איך מטפלת המדינה בירושות ובתרומות המכובדות בהיקף עשרות ומאות מיליוני שקלים?

איך מטפלת המדינה בירושות ובתרומות המכובדות בהיקף עשרות ומאות מיליוני שקלים? בלי נהלים מסודרים, בלי לבחון אי-סדרים ובהעדר מידע מלא על מלוא הכספים והרכוש המגיעים לה.

כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם אתמול (ב') על "ניהול ומימוש של עיזבונות מחו"ל לטובת מדינת ישראל". הדוח העלה ליקויים הנוגעים לגיבוש מדיניות בעניין השמירה על קשר עם מצווים ותורמים פוטנציאליים; לשימור הידע בנושאי צוואות, ירושות ותרומות; להסדרה של הדרך שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש העיזבונות; להכנת נהלים למחלקה ועדכונם; לקביעת הנחיות מפורטות וברורות אשר לפעולות פיקוח ובקרה שיש לבצע במדינות שונות בנושא כינוס ומימוש עיזבונות באמצעות גורמים מקומיים.

מהדוח עולה כי בין השנים 2018-2008 פתח האפוטרופוס 932 תיקי עיזבונות ותרומות בהיקף כספי כולל של כ-1.3 מיליארד שקל. בינואר 2018 ניהלה המחלקה 1,397 תיקי עיזבון, 192 תיקי תרומה, 292 תיקי צוואה ו-152 תיקי הצעת צוואה; ויחידת ההשקעות שבאפוטרופוס ניהלה בקרן הייעודית כ-800 מיליון שקל.

האפוטרופוס הכללי מנהל גם כ-145 נכסי מקרקעין ברחבי העולם, מהם 60 נכסים בישראל ו-85 בחו"ל (70% מהם בצרפת), נכסים שהאפוטרופוס מנוע מלממש מסיבות שונות, בהן רצון המצווים, נכסים מושכרים ובהם שוכרים או פולשים שטרם סולקו מהנכסים.

המבקר ציין בדוח כי המידע על עיזבונות מגיע לאפוטרופוס ממגוון מקורות, ובהם נוטריונים ומנהלי עיזבון; וכי חשוב להגביר את המעורבות של נציג האפוטרופוס בכלל הליכי הכינוס והמימוש מאחר שלא פעם בעלי תפקידים מקומיים תיעדו רק חלק מהנכסים הכלולים בעיזבון ולא פעלו באופן מיטבי לכינוס העיזבון ולמימושו.

כך לדוגמה צוין כי בתיק עיזבון שנפתח בגרמניה לא מונה מנהל עיזבון, ואת העיזבון מימש ישירות האפוטרופוס הכללי באמצעות עורך דין מקומי. נציג האפוטרופוס הכללי נדרש לבצע רישום מצאי של תכולת הדירה שבעיזבון. הנציג הודיע לאפוטרופוס כי לאחר מאמצים איתר בדירה כספת נסתרת, ובה כ-60 אלף אירו, והוסיף כי בדירה נמצאו מסמכים שעולה מהם שהעיזבון כולל כספת נוספת הנמצאת בבנק מקומי. אלמלא הגיע נציג האפוטרופוס לדירה, היה חשש ממשי שלא היה נודע כלל למחלקה על קיומן של שתי הכספות.

כספים בכספת ודירה בשווייץ

בתיק עיזבון אחר שנפתח בצרפת ירשה מדינת ישראל כספת בבנק, אך הנוטריון המקומי לא משך את הכסף מהכספת ולא העביר אותו לנציגות האפוטרופוס במסגרת חלוקת העיזבון. מנהלת הנציגות בחו"ל איתרה את הכסף בכספת הבנק והעבירה אותו לישראל;

בתיק עיזבון נוסף בצרפת ירשה מדינת ישראל דירה בשווייץ. הנוטריון האחראי על העיזבון דיווח לאפוטרופוס כי ביצע רישום של מצאי הנכסים בדירה (אינוונטר). המסמך לא הועבר לאפוטרופוס, ובדיעבד התברר כי הנוטריון לא השלים את רישום מצאי הנכסים ולא תפס בהם חזקה. דיירים שהתגוררו במקום לקחו את תכולת הדירה. המבקר מצא כי למחלקה לא ידוע מה היקף הנכסים שנגרעו מהעיזבון;

בעיזבון אחר בצרפת יועדו נכסים בצרפת ובשווייץ למדינת ישראל. בדירה בשווייץ התגלתה כספת פרוצה, אף שברשימת מצאי שכתב הנוטריון שטיפל בתיק לא הוזכרה כספת, לא תועדה מציאת כספת, ולא נזכרו שמות הנוכחים במועד פתיחתה.

"עולה אפוא כי במקרים שיש ליקויים בפעולותיהם של בעלי תפקיד במימוש העיזבון ובכינוסו, פעילות יזומה ומעורבות של המחלקה ונציגיה בתהליכי הכינוס והמימוש יכולה לתרום למימוש מלוא זכויותיה של המדינה כיורשת ולמימוש מלא של רצון המצווה", כתב המבקר בדוח.

עוד ציין המבקר בדוח כי האפוטרופוס הכללי לא ריכז ולא העלה על הכתב את הידע שצבר בנושאי צוואות, ירושות ותרומות ואת ההנחיות למימושן במדינות השונות, ובמיוחד באלה שיש לו בהן נציגויות. במצב זה, צוין, עובדי האפוטרופוס נדרשים להפנות פעם אחר פעם להקדיש תשומות עבודה לאיתור, ללימוד ולריענון הוראות דין והליכים, וכך יעילות הטיפול של המחלקה בתיקים נפגעת.

לדברי המבקר, אין הסדרה מלאה בנוהל מתאים של הפעולות שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש העיזבונות, ואין הנחיות ברורות אשר לפעולות שעליהם לבצע לשם כך בכל מדינה. נוהל מימוש עיזבונות אינו מנחה את עובדי המחלקה האם וכיצד עליהם לפעול במהלך זיהוי הנכסים ורישומם. הדבר עשוי למנוע זיהוי ליקויים בתהליך מימוש העיזבון ולפגוע ביעילות הפיקוח.

על-פי ממצאי המבקר, בשנת 2014 בוצעה ביקורת פנימית בנציגות מחלקת העיזבונות של האפוטרופוס הכללי בצרפת, במסגרתה נמצאו אי-סדרים באופן שטיפלו עובדים לשעבר בנציגות האפוטרופוס הכללי בצרפת בתיקי עיזבון. זיהוי של אי-סדרים נוספים לאלה שנמצאו בביקורת הפנימית בפעולות שנקטו אותם עובדים מעלה חשש של ממש שהם טיפלו בתיקי עיזבון טיפול לקוי ואף גרמו לנזקים כלכליים למדינת ישראל.

אגף האפוטרופוס הכללי מסר בתגובה: "אגף האפוטרופוס הכללי קיבל את דוח מבקר המדינה בעניין עיזבונות לטובת המדינה ולומד את הנכתב בו על מנת לשפר את הליכי העבודה. באגף האפוטרופוס הכללי כבר החלו בכתיבת נהלי העבודה ובהעלאה על הכתב את הידע שנצבר בנושאי צוואות, ירושות ותרומות במדינות השונות, התחיל הליך מיפוי התיקים על מנת לוודא כי המדינה קיבלה את מלוא חלקה בעיזבונות. בנוסף, התקיימה ישיבה עם הגורמים הרלוונטים במשרד החוץ לצורך חידוד ממשקי העבודה בין הגופים ובחינת התאמות נדרשות בתקנון הקונסולארי.

"לעניין קרן היסוד, ההסדר אשר הושג בשנת 2010 בין מנכ"ל משרד המשפטים לבין קרן היסוד נועד לתת פתרון למצב המתואר בדו"ח ולמנוע מצבים בהם צוואות לטובת מדינת ישראל שהמוטב הסופי הינו קרן היסוד ימומשו ישירות על ידי קרן היסוד ללא ידיעתו של האפוטרופוס הכללי. לאפוטרופוס הכללי לא ידוע על מקרים נוספים לאחר שנת 2010 שבהם צוואות לטובת מדינת ישראל שבהם המוטב הסופי הינו קרן היסוד מומשו ללא ידיעתו של האפוטרופוס הכללי".