איך שומרים על רב-תרבותיות עירונית? על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הערים עם סוגי האוכלוסייה המגוונים ביותר בישראל הן חיפה ומעלות תרשיחא שבהן מתגוררים יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
לכתבות נוספות בפרויקט:
● איך משאירים כסף בתוך העיר? בירושלים גורמים למוסדות גדולים לרכוש מעסקים קטנים
● תושבי אילת מייצרים את החשמל שלהם בעצמם ועוזרים לעיר להפוך ל-100% סולארית
● החקלאים המפתיעים של גדרה: חלקת הירקות של הפנסיונרים האתיופים
● תל-אביב? ברלין? תנועת תרבות רוצה להפוך את עפולה לאבן שואבת לאמנים
● ארנונה הפוכה: עיריית תל-אביב נותנת לתושבים כסף כדי לממש מיזמים חברתיים
● חינוך מעורר השראה: בית הספר בערד שהפיק הצגה דו-לשונית עם התלמידים הבדואים
דוגמה למארג עירוני רב-תרבותי מתקיים בשכונה קטנה בחיפה בשם כבאביר. היא נוסדה ככפר פסטורלי עוד בשנת 1850, והפכה לאחת השכונות היוקרתיות בעיר, פסע ממרכז הכרמל, שבה מתגוררים מאמיני העדה האחמדית לצד חיפאים אחרים. הדת האחמדית היא קהילה רפורמיסטית באסלאם וכוללת עשרות מיליוני מאמינים במדינות שונות. בישראל מתרכזים המאמינים, כאמור, בשכונת כבאביר.
כעת, כפי שפורסם במקומון "כלבו", העדה האחמדית בכבאביר מבקשת להקים בשכונה מוזיאון שיציג את ההיסטוריה של העדה, את ערכיה ואת פעילותה, ומסתמן עניין בקרב הגורמים העירוניים.
את היוזמה למוזיאון מורשת העלה מנהיג העדה בישראל, האמיר מוחמד שריף, שהסביר כי השכונה הייחודית שואבת אליה מבקרים ותיירים מדי יום, והצורך במוזיאון יענה על צורכי התיירים שמבקשים לקבל מידע על-אודות סיפור המקום. הלוקיישן המיועד הוא מגרש ריק שנמצא מול המסגד השכונתי שנבנה ב-1934 ומשמש עד היום את בני העדה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
