בתחילת אפריל עתרה ההסתדרות הכללית לבג"ץ נגד רשות החברות הממשלתיות ונגד הוועדה לבדיקת מינויים, בדרישה לבטל את הנחיית מנהל רשות החברות הממשלתיות מחודש ינואר 2017, שאוסרת על נציגי העובדים בדירקטוריון של חברה ממשלתיות להשתתף בהליך מינוי המנהל הכללי של החברה.
לפי הדיווח, העותרת טוענת כי הנחיה זו מנוגדת להוראות חוק החברות הממשלתיות וכי טובת החברה מחייבת להביא בחשבון את ענייני העובדים בעת קבלת ההחלטה על זהות המנכ"ל שלה. בהמשך לכך טוענים באי כוחה של ההסתדרות, כי בעוד שהנהלת החברה היא זמנית ושוקלת שיקולים לטווח קצר, הרי שעובדי החברה מועסקים בשירותה שנים ארוכות ולפיכך מחויבים לטובתה בטווח הארוך.
לא ניתן להתייחס בביטול לטענות אלה. אכן לפי החוק והתקנות, בחברה ממשלתית שמועסקים בה 100 עובדים לפחות והיא אינה בנק, זכאים העובדים לבחור שני נציגים בדירקטוריון. זאת בתנאי שנציגים אלו אינם ממלאים תפקידים מסוימים בחברה (כמו מנכ"ל החברה או כהונה בוועד העובדים) ובכפוף לאישור של השרים האחראים על החברה ושל הוועדה לבדיקת מינויים. נציגי העובדים בדירקטוריון נהנים מזכות הצבעה ושותפים בקבלת החלטות שונות, הקשורות בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על יישומה.
שיתוף עובדים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ושל חברות לא ממשלתיות מקובל במדינות שונות החברות ב-OECD - מכוח או חוק או מכוח נוהג. כהונה של נציגי עובדים בדירקטוריון יכולה להביא לשולחן הדיונים את נקודות המבט של העובדים, שהם בעלי עניין חשובים בחברה, לספק לשאר הדירקטורים מידע חיוני ללא תלות בלעדית בדיווחים של המנכ"ל לדירקטוריון, וכן להקל על קבלת החלטות שיהיו מוסכמות על הדירקטוריון, על ההנהלה המעשית ועל העובדים כאחד.
מצד שני, יש לזכור כי הדירקטוריון אמור לפקח על התנהלות החברה, לרבות על התנהלות עובדיה, ועל כן ישנו טעם לפגם בכך שגורמים מפוקחים ייוצגו בגוף המפקח. בנוסף, כל חברי הדירקטוריון מחויבים לקדם את טובת החברה, וזו אינה בהכרח זהה לטובת העובדים. כך למשל, לעתים טובת החברה עשויה לחייב פיטורי עובדים, בעוד שטובתם הצרה של העובדים מחייבת את המשך העסקתם.
על מנת ליהנות מהיתרונות הגלומים בשיתוף עובדים בעבודת הדירקטוריון ובה בעת לצמצם ככל הניתן את החסרונות הנובעים משיתוף זה, מוצע בזאת להקטין את מספר נציגי העובדים בדירקטוריון משניים לאחד ולשלול מנציג זה את זכות ההצבעה שלו. כך למעשה לעובדים יהיה משקיף בדירקטוריון, אשר ייבחר על ידם ויוכל להביא מידע חיוני לחברי הדירקטוריון הנהנים מזכות הצבעה ולקדם הסכמות בין בעלי העניין השונים בחברה. זאת, בלי להכריע בקולו בעניינים הנידונים בישיבות הדירקטוריון.
נוהג דומה קיים מזה עשרות שנים ביחס לנציג רשות החברות הממשלתיות בדירקטוריון של חברה ממשלתית - הוא מוזמן לישיבותיו אך אינו מצביע בהן.
הצבת משקיף מטעם העובדים בישיבות הדירקטוריון עשויה להשפיע לטובה על הליך בחירת מנכ"ל לחברה ועל הליכים משמעותיים נוספים בעבודת הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. יש לקוות כי הכנסת הבאה תפעל בהקדם לאמץ הצעה זו.
הכותב הוא דוקטורנט למדע המדינה ועמית מחקר בפורום קהלת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.