הטכניון בתביעה חריגה נגד חוקר בכיר: "נישל אותנו מהזכויות שלנו"

הטכניון הגיש באחרונה תביעה חריגה נגד חוקר בכיר במוסד, פרופ' אלי בן ששון מהחוג למדעי המחשב, בטענה כי התעלם מנהלי המוסד ו"פעל במחשכים", כשהחליט להקים חברה על בסיס הידע אותו פיתח במשך שנים ארוכות בטכניון - כך על-פי כתב התביעה.

נתבע נוסף הוא מיכאל ריאבצב, דוקטורנט בטכניון, שהקים עם בן ששון את החברה. בן ששון מכחיש את הטענות המועלות בתביעה.

חברת סטארקוור (Starkware), שמפתחת פתרונות פרטיות והצפנה, הוקמה ב-2018 על-ידי בן ששון וריאבצב יחד עם עוד שני מייסדים שותפים - היזם אורי קולודני ופרופ' אלסנדרו קיאזה מאוניברסיטת ברקלי. עד כה גייסה החברה 36 מיליון דולר, ובהשקעות בה השתתפו, בין השאר, אינטל קפיטל, קרן סקויה האמריקאית וגם קרן את'ריום. 

סטארקוור מפתחת טכנולוגיות של "הוכחה באפס ידיעה" (ZKP), המתבססות על פריצות דרך אלגוריתמיות מהשנים האחרונות שלהן שותפים, בין השאר, בן ששון, קיאזה וריאבצב. על פי החברה, טכנולוגיות אלה צפויות לספק פתרון לבעיות העומס והפרטיות ברשתות בלוקצ'יין.

בטכניון ציינו כי תביעה אזרחית נגד חבר סגל היא עניין חריג, ולא הוגשה כזאת במשך לפחות 20 שנה. הם הדגישו גם כי הם מאמינים כי "החופש האקדמי מהווה זכות בסיסית ויסודית של חבר סגל". התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין רחל בן ארי ויובל אדלר ממשרד בן ארי, פיש, סבן ושות'.

מסחור ידע נועד כדי להפוך ידע שנצבר במוסד האקדמי לטכנולוגיה מסחרית, שתהיה בסיס לפעילות עסקית חדשה או לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים. הסדרת מסחור הידע משתנה ממוסד למוסד, וחוקרים שרוצים למסחר ידע פועלים בשיתוף הגוף הרלוונטי שיש בכל מוסד.

בכתב התביעה נטען כי "בן ששון הפר את חובותיו בקשר עם תקנות הקניין הרוחני, כאשר הקים חברה העוסקת ביישום מסחרי של רעיון אשר הוא פועל יוצא של מחקריו בטכניון, בלי לקבל לכך את אישורו המוקדם של הטכניון".

עורכי הדין של הטכניון אף ציינו כי לפני שנה התראיין בן ששון ל"דה מרקר", שם "התהדר בכך שהחברה עוסקת ביישום של תיאוריה בתחום המחקר בו הוא עוסק בטכניון מזה שנים רבות - 'הוכחת יושרה חישובית תוך שמירה על אובייקטיביות המידע'".

מהטכניון נמסר בתגובה: "מדובר במקרה חמור שבו חבר סגל בכיר מעל באמון הטכניון, כאשר פעל, בשיתוף סטודנט המשתלם תחתיו, באופן בלתי ראוי ומנוגד לכללים, להקמת חברה למסחור ידע שפותח באמצעות משאבים וכספים שהועמדו לרשותו על-ידי הטכניון למטרות מחקר, ללא ידיעתו וללא אישורו של הטכניון. פעולותיו של פרופ' בן ששון מהוות הפרה בוטה של תקנות הקניין הרוחני של הטכניון, תקנות המשמעת המחייבות את חברי הסגל בטכניון, ושל כללי האתיקה המקובלים בעולם האקדמי".

מטעמו של פרופ' בן ששון נמסר כי הוא "לא גזל דבר מהטכניון ולא 'פעל במחשכים', אלא בגלוי וכדין, כפי שיתברר בבית המשפט. את כל מחקריו בטכניון פרסם ברבים, כולל את הקוד הפתוח המלווה מחקרים אלה, וכנהוג בתחומו, מבלי לרשום פטנט כלשהו. קוד זה הוא רכוש הטכניון, והוא כעת נגיש לכל אדם, חוקר או יזם, או לכל מוסד הרוצה לעשות בו שימוש.

"סטארקוור לא השתמשה, ואינה מתכוונת להשתמש, בהמצאה ששייכת לטכניון. כל מה שיש כאן זו חברה ישראלית שקמה ועוסקת בתחום כישוריו ומומחיות של חבר סגל. סטארקוור גייסה מיליוני דולרים רבים, רובם מקרנות מובילות מחו"ל, וכספים אלה מגיעים אל המשק הישראלי ומייצרים מקומות עבודה. מצער מאוד שהנהלת הטכניון הנוכחית ממהרת לתבוע חבר סגל וסטודנט, ובכך פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל, כמו גם ביכולתו של הטכניון למשוך תלמידים וחוקרים מצטיינים. תגובה זו מובאת בשם כל הנתבעים".