התשובה הדרומית לעמק המוות? המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בבאר-שבע

זה עשור פועל בשקט, מתחת לרדאר התקשורת ובתקציב די גדול, אחד ממכוני המחקר המסקרנים בנגב, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שילוב בין מכון מחקר לחברה בע"מ, שמטרתו לגשר בין המחקר הביוטכנולוגי באוניברסיטת בן-גוריון לתעשיית הפארמה וביוטק.

החזון: מיסחור טכנולוגיות והרחבה של פעילות הביוטק בנגב. האמצעים: מימון מחקרים יישומים פורצי דרך במסגרת המכון, מיסחור המחקר והקמת חברות על בסיס הטכנולוגיה להובלת המשך הפיתוח. כך יווצרו מקומות עבודה נוספים לאנשי ביוטק בנגב, ובמיוחד לבוגרי האוניברסיטה. הכוונה היא להקים את החברות בפארק ההייטק גב ים נגב, הצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון.

כיום פועלים במכון 24 חוקרים, ומתוכם 18 הם "חוקרים חוזרים" אחרי לימודים או משרה בחו"ל.

התשובה הדרומית ל"עמק המוות"

מיסחור הקניין הרוחני שנצבר באוניברסיטה והפיכתם לפרויקטים מסחריים הוא אתגר שכל מוסד צריך להתמודד איתו היום. ידוע שרוב הפרויקטים אינם מצליחים להגיע להוכחת היתכנות הנדרשת לתעשייה בתוך האוניברסיטה ולהגיע לשלב שבו התעשייה מתעניינת בהם. קוראים לתופעה "עמק המוות", משום שבפער הזה, בין השלב שבו האוניברסיטה חושבת שהפיתוח מוכן לצאת החוצה לשלב שבו חברה מסחרית מוכנה לקחת אותו, פרויקטים רבים נופלים. כל אוניברסיטה מתמודדת עם האתגר הזה אחרת. באוניברסיטה העברית, לדוגמה, הקימו קרן הון סיכון ייעודית לפרויקטים של חברת המסחור. באוניברסיטת תל-אביב הקימו את המכון לחקר התרופה על שם בלווטניק שמקדם פרויקטים בשותפות עם החוקר ובחרו להיות שותפים בקרן הון סיכון עם חברת ההודית Tata שעשויה להיות הקליינטית של הטכנולוגיות שפותחו. במכון ויצמן דבקים במודל המסחור הוותיק, למרות חסרונותיו.

המכון הלאומי לביוטכנולוגיה הוא הפתרון של אוניברסיטת בן-גוריון לקידום פרויקטים בתחום מדעי החיים לקראת השלמת הוכחת היתכנות ויצירת עניין בקרב התעשייה. "אנחנו לא חברת המסחור של האוניברסיטה אלא זרוע נוספת וייחודית", מדגישה אסנת און, מנכ"לית מכון הביוטק. "המטרה שלנו היא לקדם את הטכנולוגיות שמקורן מהאקדמיה, עד השלב של הוכחת היתכנות והבשלתם לקראת מיסחור". מוסיפה און כי "לתעשייה יש את אופן ההסתכלות שלה בבואה לבחון פרויקטים מהאקדמיה ומטרתינו היא לגשר על הפערים והביקורת של התעשייה, תוך מתן מענה לשאלות מחקריות בהתחשב בסטנדרטים של התעשייה".

"המטרה שלנו הינה לקדם רק פרויקטים חדשניים, ייחודיים ופורצי דרך שיש להם פוטנציאל מסחרי והם יכולים להשפיע מדעית ומסחרית על השוק בתחומם".

המכון יושב בתוך אוניברסיטת בן-גוריון. הוא הוקם כחזון משותף של האוניברסיטה, מדינת ישראל, והבנקאי אדגר דה פיצ' וטו המנוח, פילנתרופ ציוני שחי בשווייץ. מבנה המכון עורר תשומת לב משום היותו יוצא דופן בנוף האוניברסיטה: בניין שקוף עם שתי שכבות זכוכית, לבקשת דה פיצ'וטו. בהקמת המכון השקיעו אוניברסיטת בן-גוריון, מדינת ישראל ומשפחת דה פיצ'וטו. כל אחד מהגופים השקיע 30 מיליון דולר. סך הכול, הושקעו בו במשך עשור 90 מיליון דולר, והון נוסף הושקע בבניין הייעודי על ידי דה פיצ'וטו והאוניברסיטה.

חוקר המצטרף כחבר מכון מעתיק את מעבדתו, על כל צוותה, לבניין המכון, ושם עומדות לרשותו מעבדות חדישות, ציוד מתקדם, מימון המחקר, הכוונה וליווי הפרויקט מהנהלת המכון וצוותה. צוות המכון, מורכב מאנשים עם רקע מתעשיית הפארמה, המכיר היטב הן את האקדמיה והן את התעשייה, מגובה גם בתמיכה משפטית, ניהול כספים ותמיכה בנושא הקניין הרוחני.

המימון הנדיב של המכון מאפשר לו להתחרות מול אוניברסיטאות אחרות על השבת מדענים חוזרים ארצה, כפי שמדגימה און: "6 מיליון דולר הושקעו ברכישת מיקרוסקופ אלקטרוני ייחודי, והשבנו ארצה חוקר חוזר מוביל בתחומו לניהול יחידת המיקרוסקופ". מיקרוסקופ ייחודי זה ויחיד במינו בארץ, משרת את חוקרי המכון והאוניברסיטה אך מהווה גם מקור לשיתופי פעולה ומתן שירות לתעשייה", מציינת און. במחקר המתנהל וממומן על ידי המכון הדגש הינו על הפן היישומי של המחקר. עם זאת, אומרת און, לא מתפשרים על איכות המחקר הבסיסי שכן האחרון תומך ברוחב היריעה של הטכנולוגיה, במוניטין של החוקר, באיכות פירסומיו ובסופו של דבר במוצר לתעשייה.

המכון הוא בעצם פקולטה באוניברסיטה?

"לא, הוא הוקם כחברה בע"מ ב 2009. האוניברסיטה הינה בעלת 56% ממניות המכון, יתר ה-44% מוחזקים בידי בני משפחתו של דה פיצ'וטו. חשוב לציין שחזון מקימי המכון הינו שרווחיו יושקעו חזרה במכון ובקידום מחקרים", וזאת למרות שאופן רשמי מדובר בחברה בע"מ.

מה המודל העסקי שלכם?

"אנחנו מעניקים רישיון לטכנולוגיה לגורם משקיע שאנו מאמינים ביכולתו לממן ולהוביל את הטכנולוגיה עד מוצר בשוק. בשונה מחברת מיסחור של האוניברסיטה, אנו משקיעים כספים בקידום המחקר ולכן שואפים להגיע לתנאי מיסחור טובים יותר שישקפו את השקעתנו הראשונית בקידום המחקר. מבחינת המודל, אנו יכולים לתת רישיון לפיתוח לחברת פארמה גדולה שמצרפת המחקר לקו המוצרים שלה או למשקיע אשר מקים חברה ייעודית לפיתוח הטכנולוגיה, תמורת מניות בחברה ותמלוגים מפיתוח".

איך החוקר עצמו מתוגמל?בחברת מסחור קלאסית הוא מקבל מכל הסכם מסחור עשרות אחוזים מההכנסות, הנחלקים בינו לבין המעבדה שלו .

"אנו, בהקשר זה, פועלים בדיוק כמו האוניברסיטה. החוקר מתוגמל על פי נוהלי האוניברסיטה בנושא המסחור. רווחי המכון מושקעים חזרה בקידום המחקרים".

חיידקי מעי של פרות ואיכות הסביבה

המכון מתמקד בכמה תחומים עיקריים: סרטן, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות, ביוטכנולוגיה של החקלאות, מחלות גנטיות, מחלות מטבוליות ומחלות ניווניות של המוח (נוירודגנרציה).

"אלה התחומים אשר בחזית ההתעניינות של חברות הפארמה הגדולות בעולם, ואנחנו נמצאים שם, בחזית החדשנות ומצוינות במחקר בסיסי והיישומי שיכול לעניין את התעשייה", אומרת און.

במכון מתנהלים כיום 22 פרויקטי מחקר, חלקם מוקדמים וחלקם השלימו את שלב הוכחת היתכנות. מספר טכנולוגיות מוסחרו בהצלחה ואחרות נמצאות במו"מ למסחור מול חברות פארמה וחממות.

בין המחקרים שנמצאים בתהליכי מסחור מתקדמים, טכנולוגיה הקשורה לתמהיל חיידקי המעי (מיקרוביום) של חיות מעלות גרה. במעבדתו של פרופ' יצחק מזרחי נמצא כי תמהיל חיידקי המעי של הפרות יכול להשפיע על איכות החלב ועל כמות גז המתאן שהפרות פולטות. גז זה הוא אחד המשמעותיים שבגזי החממה ואחד המתווכים המשמעותיים של ההשפעה השלילית של תעשיית הבקר והחלב על איכות הסביבה. "אנחנו מאמינים שהפרויקט הזה ישנה את עולם ייצור החלב ויתרום לשיפור איכות הסביבה וקידום סביבה ירוקה", אומרת און.

מחקר נוסף שנמצא בתהליכי מסחור הוא גילוי של פרופ' אנג'ל פורגדור וד"ר רועי גזית. מדובר בטכנולוגיה המשפרת את פרופיל הבטיחות ותופעות הלוואי של התרפיה התאית המבטיחה לסרטן הנקראת CAR-T , על ידי הכוונת התרופה לסביבת הגידול הסרטני בלבד, ולא לרקמות בריאות. " אנחנו נמצאים בקשר עם חברה מובילה שעוסקת בתחום הזה אשר לה כמה ניסויים קליניים פעילים", אומרת און.

פרופ' אנג'ל פורגדור, יחד עם פרופ' אלון מונסונגו, פיתחו טכנולוגיה נוספת שמשתמשת בעקרונות של CAR-T, שהם תאי דם לבנים של מערכת החיסון שהונדסו כדי לתקוף תאים סרטניים ולא אחרים, אולם במקום להפנות את הגישה הזו כלפי תקיפת תאי סרטן, היא מופנית לסיוע לתאי מערכת העצבים המרכזית, בכך מהווה טיפול חדשני ופורץ דרך לטיפול במחלות ניווניות כמו מחלת האלצהיימר.

מחקר נוסף מתקדם הוא של פרופ' ורדה שושן-ברמץ, חוקרת מובילה בתחומה, שהצליחה לתכנת תאים סרטניים כך שיחזרו למצב קדם - סרטני. הטיפול מבוסס על מניעת אספקת אנרגיה לתאים סרטניים, על ידי חסימת פעילות המיטוכנדריה - איברון בתא, שאחראי לאספקת האנרגיה, תאי סרטן המתחלקים ללא הרף צורכים אנרגיה גבוהה יותר מתאים בריאים, ולכן מושפעים באופן ספציפי מגישה טיפולית זו . פרופ' שושן ברמץ מובילה מחקרים נוספים במכון הקשורים לתפקוד המיטוכונדריה וכשלים בתפקודה במחלות כשל חיסוני ומחלות ניווניות של המוח.

האיש שעמד מאחורי הקמת מכון הביוטק בבאר-שבע

אדגר דה פיצ'וטו, האיש שעמד מאחורי הקמת מכון הביוטק בבאר-שבע, נולד ב-1929 בבירות, לבנון, ונפטר ב-2016 בשווייץ. הוא בן למשפחה ותיקה מפורטוגל שהגיעה ללבנון בעקבות גירוש יהודי האי האיברי. בצעירותו, למד הנדסה בלבנון, אך בשנות ה-50 של המאה ה-20 היגרה משפחתו לשווייץ, בעקבות העלייה באנטישמיות בלבנון. במדינה החדשה השתלב בעסקי הבנקאות הפרטית בעזרתו של חותנו. בשנת 1969 הקים את הבנק הפרטי UBP) Union Bancaire Privee) בשווייץ.

השקעותיו של דה פיצ'וטו היו חדשניות והוא נחשב לאחד מחלוצי תחום קרנות הגידור וההשקעות בביוטק. כבר בתחילת שנות ה-90 השקיע בחברות כמו גננטק, אמג'ן וביוג'ן, שהפכו לענקיות, נראה שההצלחה של החברות הללו היא שהובילה אותו למחשבה שתחום הביוטכנולוגיה יהיה המפתח לפריחת הנגב.

בתחילת שנות ה-2000 פרש בהדרגה לגמלאות, אך ב-2008 בעקבות המשבר הכלכלי, הוא לקח לידיו שוב את השליטה על הפעילות, בגיל 80, וניווט את דרכו של הבנק החוצה מן המשבר.

דה פיצ'וטו לא הרבה להתראיין, אך ב-2004 - שוחח עם כתבת "גלובס" שלומית לן ותיאר בפניה עולם חדש, שבו ארה"ב תהיה דורסנית יותר, הליברליזם חלש יותר והנצרות שמרנית יותר. מדינת הרווחה על פי מודל זה, תחדל להתקיים.

קפיטליזם, אמר, יסיר את המעטה הנאור שלו, הפערים החברתיים יגדלו ועליית האסלאם תחזיר גם את ארה"ב לערכי המשפחה הישנים, כתגובת נגד. "הלכנו רחוק מדי בחירויות אישיות, בליברליות, והזנחנו את הערכים המסורתיים", אמר. דה פיצ'וטו לא ראה במגמה הזאת סכנה לעלייה מחודשת של האנטישמיות. לן תיארה את דה פיצ'וטו כאדם חריף ומהיר מחשבה, חסר סבלנות ובוטה, אך ילדיו והחזון הציוני שלו עוררו בו רגש עז.

"אדגר דה פיצ'וטו היה איש חזון, תורם נדיב ותומך נלהב של המדע הישראלי, שהאמין בקידום ופיתוח המחקר הביוטכנולוגי באוניברסיטת בן-גוריון ובנגב", אומרת אסנת און, מנכ"לית מכון הביוטק. "אדגר חבר לאוניברסיטה כבר באמצע שנות ה-90. בשנת 2005 חתמו הוא, האוניברסיטה וממשלת ישראל על התחייבות ל'תמיכה וקידום המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב' ושנתיים לאחר מכן הוחלט שכל גוף ישקיע 30 מיליון דולר להקמתו" .

ב-2009 נחנך המכון. עם פטירתו של דה פיצ'וטו בשווייץ ב-2016 נאמד הון המשפחה ב-3.6 מיליארד דולר. ההון שנוהל על ידי חברת UBP שבבעלותו נאמד ב-100 מיליארד דולר. היום עסקיו מנוהלים על ידי בנו גיא דה פיצ'וטו.

הטכנולוגיות במכון

בניית איברים

הטכנולוגיה: פיגום שעליו ניתן להשתיל תאי גזע

חוקרים: פרופ' אלון מונסונגו ופרופ' סמדר כהן

מסחור: לחברת אורג'נסיס העולמית, העוסקת בפיתוח תאי לבלב מתאי כבד

סרטן

הטכנולוגיה: נוגדן כנגד חלבון המבוטא על גבי תאי סרטן באופן ייחודי

חוקר: פרופ' אנג'ל פורגדור

מסחור: לחברת Pink Biopharma בחממת FutuRx

מחלות ניווניות

הטכנולוגיה: מחקר להבנת תפקוד המיטוכונדריה בכדי לשפר תפקוד תאים שנפגעו כתוצאה מאלצהיימר, פרקינסון, מחלות ניווניות אחרות וכן סכרת.

חוקר: פרופ 'אורין שיריחי

מסחור ל-Enspire Bio, חברה שהוקמה תחת חממה של אוניברסיטת קליפורניה בארה"ב.

● ד"ר אסנת און

תפקידים קודמים: סמנכ"לית תפעול בחברת תלתן פארמה ולפני כן הייתה במשך עשור דירקטור, מנהלת פרויקטים גלובליים בחטיבת המחקר והפיתוח האינובטיבי בטבע.

● ד"ר רון להב

תפקיד: מנהל המו"פ

תפקידים קודמים: מנהל פרויקטים בכיר ב-QBI ומנכ"ל של שלוש חברות סטארט-אפ, ביניהן חברת Quiet

Therapeutics

● ד"ר שרון פיירמן

תפקיד: מנהלת הפיתוח העסקי

תפקידים קודמים: דירקטור, מנהלת פרויקטים בחטיבת המו"פ הגנרי בטבע וכן מנהלת תוכנית חדשנות פתוחה של טבע. כמו כן כיהנה בתפקידי מו"פ ופיתוח עסקי בחברת סול ג'ל