ארה"ב: בנקאים מנוסים ימונו לבנקים שיקרסו במשבר הבא

החברה הפדרלית לביטוח פיקדונות, FDIC, שהיא גם אחד מגופי הפיקוח על הבנקאות בארה"ב, מכינה מאגר של בנקאים בכירים שאפשר יהיה למנותם לתפקידים בכירים בבנקים שכשלו (קרסו). בכך נוקטת הרשות הזו יוזמה בזמנים של שקט יחסי במגזר הבנקאי כדי להיערך למשבר הפיננסי הבא, יהיה מתי שיהיה.

הרשות הזו ראיינה בשנתיים האחרונות פחות או יותר עשרות בנקאים בחיפוש אחרי אנשי מקצוע שמסוגלים וראויים לכהן כחברי מועצת מנהלים בבנקים שהיא תתפוס בעתיד כדי להגן על לקוחותיהם, מסרו דוברים של FDIC.

אין כמובן כל צורך בהול ברשימת אותם בכירי בנקאות ודירקטורים לגיבוי (backup): שום בנק אמריקני, ולו הקטן ביותר, לא התמוטט מאז דצמבר 2017. הכלכלה חזקה יחסית, ורווחי המגזר הבנקאי הם בשיא. אבל רשות הביטוח הזו מנסה להימנע מכמה מהחולשות המערכתיות שנחשפו במשבר הפיננסי האחרון של השנים 2008-2010, שגרם לגל של קריסות בנקים שמתחו את משאביה של הרשות.

 הרבה פחות בנקים מתמוטטים

פיקוח על בנקים במצב מסוכן

FDIC, שהיא את מסוכנויות הפיקוח על הבנקאות בארה"ב, ממלאת תפקיד ייחודי כאשר בנקי הלוואות נכנסים לצרה פיננסית. היא מפקחת בדרך כלל על תהליך תפיסת הבנק אחרי שהמפקחים קובעים, בהסתמך על גורמי כמו רמות ההון של הבנק, שהוא מצוי במצב כספי מסוכן.

ה-FDIC מארגנת בדרך כלל מוסד בריא יותר שייקח על עצמו את הנכסים וההתחייבויות של הבנק הכושל.

במצבים נדירים, כאשר לבנק הכושל לא ניתן לאתר קונה, הרשות נאלצת לנהל את הבנק בעצמה. בנק כזה מכונה בעגת המגזר "בנק גישור", והכוונה היא שהוא יפעל במתכונת זו באופן זמני עד שיימצא לו קונה, או שיצוץ פתרון קבוע (כמו סגירה וכינוס נכסים סופי). במצב כזה, FDIC מדיחה בדרך כלל את מנהלי הבנק ואת מועצת המנהלים שלו.

בשנים 2008-2010 קרסו בארה"ב 322 בנקים, עם סך נכסים של 633.7 מיליארד דולר. רק שלושה מהם הפכו לבנקי גישור.

אחד מהם היה בנק IndyMac. המוסד הזה היה בזמנו אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים בארה"ב, והוא נקלע לבעיות במהלך קריסת שוק הדיור שקדמה למשבר הפיננסי הגדול. FDIC תפסה את הבנק הזה ביולי 2008, עוד לפני שיא המשבר, שהחל עם קריסת ליהמן ברדרז בספטמבר באותה שנה.

מנכ"ל FDIC באותה עת, ג'ון בובנזי, כיהן במשך יותר משמונה חודשים כמנכ"ל של IndyMac, עד שהוא נמכר לקבוצת משקיעים.

הרשות העריכה במקור שקריסה של IndyMac תעלה לקרן ביטוח הפיקדונות שלה, שכספיה מגיעים מהיטל על הבנקים, בין 4 מיליארד ל-8 מיליארד דולר. בסופו של דבר, העלות הגיעה ל-12 מיליארד דולר, שיא של קריסה בנקאית בהיסטוריה של FDIC. התנפלות בעלי פיקדונות על הבנק כדי למשוך את כספם בעקבות התפיסה על ידי הרשות הפדרלית, צמצמה את הסכום הממשל יכול היה לקבל תמורת הבנק כשהוא נמכר, לפי ההיסטוריה הרשמית של FDIC.

בנקי גישור ומבנים דומים נדירים אמנם בשנים האחרונות, אך הם היו נפוצים יותר במשבר הפיננסי הקודם, בשנות ה-80, במה שנקרא "אגודות ההלוואה והחיסכון", שהיו למעשה חברות משכנתאות.

מתחילת 2011 התמוטטו בארה"ב כ-200 בנקים, אך הם היו קטנים ברובם המכריע.

יצירת מאגר (pool) של בנקאים מנוסים תקל על FDIC לנהל בנקי גישור בעתיד, אמר מארק סטקל, סגן מנהל חטיבת ההסדרים וכינוסי הנכסים (resolutions and receiverships) של הרשות.

לבנקאים הללו יש בדרך כלל ניסיון בנקאי קודם, אך הם אינם מועסקים בהווה על ידי בנק כלשהו, מסרה הרשות. הם אינם כפופים להסדר מחייב כלשהו עם FDIC.