"חברות ישראליות לא הפנימו שאף אחד לא רוצה רק אלגוריתם, אלא פתרון רפואי מלא"

"זה דווקא סיפור נחמד", אומר פול מולן, מנהל מיזם הבריאות הדיגיטלית המשותף של GE Healthcare וענקית התרופות Roche (רוש), על הדרך שהובילה לחיבור בין החברות ולהקמת המיזם החדשני דווקא בישראל. "עבדתי אז ב-GE על מכשיר אולטרסאונד לחדרי מיון, וכמומחה בתחום נהגתי תמיד לומר שאולטרסאונד הוא התשובה לכול, כלי אבחון שעומד מעל כולם. אלא שזה לא באמת נכון. כששהיתי בחדרי מיון, הרגשתי שאני מציע מערכת חסרה והכי נכון יהיה לשלב בין בדיקות ההדמיה והניטור של GE לבדיקות מעבדה - תחום ההתמחות של רוש.

"אז ניסיתי בכל דרך לפנות למקבילים שלי בחברת רוש, אבל לא קיבלתי מהם תשובה. מתברר שבאותו זמן שלחו המנהלים הבכירים שלהם מייל למנהלים הבכירים שלנו באותו עניין ממש, אבל הוא הגיע לספאם. אין לי מושג מי בסופו של דבר הצליח לחבר את החוט".

קשיי התקשורת בין שתי החברות מייצגים היטב את קשיי התקשורת שמתקיימים בזמן אמת סביב המכשירים השונים שנועדו לאבחן את הפציינט ולטפל בו בחדר המיון. מטרת מרכז הפיתוח שהקימו GE ורוש בישראל היא לגשר על הפער הזה.

המרכז מפתח מערכת המשלבת רפואה דיגיטלית ובינה מלאכותית, בעיקר לצורך אבחון זיהומים מסכני חיים במיון ובטיפול נמרץ, ולצורך אבחון של סרטן. המוצר שהחברות מפתחות הוא מערכת תומכת החלטה המבוססת על התוצאות של בדיקות המעבדה של רוש ובדיקות ההדמיה והניטור של GE.

המערכת הזאת אמורה לעזור לרופאים בחדר המיון לראות את כל תוצאות הבדיקות באופן אינטגרטיבי ונוח על מסך אחד. היא תציע להם פרוטוקולי טיפול המבוססים על הנתונים ונחשבים הטובים ביותר, ותעזור בשיפור תנועת החולים בבית החולים באמצעות תעדוף וניתוב חכם של החולים בין תחנות הטיפול והבדיקות השונות.

בתחום האבחון של סרטן, המערכת תציג את הבדיקות, תפרש אותן ותביא אל הרופאים מידע חדש ממחקרים רפואיים. כמו כן, היא תאפשר שיתוף פעולה מקוון בין מומחים ממקומות שונים.

אבחון מהיר יותר ומדויק יותר

"חלק מהעבודה שלי הוא לבחון את הערך של הטכנולוגיה", אומר מולן. "ערך הוא מילה כזאת שאומרים האנשים עם החליפות, אבל הכוונה היא בסך הכול לדבר שאנחנו מבטיחים ללקוחות שלנו. היום ההבטחה שלנו היא שבאמצעות הטכנולוגיה הם יקבלו אבחון מוקדם יותר ומדויק יותר של סרטן וזיהומים בחדר המיון.

"היום, רופא מציג שאלות למערכות שונות והוא צריך לעשות את החיבור בראש שלו. עם המערכת שלנו, הוא לא יצטרך לעשות כל כך הרבה חיבורים בעצמו אלא יראה כבר את הנתונים המעניינים יחד על המסך, ויוכל להפנות שאילתות חכמות לכל הנתונים יחד. כך תשומת הלב שלו תתפנה לדברים אחרים.

"הרופא יכול לומר למערכת, 'אני רוצה לדעת מיד כשהבדיקות האלה והאלה חוזרות, אבל אם התוצאות הן בטווח הזה והזה, אין צורך להודיע לי', כי רופאים שונאים בדיקות שווא. הם יכולים לשאול שאלה כללית כמו 'האם יש בעיה בכליות' או 'האם יש זיהום', והמערכת תמליץ על הבדיקות שצריך לעשות ותחזיר תשובה. הרופאים הם שמגדירים מה הן השאלות ומה יפעיל אצלם את נורות האזהרה".

האם המערכת אינה יכולה לטעות או לפספס דבר חריג שהיה מעלה את חשדו של רופא?
"סיפרו לי על בית חולים אחד שהיה לו אורח קבוע במיון - אלכוהוליסט חסר בית. הוא היה מגיע בלילה, מקבל טיפול בתופעות הלוואי שלו, וחוזר לרחוב. יום אחד, הוא קם וצעק, 'תראו! מישהו חוטף התקף לב!', ואכן החולה שלידו קיבל התקף ואף איש צוות לא ראה אותו.חייו ניצלו בזכות חסר הבית. אז זה אומר משהו לגבי הסיכוי לפספס בגלל המכונה לעומת הסיכוי לפספס בלי המכונה".

המערכת שלכם מקבלת מידע גם ממערכות של חברות אחרות?
"אנחנו מכוונים לקחת מידע רקע מהרשומה הרפואית הלאומית כאשר יש כזאת. המערכת שלנו תהיה פתוחה לשלב בתוכה את כל המערכות אם יהיה תקן אחיד לכולם. כרגע, תקן בשם Fhir נראה מבטיח. אני לא חושב שנראה את היום שבו כל המידע יוזן למערכת אחת משותפת לכל החברות האוספות מידע בבית החולים או עבור חולה סרטן. כנראה נצטרך להסתפק בלהיות קהילה".

"חסמים ביורוקרטיים שצריך לפתור"

מולן, שהחל לעבוד ב-GE ב-1983, מעיד על עצמו שהוא "האיש ששולחים להקים דברים חדשים, כמו סטארט-אפיסט בתוך GE, עם יותר כסף ופחות סיכון". כשהוא מסיים לבנות את העסק, מביאים "מבוגר אחראי" אחר לתפקיד ושולחים אותו למשימה הבאה. בתפקידו הקודם, ניהל את תחום הפיתוח של אולטרסאונדים קטנים וניידים הממוקדים באבחון מהיר מאוד בלי לטלטל את החולה. כיום, הוא נמצא בישראל שבוע בכל חודש במסגרת תפקידו במיזם, שלדבריו ימומן "כמו סטארט-אפ ישראלי בשלב C בכל שנה במשך לפחות שלוש שנים". המימון יעמוד כנראה על כ-100 מיליון דולר ואף יותר.

"ההחלטה להקים את המיזם בישראל התקבלה כבר כשהתפקיד הוצע לי. הימרתי את כל הקריירה שלי על אנשים מישראל. במשך השנים עבדתי לא מעט עם ישראלים ואני יודע איך לגייס אותם, לתת להם מוטיבציה ולהפוך אותם לצוות עם ביצועים טובים. בעולם אומרים שישראל זה רק למחקר וקצת לפיתוח, אבל אצלנו ישראלים הופכים מאנשי פיתוח לאנשי מוצר, והם עושים את זה מצוין. כשמוניתי לתפקיד, כבר היו לי בראש שישה ישראלים שידעתי שאני רוצה לגייס למיזם, כי ראיתי את העבודה שלהם בתפקידים הקודמים שלי".

במרכז מועסקים היום 40 עובדים, מהם 30 אנשי תוכנה המתמחים בפיתוח אפליקציות למכשירים ניידים או לענן והיתר אנשי רפואה או ניהול. "אנחנו מביאים בחשבון שאנחנו לא נוגעים בבדיקות עצמן אלא רק בשילוב שלהן", הוא אומר. מולן עצמו נמצא בישראל שבוע בכל חודש.

איך הוחלט להקים את המרכז דווקא בישראל?
"GE פועלת בישראל מ-1950 וחטיבת הבריאות, שהיא כשלעצמה חברת ענק עם הכנסות של 18 מיליארד דולר, פועלת כאן באופן משמעותי מ-1991, וכבר יש לה מרכז פיתוח בתחומי ההדמיה, שמעסיק 480 עובדים ונחשב מצליח מאוד.

"לאחר שהוחלט להקים את המרכז, נבחנו 30 אתרים בעולם. ישראל מתקדמת מאוד מבחינת כוח האדם שלה בתחום הבינה המלאכותית ובתחום הבריאות הדיגיטלית, וגם מבחינת האקוסיסטם שיש כאן בתחום הזה - רשומות רפואיות ממוחשבות לכל אזרח, בתי חולים עם גישה חדשנית, תמיכה ממשלתית, סטארט-אפים שניתן לעבוד איתם.

"כמה אנשים כאן הקלו עליי. למשל אביעד טמיר מארגון Invest in Israel שהציג לי את כל האנשים פה. כולם הביעו נכונות רבה לעבוד איתנו - 8400, סטארט-אפ סנטרל, רשות החדשנות ומשרד הבריאות. אנחנו בקשר עם קופות החולים ובתי החולים בארץ". Invest in Israel הינה יחידה רב-תחומית תחת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה. היחידה מהווה שער ייחודי להשקעות בישראל ומציעה פתרון כולל תחת קורת-גג ממשלתית אחת One-Stop-Shop, למנעד רחב של משקיעים פוטנציאליים וקיימים. כגורם ממשלתי, היחידה מסייעת למיזמים בהתמודדות עם מכשולים בירוקרטיים ומסייעת בהוצאה לפועל של השקעות מידיות.

למרות הפוטנציאל, הקשר לא תמיד משביע רצון. "ישראל השקיעה מיליארד שקל בסקטור הבריאות הדיגיטלית, אבל ההשקעה הזאת לא תניב פרי אם לא תהיה פתיחות אמיתית. קשה לי לעשות שיתופי פעולה עם חלק מהגופים כאן, כמו שאני עושה עם חברות אמריקאיות. קשה לי להגיע כאן למידע, יותר מאשר בארה"ב, אף שהמידע אמור להיות ממוחשב ברמה גבוהה יותר ולכן נגיש יותר. ישנם חסמים ביורוקרטיים שצריך לפתור. אני יודע שאתם עובדים על זה, אבל זה לא שם עדיין, זה בדרך".

"החלום - להקים בנק מידע, כמו בנק דם"

מולן אומר שהחלום שלו הוא ליצור "בנק מידע" כמו בנק דם. "כל החולים יוכלו לתרום מידע לבנק מרכזי שישתמש בו למטרות טובות של שיתוף פעולה עם חוקרים באקדמיה ועם חברות שרוצות לפתח מוצרים לתועלת הכלל. תרומת מידע לבנק כזה תיחשב הדבר הנכון לעשות, יהיה לה ערך חברתי כמו לתרומת דם. וכמו בבנק דם, תהיה למי שתרם את המידע שלו עדיפות מסוימת בשימוש בתוצרים של הבנק".

בין הפרויקטים שמולן חושב לפתח ב"פנסיה" שלו, נמצאים גם הקמת רשומה רפואית לאומית זולה ופשוטה לשימוש במדינות תת-מפותחות, וכן פיתוח מוצרים לטיפול במבוגרים. "אהבתי את הטכנולוגיה של חברת Uniper הישראלית, רעיון מצוין שעוד לא לגמרי ברור לי אם הוא יעבוד. הוא מאפשר לאנשים מבוגרים להשתמש בטלוויזיה כמכשיר אינטראקטיבי. בעזרת השלט אפשר לתקשר עם חברים ועם קבוצות תתמיכה, אפשר לבצע אימון קוגניטיבי, אימון פיזי ועוד".

בינתיים, עוד לפני הפנסיה, מולן מרבה להיפגש עם סטארט-אפים בישראל שיכולים לשתף פעולה עם המרכז ועם GE Healthcare בכלל.. "דיברתי עם 50 חברות סטארט-אפ, 3-4 מהמפגשים הובילו לפגישות המשך וייתכן שבקרוב נחתום על עסקה אחת".

איזה קשר אתה מחפש עם חברות סטארט-אפ?
"אנחנו רוצים לשלב מוצרים בתוך המערכת שלנו או לשווק את המוצרים יחד. המרכז לא השקיע עד היום הון בחברה ישראלית קטנה, אבל זה כנראה יקרה בשלב כלשהו".

מה הם האתגרים לחברות הבריאות הדיגיטלית הישראליות?
"עדיין לא כל החברות הפנימו שאף אחד לא רוצה את האלגוריתם שלך, אלא את הפתרון. לדעתי יהיה קשה מאוד לחברה קטנה לתת ערך בלי שיתוף פעולה עם חברה גדולה שכבר יושבת בתוך בתי החולים או אצל הלקוחות. שוחחתי עם חברה שרוצה לנבא הידרדרות של חולים להתקף לב, והאנשים שם עדיין לא שאלו את עצמם איך בדיוק המוצר ישתלב בתוך זרימת העבודה של בית החולים, מי ימכור את זה ומי ישלם על זה. ייאמר לזכותם שהם כן ידעו שיצטרכו לעבור חסם רגולטורי, אף שהם חברת דיגיטל ולא מכשור רפואי קלאסי".

באופן מפתיע אולי, מולן לא שולל את השילוב של טכנולוגיית הבלוקצ'יין במערכות בריאות דיגיטלית. "מי שצריך להסביר איך עובד בלוקצ'יין אלה רבנים, כי ככה היו עושים תעתיקים ברבנות - סופר ת"ם כותב ומישהו מסתכל מעבר לכתף שלו כדי לוודא שהוא כותב נכון. ככה זה בלוקצ'יין - מישהו מקריא והמון אנשים בכל העולם עונים על השאלה, האם העסקה הזאת באמת קרתה?"

לאילו תחומים אתם מתכוונים להיכנס בשנים הקרובות?
מולן: "מבחינת בריאות דיגיטלית, אנחנו עובדים על מעבר לענן, ועל רפואה מותאמת אישית או לפחות מדוייקת יותר. אני חושב שרפואה מותאמת אישית היא היום עדיין שאיפה ולא מציאות.

"מבחינת מערכות ההדמיה והניטור שלנו, אנחנו נערכים להסטת משקל האבחון והטיפול מבתי החולים לקליניקות פרטיות ולבית. בהתאם, אנחנו כבר לא רואים את עצמנו כחברת הדמיה אלא כחברת רפואה. אנחנו צריכים לחשוב יותר מנקודת המבט של הרופא. בכירי החברה מתכנסים מעת לעת כדי לדון במאמרים חשובים חדשים ברפואה, כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להיות בחזית הרפואה".

ההנפקה שנמנעה ברגע האחרון

תאגיד General electric, שהוקם ב-1883, רכש ב-1920 את חברת הרנטגן ויקטור אלקטריק, שהייתה מחלוצות התחום והוקמה זמן לא רב אחרי GE עצמה, ב-1886. מאז הפכה חטיבת הבריאות של התאגיד לאחת החברות הגדולות בעולם הבריאות. נכון לסוף 2018 הכנסות החברה היו כ-15% מהכנסות GE הגדולה. לפעילות בישראל היה חלק לא זניח בהתקדמות החברה בתחומי הרפואה הגרעינית, ה-CT והאולטרסאונד.

בשנים האחרונות סובל תאגיד GE העולמי מקשיים, הנובעים בעיקר מהשקעה בעסקים אופנתיים שלא הניבו הכנסות בהתאם למחיר ההשקעה. כך לדוגמה השקיעה החברה בביטחון פנים אחרי 9/11, שוק שאכן שגשג בעקבות הפיגוע במרכז הסחר בניו יורק אך לא במידה שניבאה הפאניקה באותו זמן. אחר כך השקיעה החברה בתחום המשכנתאות, כמה שנים לפני משבר 2007-2008. בתחום הבריאות רכשה GE את חברת אמרשם שפיתחה מוצרי מחקר עבור חברות תרופות. בין התחום הזה לבין תחום ההדמיה והניטור של Ge Healthcare לא הייתה סינרגיה רבה, משום שיתר התחומים פונים לבתי חולים או לקליניקת רפואיות.

בשנים האחרונות, החברה לא נערכה היטב לירידה חדה בביקוש לטורבינות החשמל שלה עקב הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה חלופית. רכישת ענק של מתחרה בתחום הזה התגלתה גם היא כטעות.

גורמים בחברה טענו כי גם התרבות הארגונית הייחודית של GE, שטופחה על ידי ג'ק וולש האגדי עד 2001, לא שרדה אחרי פרישתו.

בעקבות הצלילה בביצועי החברה ולאחר מכן במנייתה, הוחלט למקד את החברה בתחום התעופה והאנרגיה, ולפרוש מתחומים אחרים, ביניהם תחום הבריאות, למרות רווחיותו ולמרות שהיה זה מנכ"ל תחום הבריאות, ג'ון פלנרי, שזומן להחליף את ג'ף אימלט, המנכ"ל שנחשב האחראי למשבר. האנליסטים המכסים את החברה הסכימו שאם חייבים להיפרד מאחת הפעילויות הגדולות בחברה, עדיף להיפרד מתחום הבריאות משום הסינרגיה החסרה בינו לבין תחומי הפעילות האחרים בחברה.

ביוני 2018 הכריזה GE שהיא תנפיק את חטיבת הבריאות, ועל פי ההערכות אז, שווייה לאחר ההנפקה אמור היה לעמוד על 65-70 מיליארד דולר. בינתיים מכר התאגיד את החטיבה שהוקמה פחות או יותר על בסיס הרכישה של אמרשם, ב-21 מיליארד דולר. כך שמכירת חטיבת הבריאות בכללותה הפכה כעת לפחות דחופה ככל הנראה.

כך או כך, לבד או כחלק מתאגיד, GE Healthcare היא חברת ענק, בשורה הראשונה בגודלה והשפעתה.