גורל בן זוגו של אדם שהפך לחסוי

כאשר אדם מאבד את יכולותיו הקוגניטיביות, לדוגמה עקב דמנציה או פגיעה מוחית, ואינו יכול עוד לנהל באופן עצמאי את ענייניו, יש צורך לפנות לבית המשפט למנות לו אפוטרופוס. כל עוד לא נעשתה פנייה לבית המשפט, אין הכרה בחוסר כשירותו המשפטית של אותו אדם, ולכן הוא נמצא בסיכון גבוה לניצול כלכלי על-ידי אנשים חסרי תום-לב, שעלולים להחתימו על ערבויות, הלוואות, הוראות תשלום שונות ואפילו צוואות.

הכרזת אדם כחסוי על-ידי בית המשפט מספקת לו הגנה אך גובה ממנו מחיר כבד של שלילת עצמאותו - ופעמים רבות גובה מחיר גם מבן זוגו. ראשית, לא תמיד בן הזוג הוא זה אשר בית המשפט בוחר למנות כאפוטרופוס, וכאשר בית המשפט מתרשם שבקרב קרובי משפחתו קיימים חילוקי דעות מהותיים בנוגע לאופן הטיפול בחסוי, בגופו וברכושו, הוא יכול למנות כאפוטרופוס גוף חיצוני. מקרים אלה שכיחים כאשר בן הזוג אינו נישואיו הראשונים של החסוי, ויש לו ילדים מנישואים קודמים, כאשר בן הזוג הוא ידוע בציבור ולא נישא כלל, וכאשר קיימים יחסים מעורערים בין בן הזוג לילדים.

המשמעות של מינוי אפוטרופוס חיצוני היא שלילת שיקול-הדעת של בן הזוג לגבי החסוי. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין שפורסם בחודש שעבר, במסגרתו מונתה אפוטרופא חיצונית עבור חסוי, והיא פעלה לפינוי בת זוגו מדירתו. לא עזרה לבת הזוג הטענה שהיא גרה בדירה זו עם החסוי במשך 8 שנים קודם להפיכתו לחסוי, ואף לא טענתה שאם החסוי יכול היה לבטא את עמדתו, הוא היה בוחר לאפשר לה להמשיך להתגורר בדירה, מאחר שהוא רצה לדאוג לה כלכלית. בהיעדר הסכם ממון מסודר, ובהינתן שכבר לא ניתן היה לוודא עם החסוי את רצונו בשל מצבו, טובתו הכלכלית של החסוי היא בסילוק ידה של בת הזוג מהדירה והשכרתה לצדדים שלישיים על-מנת שהוא יזכה להכנסה שוטפת - וכך היה.

גם ההתנהלות הכלכלית בבנק משתנה, שכן מרגע שבן הזוג הפך לחסוי, הבנק מקפיא את חשבון הבנק למשיכות וחיובים, ומאותה עת הם נתונים לאישור בית המשפט ומתבצעים בפיקוח המדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי. מסמך "אריכות ימים", המאפשר לבן הזוג להמשיך לעשות שימוש בחשבון גם לאחר פטירת בן הזוג השני, אינו חל כעיקרון על מקרים של אובדן כשירות משפטית.

יש לדעת כי לא פעם הבנקים מקפיאים את חשבונות החסויים אף בטרם הוכרזו ככאלה, ומספיק שנודע להם כי בעל החשבון איבד את כשירותו. הסיבה לכך היא חובת האחריות המוגברת המוטלת על הבנקים כלפי לקוחות מוחלשים. כיום עומדת בכנסת הצעת תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), המטילה על הבנק חובת דיווח על ניצול קשישים וחסרי ישע לפקיד סעד או למשטרה, כאשר יש לו יסוד לחשוד בניצול לרעה של כספי הקשיש.

אך גם ללא התיקון לחוק, בתי המשפט חייבו לא פעם בנקים בפיצוי הלקוחות, כאשר הם הגיעו למסקנה כי הבנק היה צריך להיות ער לחוסר הכשירות או חוסר הערנות של הקשיש שנוצל. לכן, כדי להיות "על הצד הבטוח", אם לבנק נודע כי אחד השותפים אינו כשיר משפטית, הוא רשאי לחסום את חשבון הבנק המשותף ולבקש צו אפוטרופוסות שיעביר את הפיקוח - וכתוצאה מכך גם את האחריות - לכתפי בית המשפט.

הדרך להימנע ממצבים אלה לא נעימים אלה היא להקדים רפואה למכה ולחתום על "ייפוי-כוח מתמשך" - מסמך במסגרתו אדם יכול למנות מראש את בן זוגו כאדם אשר יפעל מטעמו כאשר הוא יאבד את כשירותו המשפטית, ללא צורך במינויו כאפוטרופוס הכפוף לפיקוח ולהגבלות.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il