חברת הולילנד פארק, שהקימה את פרויקט המגורים הירושלמי הענק והשנוי במחלוקת, תגיש בשבועות הקרובים בקשה להיתר בנייה להוספת ארבעה בניינים לפרויקט, כך נודע ל"גלובס". אחד מהמבנים הינו מגדל שדומה בגובהו למגדל הקיים כיום בהולילנד.
התוכנית להרחבת הפרויקט קיבלה תוקף בסוף 2017 וכוללת בסך הכל שבעה בניינים חדשים נוספים - ארבעה של הולילנד פארק ועוד שלושה על שטח שבבעלות איש העסקים רמי לוי וחברת דן. הבניינים החדשים ייבנו לצד המבנים שקיימים כיום בשטח, ושמוכרים לכל בית בירושלים ובישראל בכלל בשל חריגותם בנוף של הבירה, ובשל פרשת השחיתות שנקשרה בפרויקט. עם השלמת הבנייה החדשה יוכפל מספר הדירות הקיים כיום בשטח.
פרשת השחיתות עצרה את הבנייה
קידומה של התוכנית להקמת פרויקט מגורים רחב היקף בקרקע תפסה תאוצה באמצע שנות התשעים. בהמשך נבנה הפרויקט שמוכר בשל בנייניו המחוברים שניצבים על גבעה שנצפית מחלקים רבים של ירושלים. הוא כולל, כאמור, שמונה בניינים - מגדל ושבעה בניינים, ובהם 650 דירות. את הפרויקט הקימה חברת הולילנד פארק שהייתה אז בבעלות קרדן נדל"ן (60%), פולאר (30%) ובנק לאומי (10%).
שנה שעברה רכשה קרדן את חלקו של בנק לאומי בחברה. לאחר השלמת חלק זה של הפרויקט, נותרו בבעלות החברה ארבעה מגרשים המיועדים להקמת ארבעה בניינים נוספים בחלק המערבי של המתחם, הכוללים 258 דירות. במגרשים סמוכים, שנמצאים בבעלות איש העסקים רמי לוי, ניתן להקים שלושה בניינים נוספים.
אלא שבניית החלק השני של הולילנד מעולם לא הושלמה בשל התפוצצות פרשת השחיתות ב-2010, שנסובה סביב הפרויקט.
לאור הפרשה, קידמה הוועדה המחוזית תוכנית חדשה למתחם, במסגרתה בוטלו בשנת 2014 כל זכויות הבנייה שטרם מומשו במתחם הולילנד. זו הייתה הפעם הראשונה שהרשויות ביטלו זכויות בנייה שאושרו בהליך חוקי ומקובל. חברת הולילנד פארק, שרכשה עוד בשנת 1999 את הקרקע בעסקת קומבינציה מבעלי הקרקע - משפחת צ’רני הירושלמית - טרם מימשה את כלל הבנייה המותרת בקרקע ונקלעה למעשה למצב של הקפאת בנייה.
ההיסטוריה של פרויקט הולילנד
מי שאולצה גם היא להמתין להשלמת עסקת התמורות עד היום היא משפחת צ’רני, שבראשה איש העסקים הלל צ’רני, שכחלק מהפרשה נעצר והוגש נגדו בהמשך כתב אישום. צ’רני, שירוויח כעת מהיציאה לדרך של חלקו השני של הפרויקט, שובר שתיקה בראיון ל"גלובס", כשנה לאחר שריצה עונש מאסר של 15 חודשים. בין היתר הוא אומר: "ה’פשע’ שלנו היה שהיינו הראשונים לבנות מגדל גבוה בירושלים, והפרויקט הקדים את זמנו. עובדה שהיום מגדל הולילנד הוא לא המגדל הכי גבוה בעיר. לו הפרויקט היה קם היום, אף אחד לא היה מרים גבה".
הולילנד פארק הגישה התנגדות לתוכנית, וטענה כי הוועדה המחוזית ביטלה זכויות בנייה שאושרו כדין על ידי הוועדה המחוזית עצמה והמועצה הארצית, בעוד שבבסיס העסקה לרכישת הקרקע, הייתה ההסתמכות על זכויות בנייה מאושרות. ברקע עמדתה של החברה, רבצה עננה של תביעת עתק לפיצויים בגין ביטול הזכויות, אותה איימה הולילנד פארק להגיש כנגד ועדות התכנון.
לאחר סיום ההליך הפלילי בפרשה, ופסיקת בית המשפט העליון בקשר לפרויקט, החליטה הוועדה המחוזית בשנת 2017 לחזור בה, ולהחזיר את זכויות הבנייה שבוטלו, תוך שהיא מבטלת מגרש אחד מתוך ארבעת המגרשים של חברת הולילנד פארק לטובת זיקה לציבור, מבלי לגרוע מזכויות הבנייה המקוריות שאושרו.
מאז ניהלה הולילינד פארק דין ודברים עם הוועדה המחוזית לגבי התוכנית האדריכלית הסופית. ממידע שהגיע כעת ל"גלובס" עולה, כי תהליך זה הסתיים לאחרונה, וכעת נערכת החברה להגשת בקשות להיתרי בנייה. וכך, לאחר כמעט עשור של עיכוב בתוכנית, זו צפויה לצאת לפועל בתקופה הקרובה. בהיתר הבנייה שתגיש החברה כלולים כאמור שלושה מבנים ולצדם מגדל מגורים, ובסך הכל 258 דירות. הצפי הוא שהבקשה תאושר בתוך זמן קצר, וכי עד סוף 2019 תחל הבנייה בפועל.
גם רמי לוי עומד להרוויח
מי שעוד צפויים לראות רווחים, אחרי עיכובים ממושכים, הם אנשי העסקים רמי לוי וחברת דן. לוי וחברת נהור שבשליטת דן רכשו בשנת 2010 את הקרקע במתחם תמורת 144.7 מיליון שקל, והם מחזיקים בנכס בשותפות (60% של נהור, 40% של רמי לוי) באמצעות חברת "ספיר וברקת נדל"ן". מדובר בקרקע ששטחה 10 דונם, ובה זכויות בנייה לכ-220 דירות וכן מרכז מסחרי בשטח 1,600 מ"ר. זמן קצר לאחר הרכישה התפוצצה פרשת הולילנד, ולמרות שלא הייתה קשורה ללוי או לדן, הקפאת הבנייה במקום חלה גם על מגרשים אלה. לאחר התפוצצות הפרשה, החברה פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את העסקה, אך נדחתה. ב-2017, כאמור, הוחזרו זכויות הבנייה שבוטלו גם למגרשים של חברת ספיר ברקת נדל"ן.
לפני מספר חודשים פרסמה החברה מכרז למכירת הקרקע, אך בשיחה שקיים השבוע "גלובס" עם גורם שמקורב לחברה נמסר כי ההחלטה בנושא נגנזה, אולי על רקע האפשרות המתקרבת לבנייה בשטח.
באיזה סכומים מדובר? על פי מודעות באתר יד2, בהן מוצעות למכירה דירות בפרויקט הולילנד הקיים, המחירים נעים סביב 21-26 אלף שקל למ"ר לדירות בנות 4-5 חדרים, וסביב 30-35 אלף שקל למ"ר לדירות קטנות בנות 2.5-3 חדרים. כך, למשל, דירת 4 חדרים בשטח 120 מ"ר בקומה 8 מוצעת למכירה ב-2.65 מיליון שקל; דירת 3 חדרים בשטח 60 מ"ר, בקומה 20 מוצעת למכירה ב-2.1 מיליון שקל. מחברת הולילנד פארק נמסר כי מחירי הדירות בפרויקט החדש ישווקו במחיר של 28 אלף שקל למ"ר.
מלבד היזמים ובעלי הקרקעות, גם מכיוונם של הדיירים במקום נשמעת אנחת רווחה. לדברי חיים פוזנר, המתגורר בפרויקט, "אנחנו מרוצים מאוד שההמשך של הפרויקט עומד סוף סוף לצאת אל הפועל. לא היה שום סיבה לעצור את הבנייה בגלל כל מיני דברים שאנחנו לא יודעים אם קרו או לא קרו. מאז שהפרשה התפוצצה, עצרו את הבנייה ורצו להפוך את כל המגרשים שמיועדים לבנייה למגורים לבנייה של מוסדות ציבור. אנחנו התנגדנו, ועובדה שהחזירו את הזכויות למגורים. אנחנו שמחים, כי היום השטח נראה כמו מעברה, חצי בנוי וחצי לא בנוי, ובסך הכל מדובר בתוכנית טובה. אין לנו שום בעיה של צפיפות, היציאה מהחניונים היא חלקה, ואנחנו אוהבים לגור בהולילנד. אנחנו מקווים שהבנייה תתחיל כמה שיותר מוקדם".
ירושה של 120 דונם שקיבל צ'רני, שהפכה לפרשת שוחד שהרעידה את המדינה / חן מענית
ב-19 במאי 2013 החל באולמו של השופט דוד רוזן בביהמ"ש המחוזי בת"א שלב עדויות ההגנה במשפט המכונה "פרשת הולילנד", שבו עמדו לדין באשמת שוחד כמה מבכירי עיריית ירושלים לשעבר. בראשם מי שהיה גם רה"מ, אהוד אולמרט, וכן יזמים שהואשמו במתן השוחד.
הראשון להעיד היה הלל צ'רני, יזם פרויקט הבנייה השנוי במחלוקת בירושלים, פרויקט הולילנד.
שום דבר בביוגרפיה של צ'רני לא יכול היה ללמד או לרמז כי יבוא יום והוא יהיה נאשם מספר 1 במשפט שעסק באחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה. צ'רני היה מלח הארץ. הוא גדל בארגנטינה ועלה לארץ עם הוריו. בהגיעו לגיל גיוס פנה צ'רני לגולני וטיפס בסולם הדרגות, עד לדרגת אלוף משנה. הוא נפצע במלחמת יום הכיפורים, אבל חזר לשרת כלוחם ומפקד במלחמת לבנון הראשונה.
צ'רני קיבל בירושה זכויות מקרקעין בעלות ערך עצום בכ-120 דונם בדרום ירושלים. בשנות ה-90 חבר אליו שמואל דכנר, והם פעלו ביחד כדי לקדם מיזמי בנייה על הקרקעות של צ'רני.
בסופו של דבר, בתקופת אולמרט כראש העיר, הוחלט להקים על האדמות שבבעלות צ'רני את מתחם המגורים המכונה "פרויקט הולילנד". על התכנון המקורי היה חתום האדריכל רם כרמי. ואולם, לאחר הבנייה, טען כרמי שנעשו בתוכניתו שינויים רבים שהביאו לכיעור הפרויקט. "מי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי", אמר כרמי.
לאחר בניית הפרויקט פרץ סכסוך כספי בין צ'רני לבין דכנר, שהביא בסופו של דבר לכך שדכנר פנה למשטרה, שם סיפר על האופן המושחת שבו, לטענתו, קודם פרויקט הולילנד ופרויקטים נוספים ברחבי המדינה. כך הפך דכנר לעד מדינה, וצ'רני לנאשם בשוחד.
צ'רני הואשם, בין היתר, כי פעל לשינוי ייעוד המקרקעין תוך מתן שוחד בסך מיליוני שקלים לאישי ציבור, וכן ברישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס והלבנת הון.
באותו היום בו העיד לראשונה במשפט הולילנד, יצא צ'רני במתקפה נגד דכנר, שנפטר במהלך המשפט. "קשה לי לדבר היום על שמואל דכנר, אבל אני מאחל לו את כל הרע, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. מה שהוא עשה כאן לאנשים בחמש השנים האחרונות של חייו - הוא בלתי נסלח", אמר צ'רני הנסער בבית המשפט.
בסופו של דבר, הרשיע שופט המחוזי דוד רוזן את צ'רני בעבירות רבות של מתן שוחד, וב-13 במאי 2014 גזר את דינו לשלוש וחצי שנות מאסר. "צ'רני למד מדכנר כי ללא העברת כספי שוחד בסכומי עתק לא יוכל לבנות ולקדם פרויקט הולילנד, שהיה עבורו פרויקט חיים", כתב רוזן. "צ'רני - שחי כאזרח נורמטיבי, מלח הארץ, אזרח שניתן רק להתברך בו ובשכמותו, אזרח לתפארת, שבנסיבות אחרות ראוי היה לשמש אות ודוגמה - פגש במערכות מסואבות, נלכד בהן והסתבך בביצוע עבירות שוחד נקלות וחמורות. הרשעתו של צ'רני בתיק זה זרה לחלוטין לאורחות חייו".
צ'רני, כמו אולמרט ושאר הנאשמים שהורשעו על ידי רוזן, לא השלימו עם ההחלטה וערערו עליה לביהמ"ש העליון. ב-29 בדצמבר 2015 התקבל באופן חלקי ערעורו של צ'רני. ביהמ"ש העליון זיכה אותו משמונה עבירות של מתן שוחד, אך הרשיע אותו בשמונה עבירות אחרות של מתן שוחד, שאינן קשורות במישרין לקידום פרויקט הולילנד.
העליון סיכם את הדברים כך: "מתוך פרשיית שוחד רחבת היקף - שנטען כי נפרשה על פני למעלה מעשור... נותרנו עם עבירה אחת של מתן שוחד לדכנר בגין תשלום חד פעמי בסך 300 אלף שקל. בנוסף, נותרנו עם עבירה אחת של מתן שוחד בגין תרומה לעמותת ‘יד שרה' (של אורי לפוליאנסקי) בסך 1.25 מיליון שקל, ושבע עבירות של מתן שוחד בגין תרומות ל'בית מלכה' (של אברהם פיינר בכיר נוסף בעיריית ירושלים) בסך 680 אלף שקל".
לאור התמונה הזו, שהייתה שונה בתכלית מזו שנטענה על ידי המדינה ואומצה על ידי השופט רוזן במחוזי, החליט ביהמ"ש העליון להקל בעונש שהושת על צ'רני. עונשו של צ'רני הופחת בהתאם להחלטה ל-26 חודשי מאסר, ובפועל הוא ריצה 15 חודשים. צ'רני ריצה את מאסרו בכלא חרמון בצפון, והשתחרר מכלאו בסוף חודש מאי 2017.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
