לא רק מחקר ופיתוח: החברות הבינלאומיות שינו את מודל הפעילות בישראל

דוחות שונים שבדקו את תעשיית ההייטק המקומית בשנים האחרונות מדברים על כ-350 חברות בינלאומיות המפעילות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. ואולם בשנים האחרונות יש שינוי בפעילות המקומית של תאגידים רב-לאומיים - הם כבר לא מתמקדים רק בפעילות מחקר ופיתוח, אלא גם מבצעים השקעות ושותפויות עם סטארט-אפים ישראלים. דוח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל חושף את מימדי השינוי - לפי הנתונים שהוצגו בו, בישראל פועלת 536 חברות בינלאומיות מ-35 מדינות, כלומר ל-200 מהן אין פה פעילות מחקר ופיתוח.

מאחורי השינוי הזה עומדות תמורות טכנולוגיות ועסקיות, והחדירה של טכנולוגיות לתחומים מסורתיים. החברות המסורתיות צריכות להטמיע טכנולוגיות בפעילות שלהן כדי לייעל אותה, כדי לענות לדרישות של הלקוחות או כדי לא להפסיד למתחרות, שחלקן מגיעות מעולם ההייטק.

בשנה האחרונה בלבד פתחו פורשה ופולקסוואגן מרכזי חדשנות בישראל בתחום הרכב; הושקה תוכנית ההאצה JVP Play בשותפות עם פפסיקו ורשת המרכולים טסקו; חברת הביגוד אסוס, שפופולרית בישראל, החלה לחפש בארץ חדשנות דרך מרכז Re:Tech; חברת האנרגיה ENEL עשתה זאת דרך מרכז החדשנות SOSA; ויזה הקימה מרכז חדשנות משלה בתחום הפינטק; חברת סימנס, חברת האנרגיה Innogy, וחברת Jonson Controls הציבו בישראל נציגויות לצורך איתור סטארט-אפים לשיתופי פעולה.

לפי הדוח, 316 חברות רב לאומיות מפעילות כיום בישראל מרכזי מחקר ופיתוח; 134 מהן מחזיקות פעילות המבוססת על שותפויות עסקיות עם גופים מקומיים; ו-85 חברות מחזיקות פעילות השקעות בישראל. מחברי הדוח מגדירים את פעילות ההשקעות והשותפויות כפעילות של "חדשנות פתוחה", בניגוד לפעילות ה"חדשנות הסגורה" של מרכזי הפיתוח.

"עד היום, לא ידענו למה חברות מגיעות לישראל. במשך זמן רב, היה נהוג לחשוב שהסיבה שמניעה חברות להגיע לישראל הוא פתיחה של מרכזי מחקר ופיתוח. שוחחנו עם למעלה מ-80 בכירים בחברות טכנולוגיה רב לאומיות, וגילינו שכיום, המניע המרכזי כבר אינו מחקר ופיתוח: 77% מהבכירים ששוחחנו איתם סיפרו שהעניין המרכזי שלהם בפעילות בישראל הוא בשביל חיפוש של טכנולוגיה חדשנית במודלים של חדשנות פתוחה", אמר ל"גלובס" רפאל ברוך, מנהל החדשנות ב-PwC ישראל ומחבר הדו"ח.

לדברי ברוך, השינוי מגיע בעקבות חיפוש של התאגידים אחר "דרכים חדשות להגשים מטרות חדשנות שיהיו יותר מהירות ופחות יקרות מאשר פעילות מחקר ופיתוח". לפי הדוח, 40% מהחברות המחזיקות פעילות בישראל ביססו את הפעילות על רכישה של חברת סטארט-אפ מקומית. פתיחת פעילות מקומית על בסיס רכישה מאפיינת במיוחד הקמה של מרכזי מחקר ופיתוח כמו אלה של אפל ושל אמזון. רכישות כאלה כרוכות בעלויות של מאות מיליוני דולרים עבור הרכישה עצמה, ועבור ההטמעה של פעילות החברה הנרכשת בחברה הרוכשת. "בהשוואה להשקעות הגדולות הללו, פעילות החדשנות הפתוחה נשענת לרוב על צוות קטן של 4-5 אנשים עם יכולות סקאוטינג, שמסוגלים למצוא ולהתאים טכנולוגיות מישראל ליחידות העסקיות הגלובאליות. היחידות הללו זולות וגמישות בהרבה ביחס למרכזי המחקר והפיתוח", אומר ברוך.

40% מהחברות הנבדקות ציינו כי פעילות החדשנות שלהן בישראל נבדלת באופן כלשהו מהפעילות שלהן בשאר העולם. מחברי הדו"ח מייחסים זאת לכך שבישראל פועלים כ-6,000 סטארט-אפים - יחס גדול בהרבה מזה שנמצא במדינות אחרות פר אזרח, מה שגורם לשוק החדשנות הישראלי להיות צפוף ומהיר במיוחד. "בכיר בחברה סינית אחת סיפר לנו שבישראל, הם הצליחו לערוך ארוחת צהריים עם מנכ"ל של חברה מתחרה - מה שלא היה אפשרי בסין - משום שבישראל הסביבה היא מאוד צפופה ודחוסה, והחברות פועלות פה מאוד מהר", אומר ברוך.

בניגוד לפעילות מחקר ופיתוח מסורתית המביאה לתוצאות הניתנות למדידה, פעילות של חדשנות פתוחה מבוססת פעמים רבות על פעילות אמורפית. היתרונות של פעילות במודל חדשנות פתוחה שתיארו התאגידים במחקר, כוללים קריטריונים לא מדידים כמו פתיחות תאגידית לחדשנות, קרבה לכשרונות ולטכנולוגיות מעניינות ושיפור המוצרים שלהן. עם זאת, מחברי המחקר מצאו כי האופן בו התאגידים מודדים את ההצלחה של פעילות החדשנות הפתוחה שלהם מתפתח והופך לכמותי יותר עם הזמן.

כך, בשנה הראשונה לפעילות שמים תאגידים דגש על כמות החברות שהם פוגשים, וכמות החברות שמתחילות איתן תהליך של הוכחת היתכנות של טכנולוגיה. מספר חודשים לאחר שמסתיים השלב הראשון, המדד המרכזי משתנה והופך להיות רלוונטיות לביזנס שלהם. הדרך למדוד זאת יכול להיות למשל כמות שיתופי הפעולה שמגיעים לשלב של בדיקת נאותות. בשלב השלישי, שיתחיל על פי רוב בשנת הפעילות השנייה, יימדד אחוז הסכמי שיתוף הפעולה שנחתמו עם סטארט-אפים. בשלב הרביעי והאחרון, המדד יהיה ערך כספי: אחוז ההחזר על השקעה, או אחוז הצמיחה בהכנסות ממוצר מסויים למשל.

מבחינת סוג החברות הפועלות בישראל, אומר ברוך, "אנחנו רואים שינוי מאוד גדול מחברות טכנולוגיה, שהן עדיין הרוב, לחברות במגזרים כמו בנקאות, קמעונות ואוטומוטיב שנכנסו לאחרונה. אלה חברות שפועלות באזורים שעוברים מהפך טכנולוגי מוחלט וחיות באי-ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק. החברות האלה גם מגדירות את סוגי הפעילות - שזה לא מחקר ופיתוח אלא חיפוש של פתרון לבעיה". למרות שיותר ויותר חברות המפעילות פעילות חדשנות בישראל אינן מתחומי הטכנולוגיה, החוקרים ציינו כי חברות טכנולוגיות הן בעלות סיכוי גבוה פי שלושה להשתמש במדדים כמותיים לבחינת ההצלחה של פעילות החדשנות הפתוחה שלהן.

מבחינת אתגרים של פעילות התאגידים, ברוך מציין כי "הרבה אנשים מניחים כי הקושי המרכזי עבור תאגידים רב-לאומיים הוא פערי תרבות. עם זאת, למרבה ההפתעה, שני החסמים העיקריים שמתוארים על ידי הבכירים בתאגידים קשורים לתאגידים עצמם, ולא לשוק. יותר מכך, המפגש עם התרבות הישראלית מתואר כיתרון ולא כאתגר". כך, החסמים העיקריים שתיארו התאגידים הם גישור על הפער בין התרבות התאגידית לתרבות הסטארט-אפים (49%), וחיבור בין פעילות יחידת החדשנות בישראל לבין היחידות העסקיות הגלובאליות (44%).