הצליעה שעוררה את סין: מי יחליף את הנשיא אם לא יתפקד?

הסיור האחרון של נשיא סין, שי ג'ינפינג, באירופה היה עתיר קבלות פנים טקסיות וארוחות רשמיות, שחיזקו את דימויו, אבל כמה משקיפים התמקדו דווקא בהליכה הלא רגילה שלו.

הסיקור הטלוויזיוני של הביקורים באיטליה, במונאקו ובצרפת בחודש שעבר הראה אותו צולע קלות כשהוא סוקר משמר כבוד ומבקר באתרים מקומיים. בפגישה עם הנשיא עמנואל מקרון, שי נשען בשתי ידיו על ידיות כורסתו כשהתיישב.

התמונות האלו עוררו ספקולציות על מצב בריאותו בין הסינים בעלי המודעות הפוליטית, הדיפלומטים הזרים בבייג'ין ומשקיפי סין בכלל. הללו תהו אם המנהיג הסיני, שביוני ימלאו לו 66, לקה במחלה שגורמת לו אי נוחות גופנית. משחקי ניחושים פרחו בגופי חדשות סיניים מחוץ לסין ובמדיה החברתית, והועלו תיאוריות שנעו משריר מתוח ועד שיגרון.

שי נראה בפומבי בסין לא הפסקה מאז שובו ממסעו לאירופה. אבל הווידאו מאירופה עורר "קצת דיון" בקרב אינטלקטואלים סינים במדיה חברתית.

כהונה בלתי מוגבלת

התקשורת הממלכתית לא דנה במצב בריאותו של שי או בספקולציות האחרונות. חוסר השקיפות שמאפיין את ההנהגה הסינית גרם לכמה אנליסטים לעקוב מקרוב אחרי ההופעות של המנהיגים בציבור ואחרי התבטאויותיהם, כדי לחפש רמזים למה שמתרחש מאחורי הקלעים. המאמצים הללו גברו כאשר שי התנהל לכיוון שלטון של אדם יחיד, ובכך עורר חששות בנוגע למה שעשוי לקרות אם הוא יהיה בלתי כשיר למלא את תפקידו. החשש הוא מפני מאבק כוח פנימי כמו זה שפרץ אחרי הדיקטטורה של מאו צה טונג.

אי הוודאות בנוגע לשושלת הירושה מעבר לשי "מגדילה את הסיכונים למערכת הפוליטית ולחברה הסינית", אמר ז'נג ליפאן, היסטוריון עצמאי בבייג'ין. "הסכנה שבאי החלטה על יורש היא שמנהיג לא יכול לחלות או לסבול מבעיות שמונעות ממנו לבצע את תפקידיו". השמועות שיתלוו לכך יערערו את הסמכות שלו.

סוכנויות ביון זרות עוקבות מקרוב אחרי מצב בריאותו של הנשיא, לפי חוקר שדן בנושא עם אנשי ביון משתי ממשלות. "החשש שלהם הוא שלממשלה אין תוכנית ירושה מתוכננת היטב מראש", אמר החוקר. "אנחנו לא יכולים לומר מה יקרה, אם יקרה משהו לשי".

כמו בממשלים סמכותניים רבים אחרים של מפלגה אחת, גם למפלגת השלטון בסין אין כללים ברורים לחילופי גברי או למעברים בשלטון. חוקת המפלגה לא קובעת קו של יורשים או הליכים למילוי משרות פנויות בצמרת השלטון.

היסטוריונים אומרים שהעדר תהליך חוקתי או ממוסד לבחירת מנהיג חולל עימותים פוליטיים מרים לאורך היסטוריה של כמעט מאה שנים. בימי מאו, מועמד אחד לירושה נרדף ומת בכלא, ואחר הוגדר כבוגד אחרי מוות מסתורי בתאונת מטוס.

אחרי מות מאו ב-1976, היו במפלגה דיבורים על הצורך להימנע ממאבקים כאלו בעתיד. דנג שייאופינג, שהדיח את יורשו של מאו, עודד הנהגה קולקטיבית ופיתח נורמות של חלוקת סמכויות ופרישה, כולל הגבלת כהונת הנשיא שנכנסה לתוקף ב-1982. ובכל זאת, דנג פעל נגד שניים מבני חסותו, ושלט בפוליטיקה עד מותו ב-1997.

"מדינות רבות קובעות את המדיניות שלהן ביחס לסין על סמך האפשרות שאני אחלה או אמות", אמר דנג ב-1989, כמה חודשים לפני שוויתר על תפקידו הבכיר האחרון במפלגה. "בניית גורל של מדינה על מוניטין של אדם אחד או שניים היא דבר מאוד לא בריא ומסוכן".

אין תוכנית ירושה

אלא ששי נוהג לכאורה בדיוק כך. מאז מינויו למנהיג העליון ב-2012, הוא ביטל את ההנהגה הקולקטיבית, ריכז את קבלת ההחלטות בידיו ועודד פולחן אישיות של עצמו. הוא לא קידם יורש אפשרי בהנהגה הבכירה ב-2017, לפני שהוא ביטל את מגבלת הכהונה של נשיאותו.

דוברי המפלגה גיבו את התמרונים הללו בטענה שהם נחוצים כדי למנוע שיתוק ביורוקרטי, והכחישו כוונה לחזור לכהונה לכל החיים של מנהיגי המפלגה והמדינה. אבל סינים רבים בעלי הכרה פוליטית חוששים מחזרה לדיקטטורה בנוסח מאו. גם מנהלי עסקים זרים חיפשו ייעוץ על הסיכונים הפוליטיים שגורמת הדומיננטיות של הנשיא שי.

בריאותו של שי הייתה כבר נושא להשערות בעבר. כמה חודשים לפני מינויו למזכ"ל מפלגה ב-2012, הוא ביטל פגישות עם כמה מנהיגים זרים ולא הופיע בציבור במשך שבועיים, ובכך עורר שמועות שהוא חולה.

במידה ששי יחדל לתפקד, צמרת המפלג תצטרך לפתוח מחדש את נושא הירושה "בתהליך מבולגן למדי", אמר ג'וזף פיוסמית, פרופסור באוניברסיטת בוסטון.

כמנהיג סין, שי מחזיק בשלושה תארים עיקריים: מזכ"ל הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, יו"ר הוועדה הצבאית של המפלגה, שמפקדת על הכוחות המזוינים של סין, ונשיא הרפובליקה העממית של סין. אלא שהכוח האמיתי בסין אינו נובע בהכרח מהתארים הרשמיים.

"ההנהגה בסין מתרחשת מכוח ההסכמה של המנהיגים הבכירים העמיתים", אמר ראיין מנואל, מומחה פוליטי לסין באוניברסיטת הונג קונג. "אם המנהיג מת, אין דרך קלה להקצות משימות וכוח. היריבות הפנימית תהיה ברורה, ויתרחשו בריתות חדשות, עסקאות וחילופי השפעה".