הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים מזנק ל-3.8% תוצר - כך עולה מנתוני ביצוע התקציב המעודכנים לחודש אפריל שמפרסם היום (ב') משרד האוצר. בסכומים מוחלטים מגיע הגירעון מתחילת השנה ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הנתונים לחודש אפריל 2019 אומנם הושפעו מחופשת חג הפסח, שאילצה את רשות המסים לדחות הכנסות בהיקף של 1.3 מיליארד שקל מאפריל למאי, אולם גם אלמלא חופשת החג, הגירעון באפריל היה מזנק לשיא חדש של 3.7% תוצר. בחודש שעבר ירד הגירעון ל-3.4% תוצר, זאת כתוצאה מהכנסות חד-פעמיות ממיסי קנייה על רכב בהיקף 2 מיליארד שקל, בגלל שינוי במדרגות המס.
כזכור, הממונה על אגף התקציבים, שאול מרידור, התעקש לפרסם בינואר תחזית מעודכנת, שלפיה הגירעון עשוי להגיע בסוף 2019 ל-3.6%. כעת נראה כי התחזית - שפורסמה למרות התנגדות שר האוצר משה כחלון ואנשיו - הייתה זהירה.
מאחורי הזינוק בגירעון עומדים מצד אחד קיפאון בהכנסות המדינה, שרשמו גידול אפסי לעומת הכנסותיה בתקופה המקבילה אשתקד, ומצד שני זינוק בהוצאות משרדי הממשלה: מתחילת השנה זינקו הוצאות המשרדים ב-12.7% לעומת גידול מתוכנן של 5.7%. בעיית הגידול בהוצאות מתמקדת במשרדי הממשלה האזרחיים - שהוצאותיהם גדלו ב-16.8% מתחילת השנה (לעומת 6% בתכנון), בעוד שבמערכת הביטחון נרשם דווקא קיטון של 0.3% בהוצאות (לעומת גידול מתוכנן של 1.9%).
"סגירת הגירעון - משימה כמעט בלתי אפשרית; צפויה העלאת מסים"
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בפיוניר ניהול הון, מסר: "גירעון צפוי של 3.6% הוא דבר שאינו מתקבל על הדעת, לא במדינה עם כלכלה חזקה, עם אבטלה בשפל וצמיחה מהגבוהות במדינות ה-OECD.
הנתון האחרון של 3.8% גירעון מראה שגם ב- 3.6% נתקשה לעמוד בסוף השנה האזרחית. הגירעון נובע גם מכיוון ההכנסות וגם מכיוון ההוצאות, כאשר הוצאות הממשלה רק הולכות ומתגברות ככל שחולף הזמן, בצורה שנראית בלתי מרוסנת וצד ההכנסות לא מצליח להדביק את הקצב.
"שר האוצר הבא, כחלון או אחר, יצטרך לעמוד במשימה שהיא כמעט בלתי אפשרית: לסגור את הגירעון שקודמו יצר לו, וזאת על-ידי העלאת מסים מצד אחד וצמצום הוצאות הממשלה מהצד השני, כל זאת מבלי לפגוע בצמיחה של המשק המקומי שגם היא עומדת בסימן שאלה גדול.
"בשורה התחתונה נראה כי אזרחי ישראל עומדים בפני העלאת מסים אשר תחלחל גם למדד המחירים, כך שבשנה הקרובה נראה אינפלציה גבוהה ממה שהורגלנו אליה בשלוש השנים האחרונות, ומסים כבדים יותר ממה שהורגלנו אליהם בשנה האחרונה.
"נציין כי המהלכים שבוצעו בקדנציה הקודמת על-ידי משרד האוצר שיקפו מדיניות של רווחה והדדיות חברתית מובהקת, אך כאמור יש לזה מחיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
