עוד קורבן לייצור הזול בטורקיה: מפעל חרסה בבאר-שבע צפוי להיסגר

התחרות מול הייצור הזול בטורקיה ממשיכה לפגוע במשק הישראלי. אמש (א') נודע כי חברת חרסה מבאר-שבע זימנה את 115 עובדיה לשימוע לפני פיטורים, בשל כוונת הבעלים לסגור את המפעל ולהעתיק את היצור לטורקיה.

חרסה שייכת לקבוצת חמת שבבעלות איש העסקים יואב גולן, ששמו נקשר באחרונה כרוכש אפשרי של חברת התעופה ישראייר. בקבוצה טוענים כי במהלך השנים האחרונות החברה הפסידה כ-5 מיליון שקל בכל שנה, בעקבות הקושי שלה להתחרות מול מוצרי סניטציה שמיובאים מטורקיה. "בכל שנה אנחנו משלמים ארנונה בגובה של 1.4 מיליון שקל ואילו עלויות הארנונה בטורקיה נאמדות בכ-40 אלף שקל - מצב שמעמיד אותנו בנחיתות משמעותית לעומת מפעלים טורקיים", כתב היו"ר של חמת, גולן באיגרת ששלח אמש לעובדי חרסה.

מנכ"ל חמת, רועי רגרמן, אמר היום ל"גלובס" כי "עלויות היצור בטורקיה נמוכות ב-45% מעלויות היצור בישראל וזאת בנוסף לכך שבתחילת שנות ה-2000 הוסרו לחלוטין מכסי המגן שאפשרו את הרחבת היבוא של כלים סניטריים מטורקיה וממדינות נוספות. חרף השקעה בהיקף של 36 מיליון שקל לשיפור טכנולוגיות היצור שלנו בבאר-שבע - לא הצלחנו להתחרות מול היבוא הזול".

בנוסף לקשיי התחרות עם היצור הטורקי, בחרסה התלוננו ביממה האחרונה גם על תוכנית הדגל של שר האוצר, משה כחלון "מחיר למשתכן" שגרמה להדרת החברה מתכניות בנייה גדולות: "ההצלחה של התכנית הזאת גרמה לירידה במספר התחלות הבניה מ-50 אלף ל-40 אלף בשנה ואנחנו לא היינו רלוונטיים אלי. התוכנית החריפה את ההפסדים שלנו כי המוצרים ששולבו באותם פרויקטים זולים מדי. במחיר שבו קבלנים קונים אסלה מטורקיה או מסין - לנו לא משתלם בכלל לייצר אותה", אמר רגרמן והוסיף: "למרבה האבסורד, הגז הטבעי שמשמש את טורקיה נרכש על ידה מרוסיה ולמרות זאת - הוא זול יותר מהגז הטבעי שהוא מחצב טבע שלנו, של ישראל".

זאת לא הפעם הראשונה שבה חרסה עולה לכותרות בנסיבות משבריות. הנהלת החברה כבר איימה בעבר לסגור את המפעל וחזרה בה, אולם הפעם היא כנראה נחושה להשלים את המהלך. אמש שיגרה החברה לבתי העובדים מכתבי זימון לשימוע לפני פיטורים - באמצעות שליחים ובמקביל הציבה מאבטחים בשערי המפעל במטרה למנוע את כניסת העובדים אליו. במהלך השבועיים האחרונים העובדים היו בחופשה מרוכזת.

העובדים, שמיוצגים בידי ההסתדרות הכללית, הפגינו הבוקר מול המפעל בקריאה להנהלה לקיים איתם משא ומתן ולהסדיר את תנאי סיום העסקתם בחברה - תוך קבלת תנאי פרישה מוגדלים. "נשאף להגיע להסכמה בדרך של מו"מ אבל אם היא לא תושג - נצא למאבק חריף", הזהיר יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף. לדבריו, "יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד נתן לנו גיבוי מלא לצאת למאבק - שכן ההנהלה בנתה מפעל חלופי בטורקיה ואז הודיעה על סגירת המפעל בארץ כי זה לא משתלם לבעלים ומצדם, שהעובדים ילכו לעזאזל".

קבוצת חמת, שאליה משתייכת חרסה, מזיקה עוד שני מפעלים באשדוד ומפעל באזור התעשייה ברקן. לטענת הקבוצה, המפעל בברקן יגדיל את מצבת כוח האדם שלו ב-50% ולחלק מעובדי חרסה יוצעו משרות במפעלים אחרים של הקבוצה. הקבוצה הודיעה גם כי תשמר את פעילות המחקר והפיתוח שלה בארץ. בכל המפעלים של חמת ברחבי הארץ מועסקים כ-450 עובדים.

בצד ההפסדים הכספיים, חרסה וקבוצת חמת נדרשות בימים אלה להחזיר למדינה 7.2 מיליון שקל, בעקבות מענק שחרסה קיבלה ב 1998 מרשות ההשקעות (מינהלת מרכז ההשקעות לשעבר י.א) בהיקף של 3 מיליון שקל. מדובר במענק שניתן לחברה מתוקף החוק לעידוד השקעות הון כנגד התחייבות מצד חרסה לעמוד ביעדי יצוא, יצור והעסקת עובדים. חרסה לא עמדה בתנאים. בכירים בחמת טוענים כי הסרת מכסי המגן על מוצרי סניטציה טורקיים אפשרה את הרחבת היבוא שלהם לשוק הישראלי - באופן ששחק את הרווחיות שלה, כך שלא היתה יכולה לעמוד בהתחייבותה.

גורם ממשלתי בכיר אמר ל"גלובס" כי חרף ההחלטה לסגור את חרסה - המדינה מתכוונת להתעקש על קבלת כספי המענק, חוב שתפח עם תוספת של ריבית והצמדה.

הבעלים של חמת, גולן, הוזכר באחרונה כרוכש פוטנציאלי של ישראייר מחברת איי די בי וזאת. הוא הצהיר כי בכוונתו לרכוש את החברה כמתנה לרגל יום הולדתו ה-70. אם ירכוש אותה, הרי שמדובר במתנה יקרה, בשווי של כ 55 מיליון דולר. גולן קיבל עד כה כתף קרה מצד ועד הטייסים בישראייר - שהביע חשש כי רכישת החברה על ידו תחשוף אותה לסכנה קיומית. ועד הטייסים טען כי החשש מגולן נובע בין השאר מהתנהלותו מול עובדי חרסה.