מידע שנכלל בבדיקת הנאותות, או מצג לפיו החומרים שהוצגו לה במהלך בדיקת הנאותות היו נכונים - היא יכלה לעשות כן. אך היא לא עשתה כן".

במהלך המשפט אמר השופט לעורך הדין שייצג את טבע: "יכולתם לקחת את הכדור - אני מניח שזה כדור - קח את הכדור ותעשה אנליזה לראות אם מה שבנוסחה היה מה שנמכר לציבור".

4. הפשרה וההודאה העקיפה: טבע רכשה חתול בשוק

טבע לא ויתרה והגישה ערעור על החלטת בית המשפט, ערעור שמעולם לא נדון. במרץ 2018 הגישו שני הצדדים הודעה משותפת על הפסקת ההליכים, אך לא פירטו האם הגיעו לפשרה. על-פי הערכות, הייתה פשרה שגובהה עמד על כמה מאות מיליוני דולרים בודדים בלבד (בין 300 ל-400 מיליון דולר), מתוך עסקה של 2.3 מיליארד דולר (השקעה שחלקה הגדול כבר נמחק בספרים).

טבע יוצאת רע מאוד מכל הסיפור הזה, ולא ברור איזו אפשרות גרועה יותר מבחינתה: הראשונה, שדבקה בגרסתה ובטענותיה, שרימו אותה מן המסד ועד הטפחות. אם כך הוא, איך חברה מסוגה על כל בכיריה ויועציה, נופלת בפח בצורה כזו וקונה חתול בשק? האפשרות השנייה, גרסת האחים אספינוזה: טבע לא הבינה את החברה ולא הבינה את השוק המקסיקני. אם כך הוא, איך חברה גלובלית כמו טבע לא מבינה את השווקים באמריקה הלטינית והסתבכה כמו טירון בעסקה הזו?

5. חובת הזהירות והאמונים: התיק נופל גם על היועצים

כרגיל בתביעות הללו, עולה שאלה הפרת חובת הזהירות והאמונים ועוולת ההתרשלות של נושאי משרה בטבע, וכרגיל בתהליכים משפטיים כאלה, טבע והתובעים יגיעו בסופו של דבר לפשרה. פשרה שחלקה או רובה יכוסה מתשלומי חברות הביטוח.

אלא שבמקרה הזה יש עוד צד לאותה הפרת חובת הזהירות ועוולת ההתרשלות: חברת הייעוץ של טבע מקבוצת ענקית הבנקאות סיטיגרופ, שצורפה לבקשת התביעה הנגזרת. באופן טבעי, לטבע היה אינטרס מובהק לא רק לתבוע את האחים אספינוזה על העסקה הכושלת, אלא גם מי שהיה שותף מלא לשידוך: היועצים מסיטיגרופ, או לפחות להצטרף לבקשת התביעה הנגזרת נגד סיטיגרופ.

למה היא לא עושה כן? ההיגיון אומר כמובן שכן, אבל הפרקטיקה העסקית אומרת שממש לא. טבע לא תתנגח ותתגלגל בבתי המשפט עם גורם בכיר בסקטור הפיננסי כדוגמת סיטיגרופ ולא תעז להפר את הכללים הבלתי כתובים בין חברות עסקיות לתאגידים פיננסיים ענקיים שעבדו איתה או שעומדים לעבוד איתה.

סיטיגרופ תבקש בדיון הקרוב למחוק את בקשת התביעה נגדה על הסף, ויהיה מעניין לראות מה יפסוק בית המשפט. נראה כי דווקא היועצים מסיטיגרופ היו צריכים להבין טוב יותר שעסקאות באמריקה הלטינית צריכות להיבדק עם ספקנות בריאה במיוחד, לאור היסטוריית העסקים שם.

זו עוד דוגמה לאיך מערכי הייעוץ של חברות שגובות עמלות שמנות על בדיקות, אנליזות וכתיבת דוחות - הרבה פעמים גורמים יותר נזק מתועלת ומשמשים בסך-הכול חותמות גומי לגחמותיה של ההנהלה בתמורה לכסף גדול. באורח קבע עולה השאלה איך כל-כך הרבה מנהלים בכירים וכל-כך הרבה יועצים סביבם מולכים שולל או עוסקים במתן עצות אחיתופל. התשובה היא לא כלכלית, אלא כמובן פסיכולוגית: היבריס, אותו חטא הגאווה שגורם לאנשים, במיוחד בכירים ובמיוחד אלה שלוקים במגלומניה, לרמות את עצמם. 

מטבע נמסר: "טבע תגיב במסגרת הערוצים המשפטיים המקובלים ולא באמצעות התקשורת".