הטיפול במשבר הדיור: אם אין יעדים ואין מעקב, גם אין תוצאות

ממש ערב החג פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת תוצאות מחקר שבדק מה עלה בגורלו של הניסיון להטיל ארנונה כפולה על דירות רפאים - ומצא שהניסיון נכשל.

נזכיר כי בשנים 2014-2016 יכלו הרשויות המקומיות להטיל ארנונה כפולה על דירות שעמדו ריקות, במטרה להגדיל את היצע הדירות, כלומר לגרום לבעלי הדירות למכור או להשכיר אותן. 

המחקר מראה כי מתוך כ-45 אלף דירות רפאים שנמצאו בשלוש הערים הגדולות, נגבתה ארנונה כפולה מכ-5% בלבד. גם במונחים כספיים מדובר בתוספת כמעט זניחה: עיריית חיפה חייבה 1,175 דירות רפאים בכפל ארנונה, בהיקף כספי כולל של 4.5 מיליון שקל ב-2016, מתוך 13,800 דירות ריקות שהיו בעיר באותה שנה; עיריית ירושלים חייבה 827 דירות בכפל ארנונה, בהיקף של 5.6 מיליון שקל, מתוך 14,600 דירות ריקות שהיו בעיר; ועיריית תל אביב איתרה 137 דירות רפאים מתוך 17,200 דירות ריקות שנמנו על-ידי הלמ"ס ב-2016 - פחות מאחוז מכלל הדירות בהיקף של 4.9 מיליון שקל.

הסיבה לסכומים הנמוכים שנגבו הייתה שהרשויות המקומיות מתקשות לאתר "דירות רפאים", משום שאין הגדרה מדויקת לנושא. זאת ועוד, כל רשות מקומית מגדירה דירת רפאים בצורה אחרת - בירושלים דירה נחשבת לדירת רפאים כשרמת צריכת המים עומדת על 10% מרמת הצריכה הממוצעת בישראל, ובתל אביב צריכת המים צריכה לעמוד על 0. בנתניה, מצאו בכנסת, ויתרו בכלל על הטלת כפל ארנונה בגלל הקשיים הכרוכים ביישום. על פי הערכות היו בעיר לפחות 6,000 דירות רפאים בכל אחת מהשנים שנבדקו.

הערכות כלליות ומעורפלות

הניסיון להטיל כפל ארנונה על דירות הרפאים הוא רק אחד משורה ארוכה של רעיונות שהממשלה היוצאת וגם זו שלפניה ניסו להוציא לפועל כדי לטפל במשבר הדיור: מע"מ 0, הקלת כחלון שנוספה להקלת שבס, הטבות מס מכוח חוק עידוד השקעות הון, הוראת שעה להטבות מס למכירת קרקעות למגורים ועוד. המשותף לכולן הוא שלא פורסמה שום הערכה כמה דירות הן יכולות להוסיף לשוק, למעט הערכות כלליות ומעורפלות, וגם לא פורסמו שום תוצאות - עד המחקר הנוכחי.

לדוגמה, בסוף יוני 2015 נכנסה לתוקף הוראת שעה שלפיה ייאסר כל שימוש חורג בדירות מגורים. הוראת השעה הזו עדיין בתוקף עד לסוף שנה הבאה. תוהים כמה דירות היא תרמה להיצע? גם אנחנו. אנחנו סקרנים גם לדעת כמה דירות באמת נוספו להיצע בעקבות חוק פיצול דירות, שעבר גם הוא כהוראת שעה לפני כמעט שנתיים, אבל נצטרך להישאר במתח. אם אין יעדים ואין מעקב, גם אין תוצאות.

יש לקוות שהממשלה הבאה, בין אם שר האוצר משה כחלון ימשיך בתפקידו או שייכנס למשרד שר חדש - לא יעבדו בשלוף - שיתכננו מדיניות לפי צרכים אמיתיים ולאור נתונים אמיתיים, שימדדו תוצאות ויפיקו לקחים.