איך משאירים כסף בתוך העיר? בירושלים גורמים למוסדות גדולים לרכוש מעסקים קטנים

איך משאירים את הכסף בתוך העיר? בחודשים האחרונים החלה עיריית ירושלים במהלך ראשון מסוגו שבמסגרתו היא מחברת בין עסקים מקומיים ובין מוסדות גדולים עם תקציבי רכש של מאות מיליוני שקלים.

לכתבות נוספות בפרויקט:

● תושבי אילת מייצרים את החשמל שלהם בעצמם ועוזרים לעיר להפוך ל-100% סולארית

● החקלאים המפתיעים של גדרה: חלקת הירקות של הפנסיונרים האתיופים

● תל-אביב? ברלין? תנועת תרבות רוצה להפוך את עפולה לאבן שואבת לאמנים

● ארנונה הפוכה: עיריית תל-אביב נותנת לתושבים כסף כדי לממש מיזמים חברתיים

● מוזיאון מורשת לעדה האחמדית צפוי לקום בשכונת כבאביר בחיפה

● חינוך מעורר השראה: בית הספר בערד שהפיק הצגה דו-לשונית עם התלמידים הבדואים

מטרת המהלך - שנעשה בשיתוף-פעולה עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי - היא להנגיש מכרזים והצעות מחיר לעסקים קטנים ובינוניים בעיר ועל-ידי כך לפתוח שווקים חדשים עבורם. במקביל, מבקשים בעיריית ירושלים להעלות את המודעות של אנשי הרכש במוסדות הגדולים למגוון העסקים הקיימים בעיר, במקום שירכשו מספקים מחוץ לעיר.

השלב הראשון הוא כינוס פורום שמורכב מבעלי העסקים הירושלמים ומאנשי הרכש של מוסדות כמו שערי צדק, מוסדות האקדמיה והתרבות וחברות פרטיות כמו מובילאיי. אלה נפגשים אחת לכמה שבועות על-מנת לקדם חיבורים כלכליים.

בימים אלה מוקמת גם פלטפורמה דיגיטלית בשם "הזירה העסקית", שתהווה אינדקס של הספקים המקומיים. במקביל, יפורסמו מכרזים והזדמנויות עסקיות ותתאפשר שליחה מהירה של הצעות מחיר.

"זיהינו כמה מוסדות עוגן בירושלים שמחזיקים בתקציבי רכש עצומים", אומר ראש העיר ירושלים, משה ליאון. "חשוב לעיר שתקציבים אלה יישארו בתוך המחזור העסקי הפנימי שלה".