בימים אלו עומדת להסתיים בניית 22 פאנלים סולאריים על גג ביתו של הארכיאולוג ד"ר עוזי אבנר באילת. אבנר, שהגיע לאילת מירושלים בצעירותו מתוך משיכה לנוף המדברי, לא בטוח שיש הצדקה כלכלית מבחינתו לעבור לאנרגיה סולארית, ואומר כי "הסיבה העיקרית שאני מתקין קולטי שמש היא כי אני מעדיף לא להשתתף בזיהום העולם שהאנושות כל-כך תורמת לו". לדבריו, "המערכת הזאת תייצר 7,200 וואט לשנה. כיום הצריכה שלי היא כ־4,000 וואט בשנה, כך שאני מניח שההחזר של ההוצאה ייקח 8־10 שנים".
לכתבות נוספות בפרויקט:
● איך משאירים כסף בתוך העיר? בירושלים גורמים למוסדות גדולים לרכוש מעסקים קטנים
● החקלאים המפתיעים של גדרה: חלקת הירקות של הפנסיונרים האתיופים
● תל-אביב? ברלין? תנועת תרבות רוצה להפוך את עפולה לאבן שואבת לאמנים
● ארנונה הפוכה: עיריית תל-אביב נותנת לתושבים כסף כדי לממש מיזמים חברתיים
● מוזיאון מורשת לעדה האחמדית צפוי לקום בשכונת כבאביר בחיפה
● חינוך מעורר השראה: בית הספר בערד שהפיק הצגה דו-לשונית עם התלמידים הבדואים
אבנר עבר לאנרגיה סולארית בעקבות קריאתה של עיריית אילת לתושביה בשיתוף עם הסטארט־אפ סולוויו (SolView), שמסייע לתושבים לבדוק מה הפוטנציאל האנרגטי של הגג שלהם. מיזם זה מצטרף למאמצים ארוכי שנים שאילת עושה בתחום המעבר לאנרגיה מתחדשת. במדד הערים החכמות והמקיימות של המרכז הבינתחומי שפורסם השנה, היא הגיעה למקום השני, ובין הנימוקים לדירוג הגבוה עומדת העובדה שכיום, 75% מצריכת האנרגיה של אילת במהלך היום מקורה באנרגיה סולארית שהעיר מייצרת.
תושבי אילת צורכים כ־30% יותר חשמל מישראלים במקומות אחרים בארץ, בין השאר בגלל המיזוג הנדרש בחודשים החמים ולכן המעבר לאנרגיה סולארית משמעותי עבורם. "כל מה שהעירייה עושה בעניין המעבר לאנרגיה סולארית, מבורך", אומר אבנר. "אני מאוד ביקורתי לגבי התכנון האדריכלי של אילת, יש לו השלכות ישירות על החברה, הכלכלה והרווחה. בעשורים האחרונים, התכנון מתמחה בלהסתיר את הנוף. הייתי מצפה שאילתי יקום בבוקר, יפתח את החלון ויראה את ההרים והים, אבל מהבית שלי במרכז העיר כבר אין נוף".
"היום, כל תושב בעיר יכול לשבת על הספה, להיכנס לאתר של עיריית אילת, להקליד את תעודת הזהות שלו ולקבל פרטים מלאים על הגג שלו", אומר אלי לנקרי, ממלא מקום ראש העיר. "כל תושב יכול לדעת מה גודלו של הגג, כמה קילוואט הוא יכול ליצר על הגג, ואז הוא מקבל מול עיניו תוכנית עסקית שמראה לו בדיוק כמה חשמל הוא יכול לייצר, כמה יעלה להקים, איך הוא יכול לממן את זה ומה שיעור התשואה שיקבל על ההשקעה הזאת, שהיא אחת הטובות בשוק - סביב 14%".
סולוויו, שאחראית על טכנולוגיית מיפוי הבניינים ובניית התוכנה שמנגישה את המידע לתושבים, נוסדה כחברת חממה של קפיטל נייצ’ר בחבל אילות. היום החברה פועלת בארבע יבשות ומפעילה משרדים גם בארצות-הברית.
עופר צדקה, מנכ"ל החברה, מספר: "סולוויו עוסקת בניתוח פוטנציאל סולארי של גגות ומה שמייחד אותה זה היכולת לנתח כמויות אדירות של מבנים ולמצוא בצורה מאוד מדויקת למי מתאים סולארי. אחרי שמיפינו את אילת, פתאום התברר שאנרגיה סולארית היא לא רק ליחידי סגולה, הרבה מאוד אנשים יכולים לעשות את המעבר הזה".
מה אתה יכול להגיד על האסטרטגיה של אילת בנושא?
"אני חושב שבמידה רבה, אילת פורצת דרך. היא מראה להרבה רשויות אחרות איך אפשר לעודד עצמאות אנרגטית. הדרך היא לעשות את זה מלמטה למעלה - כלומר לבנות תשתית של מערכות סולאריות בעזרת תושבים בעיר שמאמצים את הטכנולוגיה".
פרט למיזם שמזמין את התושבים להתקין פאנלים סולאריים, גם על גגות מבני הציבור של אילת מותקנים פאנלים סולאריים ובימים אלו מסתיים פרויקט זה, שעלותו 20 מיליון שקל. "לפני 12 שנים זיהינו את היתרון היחסי המובהק שיש לאילת בייצור אנרגיה סולארית, וזה כמובן שהשמש יוקדת כמעט 365 ימים בשנה", מתייחס לנקרי, "בחמש שנים האחרונות אנחנו עובדים בצורה שיטתית עם צוות מיוחד שקם לנושא. יצאנו לדרך הזאת לפני הרבה ערים אחרות בישראל".
המטרה של אילת היא להגיע למצב שבו 100% מהאנרגיה שלה תגיע מייצור עצמי סולארי ותוקם תשתית של אגירת האנרגיה שתאפשר שימוש בה גם בשעות הלילה. "תוך שנים אחדות אנחנו רוצים שאילת תהיה אחת הערים היחידות בעולם שתייצר את כל צורכי האנרגיה שלה ללא יוצא מן הכלל בשעות היום והלילה, באנרגיה סולארית. אנחנו צועדים לשם".
איך תעשו את זה?
"אנחנו מסייעים לתושבים לחסוך בחשמל וגם לעשות סוג של עסק שמוכר את החשמל לחברת החשמל ולקבל הכנסה קבועה. ההערכות שלנו מדברות על חיסכון של לפחות 40% למשק בית ואף יותר, זה דרמטי. עד היום חסכה העירייה בהוצאות החשמל שלה 3 מיליון שקל בשנה והתוכנית שלנו היא שבעוד חמש שנים, העלות תשאף לאפס".
מאיפה התקציבים לפרויקט הזה?
"בעבר היו תקופות שהמדינה עודדה את המעבר לאנרגיה סולארית. ניצלנו הרבה תקציבים שהמדינה ומשרדי האנרגיה והגנת הסביבה נתנו".
תתנתקו מחברת החשמל? זה יהיה תקדים עירוני בטוח.
"התשובה היא כן. אומנם אין עדיין אישורים לכך, אבל זה היעד. צריך לזכור שגם לספק חשמל לאילת עולה לא מעט כסף למדינת ישראל וצריך לשדרג במאות מיליונים את הרשת בדרך לאילת. ככה שבסופו של דבר, גם המדינה תרוויח מזה. אנחנו בתהליך מול משרד האנרגיה ועובדים במשותף כדי להגיע ליעד הזה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
