כישרון, אבל גם עזרה מבחוץ: האם הרקורד של אייל לפידות מצדיק את שכרו בשיכון ובינוי?

בימים הקרובים יידרשו ראשי השוק המוסדי, ובעיקר ראשי קבוצות הביטוח הראל, מנורה מבטחים והפניקס, להכריע האם הם מאשרים לאייל לפידות חבילת תגמול בהיקף של עשרות מיליוני שקלים על מנת שיבוא לנהל את שיכון ובינוי . עבור שלוש הקבוצות הללו, שמחזיקות בחלק ניכר ממניות שיכון ובינוי, מדובר בהחלטה שחורגת מהחלטות "רגילות" שמתקבלות תדיר במערכי ניהול ההשקעות שלהן, ביחס לשכר הראוי של מנהלים בחברות ציבוריות בהן הם משקיעים את כספי העמיתים והמבוטחים שלהן. זאת משום שעד מחר בלילה לפידות הוא מתחרה ישיר של שתיים מהן והמנהל הדומיננטי והדעתני של השלישית - הפניקס.

בעל השליטה בקבוצת שיכון ובינוי, נתי סיידוף, בטוח שלפידות הוא האיש הנכון שיעשה את הסדר הנדרש בשיכון ובינוי, ייעל אותה, יצמיח את עסקיה וישיב אותה לפסים נכונים עבורו ועבור יתר בעלי המניות.

עבור זה סיידוף מוכן לתת ללפידות תגמול בעלות שתצטבר לעשרות מיליוני שקלים בשנים הקרובות: שכר בעלות של 4 מיליון שקל לשנה, מענק שנתי בהיקף דומה, מענק חתימה של 2 מיליון שקל שישולם לו גם אם תנאי העסקתו לא יאושרו, וחבילת אופציות שכבר נמצאות עמוק "בתוך הכסף" - מחיר מימושן נמוך ממחיר המניה בשוק - שיבשילו במשך חמש שנים, ושעלותן החשבונאית הכוללת עומדת על 29.5 מיליון שקל (על הנייר).

אגב, ביחס לאופציות נדגיש כי הן עמוק "בתוך הכסף" בין היתר הודות לזינוק חד וחריג של עשרות אחוזים בשער המניה של שיכון ובינוי, שנסק לאחר שנודע כי לפידות עשוי להגיע לחברה - בשל ביטחון המשקיעים והשוק שהוא יביא ערך רב לחברה. אגב, מבחינת לפידות מדובר בחידוש מרענן, מאחר ובהפניקס הוא כפוף למגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, שבפועל קוטמת את עלות השכר בסקטור בכ-3.5 מיליון שקל לשנה.

בכל אופן, הביטחון של סיידוף שמוכן לפתוח את הכיס לטובת לפידות, נסמך במידה רבה על מה שעשה לפידות בתפקידו האחרון בהפניקס, תפקיד אותו מילא במשך כמעט עשור שלם.

לפי שעה דווח כי שני בתי השקעות גדולים מתנגדים להצעת השכר הנוכחית ששיכון ובינוי תעביר לאישורם, כשדעתן של חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי ושל קבוצות הביטוח ויתר המוסדיים עדיין לא ידועה.

גם אם בסופו של יום החברה החדשה של לפידות, המוסדיים ואנטרופי יגיעו להבנות אי שם באמצע הדרך, עדיין עתה נשאלת השאלה האם לפידות מצדיק את התשלום, שמוכר יותר מוול סטריט, שם נהוג לרפד "מנהלים כוכבים" בחבילות תגמול יוצאות דופן.

על התפיסה הרווחת לגבי לפידות מצד המתחרים העיקריים שלו אפשר להתחיל ללמוד מהתבדחות ששמענו מבכיר בשוק הביטוח, מיד כשנודע לראשונה על כך שלפידות מנהל משא ומתן לעבור לשיכון ובינוי. אז הוא אמר לנו כי המוסדיים ישמחו לאשר את שכרו של לפידות בשיכון ובינוי וזאת משתי סיבות שמתמזגות לכדי סיבה מצוינת אחת: מצד אחד הם יאבדו מתחרה קשה ועיקש שעושה להם את החיים לקשים יותר, ומהצד גם שני ירוויחו מנהל טוב בחברה שהם מושקעים בה.

האמירה הזו נסמכת על כך שלפידות יצר לעצמו מוניטין של מנכ"ל טוב מאוד, שגם מתחריו תופסים אותו ככזה. הוא מנהל שיודע לזהות מה צריך לעשות ואז גם להזיז את הארגון בהתאם לתוכניות. בעזרת זאת הוא הפך את הפניקס לחברה ממוקדת בהרבה משהייתה כשנכנס לתפקיד.

כשלפידות קיבל את הפניקס היה לה את ההון העצמי הקטן ביותר מבין חברות הביטוח הגדולות, להוציא את מנורה מבטחים. מאז הוא שם דגש על הרווחיות של החברה, כשרק הראל עוקפת את הפניקס. זה קרה בעקבות תמחור מתוחכם ביחס למתחרות וצמיחה על חשבון חלקן בתחומי הביטוח הכללי וביטוחי הבריאות. במקביל, מגדל וכלל ביטוח חוו בשנים האחרונות פגיעה ניכרת ברווחיות שלהן, הן בשל התלות הרבה מידי שלהן בתיקי ביטוחי החיים הוותיקים והן בגלל טעויות ניהוליות. להפניקס מנוע רווחים שאינו קשור בשוק ההון ומגיע מחברות מוחזקות. 

אבל, כמו שנפוליאון בונפרטה אמר פעם: "אני רוצה גנרלים שיש להם מזל", גם לפידות נהנה מ"עזרה מבחוץ". חלק חשוב מהצמיחה של הפניקס בזמן כהונתו כמנכ"ל, כמו גם של המתחרה הכי גדולה שלו - הראל, משויך להידרדרות בשתי החברות הגדולות בענף הביטוח של העשור הקודם: מגדל וכלל ביטוח. לצד זאת הפניקס תחת לפידות נהנתה גם מרכישות אסטרטגיות של חברות שעשה קודמו בתפקיד, יהלי שפי, שמניבות לה רווחים תלת ספרתיים נאים מדי שנה.

מחברה מנומנמת, לבעלת השווי הכי גבוה

לפידות זוכה במוניטין של מנהל טוב מאוד שיודע לעורר ולשפר חברות, וזה בדיוק מה שהוא עשה בהפניקס, שאליה הוא הגיע מדלק ישראל. הוא קיבל את ההגה בהפניקס בתחילת יוני 2009, כשהיא הייתה בשווי שוק החמישי בגודלו בענף הביטוח ועם ההון העצמי הרביעי בהיקפו בענף, כשהתפיסה הרווחת הייתה כי קיבל לידיו חברה שחוותה שנים של "נמנום" והידרדרות במעמדה היחסי בענף. כמעט עשור לאחר מכן, הוא עוזב את חברת הביטוח הרווחית ביותר בחלק מהשנים האחרונות, כשלאחרונה היא אף אחזה לכמה ימים בשווי השוק הגבוה ביותר בענף, וכיום השני בגובהו.

במהלך מרץ האחרון, ימים ספורים לפני שנודע כי הוא מתכוון לעבור לשיכון ובינוי, הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק, סגרה את יום המסחר במחיר ששיקף לה שווי שוק של כ-5.54 מיליארד שקל, שהיה גבוה בכמה עשרות מיליוני שקלים מהשווי שהמשקיעים בבורסה המקומית נתנו להראל, שבשליטת משפחת המבורגר.

מדובר באות מהמשקיעים בבורסה, על הערכתם לכך שהוא הצליח להחזיר את הפניקס למקומה כמובילה בענף הביטוח, מקום שהיא התקרבה אליו בפעם האחרונה במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. אגב, נכון לסוף 2018 הפניקס, שלא הרבתה לחלק דיבידנדים, מציגה את ההון העצמי הגבוה בשוק הביטוח - 6.3 מיליארד שקל.

שיכון ובינוי אמורה להיות המבחן הגדול והמתגמל הבא של לפידות, שבדומה למנהלים אחרים מתחום הביטוח מנסה לבסס את מעמדו כמנהל אבסולוטי מוכר ולא רק בביטוח. כך, רביב צולר שלא צמח בביטוח אך הצליח כמנכ"ל איי.די.איי ביטוח מונה למנכ"ל כיל; איזי כהן שעזב בעשור שעבר את מגדל לטובת ניהול אפריקה ישראל, ושב לאחרי ההסדר הראשון בה לענף הביטוח, כמנכ"ל כלל ביטוח; ומאתמול - שי פלדמן שעוזב את AIG ישראל לטובת ניהול יבואנית הרכב סמל"ת.

בתחילת דרכו היה לפידות יועץ לחשב הכללי באוצר. את דרכו בתפקידי ניהול בכיר החל לפידות כסמנכ"ל ומשנה למנכ"ל בבנק משכן. בעבר הוא אמר ביחס לתקופה הזו כי "בנק משכן היה התפקיד העסקי המרכזי הראשון שעשיתי", כשלאחר מכן הוא נכנס לתפקיד המנכ"ל הראשון שלו - בחברת איי.די.איי ביטוח המוכרת כ"ביטוח ישיר".

על התקופה שלו בחברה הוא אמר בעבר כי "שם למדתי איך הולכים נגד הרוח, נכנסים לשוק ענק, ופועלים באופן מנוגד למה שאפיין אותו עד אז". ב"ביטוח ישיר" הוא היה חתום על צמיחה ניכרת בפעילות וברווחי החברה שניהל. גם בתפקידו הבא כמנכ"ל דלק ישראל ולאחר מכן כמנכ"ל הפניקס הוא הראה שהוא לא שבוי בקונספציות ושהוא לא חושש מלעשות מהפיכות ולהרים אבנים שאחרים העדיפו שלא לגעת בהן.

מדובר במנכ"ל שהביא לשינוי כיוון ולצמיחה בשלוש חברות בהן היה: בהפניקס, באיי.די.איי וגם בדלק ישראל, שאותה קיבל לאחר שנים רצופות של הפסדים כשהשיפור בתוצאותיה בא בין היתר דרך שינוי הבעלויות בתחנות דלק - דבר שלדבריו הוביל לא אחת גם תחת איומים אישיים. אגב, מה שעשוי לקרות עתה בשיכון ובינוי כבר קרה ללפידות בדלק ישראל, שם הוא נהנה ב-2007 מעלות השכר הגבוהה ביותר מבין כל מנהלי החברות הציבוריות - כ-36 מיליון שקל.

גם הבסיס האיתן של הפניקס שיחק לידיו

לתפקיד מנכ"ל הפניקס לפידות נכנס ב-1 ביוני 2009, לאחר חודשים ארוכים שמינויו היה ידוע. הוא התכונן לכניסה והכין לעצמו תוכנית עבודה, שכללה בין היתר ייעול בהוצאות ובתשלומים לספקים. לאחר מכן הוא העביר את החברה לפעילות שמוטה יותר לרווחיות לקוח, ביחס למתחרות בענף.

במהלך 2009 רשמה הפניקס רווח שנתי של 227 מיליון שקל שהיה החמישי בהיקפו בענף הביטוח אחרי ארבע הגדולות: מגדל, כלל ביטוח, הראל ומנורה מבטחים. הרווח הכולל של הפניקס הסתכם באותה שנה ב-414 מיליון שקל, והיה השישי בענף, אחרי ארבע הגדולות האחרות וגם אחרי אליהו ביטוח. ב-2018 כבר רשמה הפניקס רווח שנתי כולל של 539 מיליון שקל, שני רק לרווח של הראל שעמד על כ-542 מיליון שקל. התשואה הממוצעת על ההון של הפניקס בשנים 2008 עד 2018 עמדה על 12.8% בממוצע, גבוהה יותר מהמתחרות הראשיות, כשרק הראל קרובה אליה, עם תשואה דו ספרתית על ההון.

 השינויים בתוצאות חמש חברות הביטוח הגדולות, במיליוני שקלים

עם זאת, לצד כך שבעשור הקודם הפניקס הייתה חברה רדומה ובהידרדרות בתחומי הליבה, בסך הכל לפידות גם קיבל לידיו חברה עם בסיס איתן ועם תיק ביטוחי חיים ותיק, גדול - ורווחי בתלות בשוקי ההון - ועם חברות בנות איכותיות ורווחיות שנרכשו על ידי קודמו יהלי שפי שבדיעבד יצר לקבוצה מנוע רווחים שברובם אינם תלויים בשוקי ההון ובתוצאות הביטוח, ובהיקפים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. מדובר בחברות כגון בית ההשקעות אקסלנס, ברשת בתי הדיור המוגן עד 120, בחברת הסליקה גמא, במהדרין ובסוכנויות ביטוח מוצלחות ורווחיות כגון אגם לידרים, שקל וגם בנפיט הקטנה בהרבה מהן.

כך במהלך כהונתו, הפניקס שבה למעמד מוביל בענף, והפכה לאחת משתי קבוצות הביטוח הגדולות לצד הראל, ומעל למגדל וכלל ביטוח. רבות מהשינוי נזקף לזכות לפידות, ש"הפך" את החברה והוביל אותה לתוצאות מרשימות מאוד, תוך ייעול פעילותה - הבאת מנהלים טובים שקיבלו חופש עבודה, והפחתת הוצאות לא נחוצות. זה בא לידי ביטוי ביותר מהכפלת שווי החברה בבורסה בשנותיו כמנכ"ל, כמו בהראל, וזאת למול תשואות מצטברות שליליות במגדל ובכלל ביטוח בעשור שחלף. 

 מניית הפניקס פתחה פער ניכר מהמתחרות

חקירות פליליות ופעילות במדינות במשבר: לפידות מקבל חברה במצב לא קל, אך עם פוטנציאל צמיחה גדול / קובי ישעיהו

אייל לפידות מקבל לידיו חברה עם פוטנציאל גדול אבל במצב לא פשוט, לאחר ש שיכון ובינוי (שו"ב) עברה מספר שנים קשות. החברה, שיש לה פעילות ענפה מחוץ לישראל בעיקר במדינות אפריקה, נפגעה במהלך 2016 כתוצאה ממשבר כלכלי קשה שפקד את כלכלת ניגריה, שנשענת בעיקר על הפקה ויצוא של נפט. המשבר הביא לפיחות חד במטבע הניגרי, הניירה, לעצירת הפעילות של שו"ב במדינה למשך מספר חודשים ולפגיעה קשה בתוצאות העסקיות של החברה בשנים 2016 ו-2017.

בהמשך, בחודש פברואר 2018, התפוצצה ברעש גדול חקירה פלילית בנוגע לחשדות למתן שוחד על ידי בכירים בחברה הבת סולל בונה ארצות חוץ (SBI) לאישי ממשל ומנהלים בקניה ואולי גם במדינות אחרות באפריקה. בחברה שקלו במהלך השנה שעברה למכור את SBI, אולם בסופו של דבר החליטו להמשיך ולהחזיק בפעילות.

בעקבות הפגיעה בעסקי החברה והתפוצצות פרשת השוחד נחתך שוויה של שו"ב בבורסה בעשרות אחוזים והגיע לשפל בתחילת אפריל 2018.

לשו"ב יש גם פעילות ענפה בתחום התשתיות והנדל"ן היזמי למגורים בארץ והחברה נפגעה בשנים האחרונות כתוצאה ממדיניות שר האוצר משה כחלון ותוכנית מחיר למשתכן , שפגעה בכל חברות ייזום הנדל"ן הפועלות בארץ.

על רקע זה החליטה בעלת השליטה בחברה דאז, שרי אריסון "לחתוך" ולמכור את השליטה (47%) בשו"ב באמצע 2018 לאיש העסקים נתי סיידוף בכ-1.1 מיליארד שקל - הנחה של כ-15% על מחיר המניה בבורסה בעת העסקה. סיידוף, מצידו, הסכים לרכוש את החברה ללא בדיקת נאותות.

מאז הרכישה של סיידוף, אגב, קפץ שוויה של ההחזקה בכ-55%, כך שסיידוף מרווח "על הנייר" בכ-600 מיליון שקל. מרבית העלייה, יותר מ-30%, נרשמה בשבועות האחרונים לאחר ש"גלובס" חשף את דבר מינויו של לפידות.

 מניית שיכון ובינוי בזינוק מאז מינוי לפידות

את שנת 2018 סיימה שו"ב עם הכנסות של כ-6.3 מיליארד שקל, ירידה קלה של 1.6% לעומת ההכנסות בשנת 2017.

בהכנסות ממכירת דירות בארץ נרשמה ירידה של 29% אשתקד, לעומת 2017, לרמה של כ-987 מיליון שקל. בתחום קבלנות תשתיות ובנייה בישראל נרשמה ירידה של 6.7% בהכנסות אשתקד, לעומת 2017, לרמה של כ-3.3 מיליארד שקל, ובפעילות הקבלנות בחו"ל (למעט ארה"ב) נרשמה ירידה של כ-10% לרמה של כ-1.35 מיליארד שקל.

מנגד, בפעילות היזמות של החברה באירופה נרשמה קפיצה של 102% בהכנסות לרמה של כ-500 מיליון שקל. ההכנסות מהפעילות בתחום האנרגיה קפצו ביותר מפי 10 לרמה של 503 מיליון שקל אשתקד, לעומת 37 מיליון שקל בלבד ב-2017. זאת, בעיקר על רקע הכנסות שרשמה שו"ב בגין הקמת פרויקט צאלים (אנרגיה תרמו סולארית).

בשורה התחתונה, רשמה שו"ב קפיצה של 114% ברווח הנקי אשתקד, לעומת 2017, לרמה של כ-495 מיליון שקל. הקפיצה ברווח נרשמה בעיקר על רקע רווח הון של כ-336 מיליון שקל, כתוצאה מהשלמת עסקת הפורטפוליו, שבמסגרתה מכרה שו"ב 45% מהחזקותיה בפרויקט מנהרות הכרמל ו-40% מההחזקות בפרויקט שיקום, תפעול ואחזקת כבישים בצפון לקבוצה של משקיעים מוסדיים ב-588 מיליון שקל.

לפידות יכנס לתפקיד עם רוח גבית חזקה מעסקה גדולה נוספת שביצעה שו"ב. החברה צפויה לרשום ברבעון הראשון של 2019 רווחים גבוהים, לאחר שהשלימה במהלך חודש מרץ מהלך למכירת מרבית ההחזקה בחברה-הבת איידיאו (30% מתוך 37.5% מההון) הפועלת בשוק הנדל"ן למגורים בברלין, בכ-720 מיליון שקל. השלמת העסקה תציף לשו"ב רווח של כ-480 מיליון שקל ברבעון זה.