לראשונה מאז התפוצצה הפרשה שבה נחשד עו"ד אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין, בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני, התייצבו באולם אחד נוה ועיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף, הכתבת שהעבירה את המידע בעניינו של נוה למשטרה והובילה לפתיחת החקירה הפלילית שטלטלה את מערכת המשפט.
לפי החשד, נוה פעל לקידום מועמדותה של שופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, שעימה היה מצוי במערכת יחסים. עוד נחשד נוה כי ניסה לקדם - ללא הצלחה - את מינויו לבית המשפט המחוזי של שופט שלום מכהן, בן זוגה של עורכת דין המקורבת לנוה. מספר ימים לאחר פרוץ החקירה התפטר נוה מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין.
נוה, שטייף ובכירים נוספים בתחנה הצבאית גלי צה"ל, שנתבעו גם הם על-ידי נוה (נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער", ושמעון אלקבץ, מפקד התחנה), התייצבו באולמו של השופט אורן שוורץ בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שם נערך דיון קדם המשפט הראשון, בתביעה על-סך 7 מיליון שקל שהגיש נוה נגד שטייף ואחרים. לטענת נוה, שטייף הוציאה מהטלפון הנייד שלו חומרים בניגוד לדין והפיצה אותם ברבים, ובעקבות כך נגרם לו נזק כבד.
הדס שטייף מגיעה לדיון בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף
בתחילת הדיון טענו שטייף, קנטי ואלקבץ כי הם למדו על התביעה מכלי התקשורת, שכן כתב התביעה לא הומצא להם. עם זאת, נציגת הפרקליטות הצבאית אישרה כי כתב התביעה הומצא למשרדה. עורך דינו של נוה, בעז בן-צור, זעם על התנהלות הנתבעים וטען: "גם אחרוני הנתבעים לא נוהגים כך".
לאחר דין ודברים קצר, נזף השופט שוורץ בנתבעים שלא הגישו כתב הגנה, וחלקם (רזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ואילאיל שחר, ראשת מערכת החדשות בגלי צה"ל) אף לא התייצבו לדיון. לדברי השופט שוורץ, "לא מקובל שהנתבעים עושים דין לעצמם. מתברר שרק חלק מהנתבעים התייצבו באולם בית המשפט, למרות החלטה מפורשת בעניין. הגברת אילאיל שחר ומר רזי ברקאי לא הגיעו לדיון".
עוד אמר השופט: "כלל הנתבעים לא הגישו כתב הגנה ולא פנו לבית המשפט בבקשה להארכת מועד. הטענה כי לא בוצעה המצאה - נסתרת על פניה נוכח דבריה של נציגת הפרקליטות הצבאית שהתייצבה לדיון".
עוד לדבריו, "היה ראוי להשית על הנתבעים הוצאות", אך הוסיף: "לפנים משורת הדין, ומתוך הנחה שמדובר בחוסר הבנה, לא אעשה כן. עם זאת, ככל שדרך ההתנהלות הזאת תחזור על עצמה, לא אמנע מחיוב הנתבעים בהוצאות".
אפי נוה היום בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף
"לעכב את ההליך האזרחי"
הסוגיה המרכזית שעלתה לדיון נגעה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לעכב את הדיון בתביעה עד לסיומה של החקירה הפלילית בפרשה. מנדלבליט, היועמ"ש, פסל עצמו מלעסוק בענייניו של נוה, לאור יחסי ידידות בין השניים, ומי שממלא את מקומו הוא פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.
לטענת ניצן בשם היועמ"ש, יש לעכב את בירורה של תביעת נוה "עד למועד שבו יפוג החשש לפגיעה בחקירה הפלילית המצויה בעיצומה, ושבמסגרתה נבדקים נושאים המשיקים לתביעה האזרחית".
עוד נטען בשם היועמ"ש כי "נוכח השלב שבו מצויה החקירה הפלילית שטרם מוצתה, והחשש משיבושה, ומשלא צפוי נזק ממשי או בלתי הפיך מעיכוב ההליך האזרחי, הרי שראוי לעכב בשלב זה את ההליך האזרחי".
עורכי הדין של נוה, בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, התנגדו לעצם התייצבותו של היועמ"ש בהליך. לטענתם, החוק מתיר ליועמ"ש להתייצב רק בהליכים שבהם המדינה אינה צד. לאור העובדה שאחת מהנתבעות, תחנת גלי צה"ל, היא למעשה מדינת ישראל, בשל היותה כפופה למשרד הביטחון, טענו פרקליטי נוה כי ליועמ"ש אין סמכות להתייצב בהליך.
עוד טענו עורכי הדין של נוה כי לא קיימת עילה לעיכוב ההליכים בתיק, שכן התביעה שהגיש נוה "אינה מיוסדת על הפגיעה שגרמה לתובע חקירת המשטרה".
במהלך הדיון היום הוסיף בן-צור בהקשר זה וטען: "סוגיית החקירה של המינויים היא סוגיה נפרדת מסוגיית הפריצה לטלפון של נוה. בכתב התביעה שורטטה מסגרת שלא מתייחסת לחקירה, והיועמ"ש מנסה לערפל בין שני הדברים".
בן-צור חשף במהלך הדיון כי נוה לא נקרא למשטרה במהלך החודשים האחרונים, לא בקשר לתלונה שהגיש נגד שטייף על פריצה לטלפון שלו, ולא בקשר לפרשת המינויים.
לטענת בן-צור, על אף שנוה הגיש תלונה במשטרה בדבר הפריצה למכשיר הנייד שלו, הוא טרם נקרא להגיע למסור את עדותו בעניין, "למרות שכך אמורה להתחיל כל חקירה". בן-צור ציין זאת, בין היתר, לאור העובדה שהמדינה טוענת כי יש לעכב את בירור תביעתו של נוה עד שתסתיים החקירה הפלילית של הפרשה שבה חשוד נוה, במסגרתה - לטענת הפרקליטות - נבחנת גם תלונתו של נוה בדבר הפריצה לטלפון הנייד שלו.
גם את פרשת המינויים, טען בן-צור, "לא באמת חוקרים. כבר חודשים שאף אחד לא קרא לנוה לחקירה, ולכן לא יכול להיות שיש חשש אמיתי משיבוש חקירה".
השופט: "להגיש דוח סודי"
בן-צור העלה את סוגיית מתן החסינות לשטייף, שכבר עלתה בפרסומים קודמים. "היו פרסומים שניתנה חסינות לחלק מהנתבעים. אז יש או אין חסינות? גורמי החקירה עושים בחינות אינסופיות, והם ימשיכו לבחון גם את סוגיית החסינות". השופט העיר: "לא ראיתי מסמך כזה, רק פרסום ב'הארץ'".
לקראת תום הדיון אמרה נציגת הפרקליטות, עו"ד סימה אזולאי, כי שטייף מסרה עדות במשטרה בקשר לטלפון הנייד של נוה, אך עדיין לא התקבלה החלטה בעניין.
עוד אמרה עו"ד אזולאי כי כל החומרים שהיו בידי גלי צה"ל הועברו למשטרה. עו"ד בן-צור אמר בדיון כי להבנתו יש עדיין חומרים אצל שטייף, וזו בתגובה צעקה לו: "שקר!".
השופט שאל את נציגת הפרקליטות: "יש לכם הערכה מתי תסתיים החקירה (בפרשת מינוי השופטים, מ' ב')?", ונציגת הפרקליטות השיבה: "הייתי רוצה להגיד שכן, אבל אנחנו מתנהלים בזהירות יתרה, מטבע הדברים. גם גורמי החקירה רוצים שהחקירה תסתיים". בהמשך אמרה הפרקליטה: "אנחנו מנועים להגיד מה נעשה ומה לא נעשה בחקירה, מטבע הדברים. זה דיון בדלתיים פתוחות".
בסיום הדיון החליט השופט כי הפרקליטות תגיש דוח סודי, ובו תתאר מדוע לשיטתה יש חשש משיבוש חקירה ככל שלא יעוכב ההליך.
נוה: "אין היבט בחיי האישיים שלא נסרק מסרקות ברזל"
"באופן שקשה ליישבו עם אמת-מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל - חייו האישיים, במלואם - נחשפו ונגלו בפני הנתבעים, וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל (וכלי תקשורת אחרים)" - כך נפתח כתב התביעה שהגיש עו"ד אפי נוה.
לטענת נוה, המידע שמסרה הכתבת הדס שטייף למשטרה הושג בעקבות פריצה לטלפון הנייד שלו והוצאת החומרים שהיו בו בניגוד לדין. לפי כתב התביעה, שטייף נטלה את מכשירי הטלפון שלו בזדון ובכוונת מכוון, ופעלה בניגוד לחוק. לדברי נוה, מכשירים אלה הגיעו לידיה של שטייף בלי שניתנה לכך רשות ממנו, "והלכה למעשה - נגנבו ממנו".
עוד נטען בתביעה כי שטייף "ידעה אפוא כי היא מחזיקה ברכוש פרטי ואינטימי של התובע, שהוא, לכאורה, רכוש גנוב. או-אז הגדילה שטייף עשות והביאה לפריצתם של מכשירי הטלפון הניידים, בעצמה או תוך שימוש ב'מומחה אבטחה'. לאחר מכן עיינה שטייף במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים, יחד עם הנתבעים הנוספים - ובמשך תקופה ממושכת".
התביעה שהגיש נוה הוגשה גם נגד בכירים נוספים בתחנת גלי צה"ל, ובהם: רזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער"; אילאיל שחר, המשמשת ראשת מערכת החדשות בתחנה; ושמעון אלקבץ, מפקד התחנה.
לטענת נוה, שטייף והנתבעים הנוספים עיינו במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים במשך תקופה ממושכת, ואף רמזו במהלך שידור תוכנית כי יש בידם מידע נוסף.
לטענת נוה, במעשים אלה "פשפשו הנתבעים בכל פינה ופינה בחייו של התובע: התכתבויותיו עם ילדיו הקטינים, חבריו ולקוחותיו (תוך הפרת חסיון עורך דין-לקוח) ולמעשה - שורה ארוכה של אנשים, לרבות שרים, חברי כנסת, שופטים, אנשי מערכת האכיפה ועוד; תמונותיו האישיות ותמונות ילדיו; קטעי קול השמורים במכשיר הטלפון הנייד; היסטוריית הגלישה של התובע; וכן הלאה וכן הלאה.
"אין היבט בחייו האישיים והפרטיים של התובע שלא נסרק על-ידי הנתבעים במסרקות ברזל. לא נותר לו ולוּ אבק של פרטיות".
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת השוחד המיני במינוי שופטים, ובהם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.