עם שווי של 4 מיליארד ד' ומכירות של יותר ממיליארד ד' בשנה: ורינט מוצאת עצמה תחת אש צולבת

בחברת הטכנולוגיה ורינט מעדיפים להישאר מתחת לרדאר התקשורתי, אף שהחברה מעסיקה מעל 6,000 עובדים (מתוכם כ-1,500 עובדים בישראל), נסחרת בשווי של 4 מיליארד דולר בנאסד"ק ורושמת הכנסות של יותר ממיליארד דולר מדי שנה מאז 2015.

אף שבעשור הקודם הייתה מעורבת (שלא בטובתה) בשערורייה חשבונאית שגרמה להשעייתה ממסחר בנאסד"ק, ולאורך השנים ביצעה מהלכים אסטרטגיים ורכישות בולטות - ורינט עשתה כל שביכולתה לשמור על פרופיל נמוך - גם כנגזרת של פעילותה הטכנולוגית בתחום המודיעין ובפרט פעילותה מול גופי ממשל ברחבי העולם.

את מספר הראיונות לתקשורת שנתן בשנים האחרונות מנכ"ל החברה ניתן למנות על אצבעות כף יד אחת, ומסיבת עיתונאים נדירה נערכה בפעם האחרונה לפני למעלה מעשור - בתקופה שבה החברה האם דאז קומברס הסתבכה בשערורייה חשבונאית, וורינט ניסתה להרגיע את המשקיעים.

נראה שגם היום היו מעדיפים בורינט שלא לזכות בכותרות, אך שילוב של שני גורמים מונע זאת ממנה בשבועות האחרונים. מדובר בדרישות ובטענות שמציבה חברת השקעות, בעלת מניות מיעוט בחברה, המבקשת לבצע "ריענון" בדירקטוריון החברה, וכן בהתמודדות של ורינט עם מתקפת סייבר על מערכות החברה, שבין היתר מציעה ללקוחותיה אבטחה מפני התקפות סייבר.

פרשת הבקדייטינג פגעה גם בורינט

ורינט  מספקת מערכות ושירותים בתחומי המודיעין העסקי והביטחוני. בין היתר מדובר בפתרונות אנליטיקה, באבטחת סייבר ובמעקב באמצעות וידיאו, ובשנים האחרונות היא שמה דגש על פתרונות סייבר הן ללקוחות אזרחיים והן ללקוחות ביטחוניים ולרשויות ממשל שונות. הפתרונות של ורינט נועדו למעשה לקחת אוסף של מידע ונתונים, ולהפוך אותו למידע מודיעיני שיסייע ללקוח לקבל החלטות פעולה ספציפיות. 

כדי להבין את הטענות של בעלת המניות - חברת נויברגר ברמן (Neuberger Berman) מניו יורק - שמחזיקה רק ב-2.6% ממניות ורינט, ודורשת כעת למנות שלושה דירקטורים מטעמה בחברה - כדאי לחזור לאחור, להיסטוריה של ורינט.

החברה הוקמה בשנת 1994 והפכה לחברה ציבורית, כשהונפקה בנאסד"ק בשנת 2002 לפי שווי של 374 מיליון דולר. לאורך התקופה היא הייתה חלק מקבוצת קומברס טכנולוג'י שהוביל קובי אלכסנדר - עד לפיצולה מהחברה האם בשנת 2013, פיצול שהפך את ורינט לחברה עצמאית ללא גרעין שליטה.

 תוצאות ורינט

לכל אורך התקופה, וגם כיום, מי שניהל ומנהל את ורינט הוא המנכ"ל דן בודנר (60), שכיום מכהן גם כיו"ר החברה, מאז מותו של היו"ר הקודם ויקטור דה-מרינס ב-2017. בודנר מתוגמל היטב בחברה, וכך למשל, בשנה שעברה הסתכמה עלות שכרו ב-8.8 מיליון דולר - רוב הסכום בתגמול מנייתי.

לפני הפיצול מקומברס סבלה ורינט מכמה שנים קשות. ב-2006 ערך וול סטריט ג'ורנל תחקיר, שגילה דפוס חשבונאי שערורייתי בחברה האם קומברס: הקצאת אופציות לעובדים ולמנהלים במחירי שפל, שהעלתה חשד לבקדייטינג (Backdating) - שינוי בדיעבד של מועדי הקצאת האופציות. רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) החלה לחקור, קובי אלכסנדר - יו"ר ומנכ"ל קומברס - פרש מתפקידו ונמלט מחקירה לגלות מרצון של מעל עשור בנמיביה (בשנה שעברה שוחרר אלכסנדר מהכלא הישראלי, שאליו עבר לבקשתו להמשך ריצוי עונשו לאחר שנה וחצי בכלא בארה"ב).

בורינט אמנם טענו שאצלם לא היה בקדייטינג, אך החברה לא יכלה לפרסם את הדוחות הכספיים שלה במועד בשל החקירות, וכתוצאה מכך לא עמדה בכללי המסחר, והועברה למסחר מעבר לדלפק (פינק שיטס). לאחר השלמת החקירה ופרסום הדוחות אחרי כשלוש שנים - חזרה המניה למסחר בנאסד"ק.

משפל של כ-3.3 דולרים למניית ורינט בשנת 2009, שהייתה גם שנת שפל בשווקים הגלובליים, בלי קשר לצרות הפרטיות של ורינט, זינקה המניה למחיר של כ-24 דולר כשחזרה למסחר בנאסד"ק ביולי 2010, והמשיכה לטפס גם לאחר מכן. כעבור כשנתיים וחצי פוצלה כאמור ורינט מקומברס, בעת ששווייה עמד על כ-1.4 מיליארד דולר.

השוואות לא מחמיאות מול נייס

בין לבין, חזרו ועלו הערכות שלפיהן ורינט עשויה להתמזג עם המתחרה הישראלית שלה, נייס, אך אלה מעולם לא התממשו. ורינט ונייס פועלות בשווקים דומים, אולם בשנים האחרונות חלה התרחקות בין השתיים, לאחר שנייס - תחת ניהולו של ברק עילם - קיבלה החלטה אסטרטגית לצאת מהשוק הביטחוני ולהתמקד בשוק האזרחי, תוך מתן דגש לתחום הענן. במכתב ששלחה נויברגר ברמן למשקיעי ורינט בסוף השבוע, היא הציגה השוואות שונות בין ורינט לנייס, וידה של נייס על העליונה בכולן, בין אם בתשואת המניה, שיעור הרווח התפעולי והגידול ברווח הנקי למניה.

טענה אחרת שהעלו אנשי נויברגר ברמן נוגעת להשקעות של ורינט ולתרומה שלהן לביצועיה. לדבריהם, ורינט רכשה ב-12 השנים האחרונות חברות בתמורה ל-2.1 מיליארד דולר והוציאה עוד 1.9 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח; למרות הוצאה כוללת של 4 מיליארד דולר, שווי השוק של ורינט כיום הוא 4 מיליארד דולר.

הרכישות הגדולות של ורינט היו חברת Witness מארה"ב ב-950 מיליון דולר בתחילת 2007, כאשר לפי הדיווחים ורינט התחרתה בנייס בניסיון לרכוש את החברה; ואת KANA מארה"ב, ספקית פתרונות שירות לקוחות בענן, תמורת 514 מיליון דולר כעבור שבע שנים.

אשתקד פורסם כי ורינט מתעניינת ברכישת NSO הישראלית, העוסקת בתחום הסייבר ההתקפי, בעסקה של מיליארד דולר. זאת, למרות שבמאזנה של ורינט היה אז חוב לטווח ארוך של כ-770 מיליון דולר. רכישה זו לא בוצעה בסופו של דבר. נכון לסוף 2018, החוב של ורינט הסתכם ב-782 מיליון דולר והיקף המזומנים וההשקעות שלה עמד על 445 מיליון דולר.

למרות ההשוואה הפחות מחמיאה לנייס בהקשר של תשואת המניה, החודשים האחרונים דווקא היו חיוביים מאוד לבעלי המניות של ורינט. השיא במניה נרשם ב-2015 כשהמחיר היה מעל 66 דולר, אך היא איבדה יותר ממחצית משווייה תוך חודשים ספורים, על רקע חולשה בתוצאות הפיננסיות, שלוותה גם בפיטורי עובדים (החברה טענה אז שזה היה מהלך מצומצם מאוד).

 מניית ורינט עלתה

לאחרונה חזר המומנטום החיובי למניה והיא זינקה ב-44% מתחילת השנה, לעומת עלייה של כ-23% במדד נאסד"ק, והתקרבה לשיא כל הזמנים. זאת, על רקע תוצאות חיוביות: הכנסות של 1.25 מיליארד דולר בשנת הכספים הקודמת, וגידול של 22% בתזרים מפעילות שוטפת, לכ-215 מיליון דולר. בוורינט ציינו את הנתונים האלה במכתב למשקיעים, על רקע מאבקה של נויברגר ברמן, ומבחינתם זוהי עדות לכך שהאסטרטגיה של החברה עובדת היטב, ואין סיבה לבצע שינויים. 

מה עומד מאחורי מתקפת הסייבר על ורינט | אורי ברקוביץ'   

שבוע שלם לקח לחברת אבטחת הסייבר ורינט עד שהוציאה ביום רביעי שעבר - בשעה שעם ישראל יצא אל חופשת סוף השבוע של חג פסח השני - הודעה למשקיעים על תקיפת סייבר שעברה, כאשר מערכות החברה נפרצו והושתל בהן וירוס מסוג "כופרה", שנועל מידע בשרתי הארגון ודורש תשלום תמורת שחרורו.

לפרסום ההודעה למשקיעים קדם ב-24 שעות פרסום ראשוני ב"גלובס" שלפיו משרד הביטחון בודק האם מתקפת הסייבר על ורינט חמורה מהאופן שבו תיארה אותה החברה באופן לקוני בתגובתה הראשונית, שלפיה "מערך ההגנה של החברה זיהה את המתקפה מיד עם תחילתה וביצע את הפעולות הנדרשות לסיכולה".

בין השאר, כך פרסמנו, בוחן המשרד האם המתקפה נגד ורינט נמשכה מספר חודשים, וכן אם הייתה מתוחכמת יותר ולא הסתכמה במתקפת כופר, האם מדינה זרה מעורבת במתקפה, והאם נגנב מהחברה מידע רגיש או שמידע כזה ננעל על-ידי התוקפים. ההערכות בעולם הסייבר היו כי תוכנת המתקפה היא תוכנה זדונית בשם Ryuk, שנבדקה בעבר על-ידי חוקרי צ'ק פוינט, שמצאו כי מקורה ככל הנראה מצפון קוריאה.

ורינט היא חברה ותיקה שמספקת פתרונות מודיעין עסקי ובטחוני, וכן פתרונות הגנת סייבר, הן עבור לקוחות ארגוניים-אזרחיים, והן ללקוחות ביטחוניים ורשויות ממשל שונות. בגלל היותה של ורינט חברה ביטחונית, מתקפת סייבר נגדה מטופלת על-ידי אגף מלמ"ב (ממונה על הביטחון) במשרד הביטחון, ולא על-ידי מערך הסייבר.

בהודעה של ורינט למשקיעים לא נכתב מפורשות כי האירוע כולו הסתיים, או שכל מערכות החברה שבו כולן לפעול כרגיל ללא נזק. החברה כן ציינה, כי מערכות ה-IT שלה הושבו לפעולה לאחר 24 שעות, מבלי שנגרם נזק לשותפותיה או ללקוחותיה. החברה ציינה גם, כי פעלה לתיקון המתקפה ולהפחתת חומרת המתקפה, וכי היא ממשיכה לנטר את הפעולות שלה ואת ממשקיה עם הלקוחות. מאז 16 באפריל, לא אותרו מקרים חדשים של הכופרה, נכתב בהודעה מפי סמנכ"ל האדמיניסטרציה של ורינט, פיטר פאנטה.

מקורות שעימם שוחחנו הסבירו לנו כי במתקפות סייבר מעין אלו עלולים לחלוף שבועות ואף חודשים בטרם תתגלה מלוא תמונת הנזק, אם היה כזה, וכי גם אז לא בהכרח יפורסם המידע הזה.