אחת ההנחות לגבי המלצות מממונים היא כי יש קשר בין איכותו של הבוס לשעבר לאיכות ההמלצה שהוא ייתן, כלומר, שבוסים טובים נותנים המלצות טובות יותר מבוסים גרועים. ובכן, זו טעות. בוסים מצוינים עשויים לתת המלצות לא טובות שתחבלנה בסיכויים שלכם לצלוח תהליכי גיוס, בעוד הגרועים שבהם יכולים לתת המלצות נהדרות שיסללו את דרככם למשרות מצוינות.
הקשיבו לג'ק וולש
הכיצד? פשוט משום שהאופן שבו הבוס תופס את העובדים שלו, מעריך אותם ובהמשך גם ממליץ עליהם למעסיקים עתידיים, תלויה בשורה ארוכה של פרמטרים ולאו דווקא באיכותו כמנהל, שאם לא כך, כל העובדים היו מקבלים מאותו המנהל את אותה ההמלצה. רק שבפועל גם הבוסים הגרועים בעולם נותנים הערכות שונות לעובדים שונים, כמוהם הבוסים המצטיינים, כאשר גם אלה וגם אלה עשויים לשגות באותה המידה בהערכת עובדיהם, ליתר או לחסר.
לזה תוסיפו את העובדה שאיכותו של הבוס איננה נתון אובייקטיבי, דהיינו, אותו ממונה עשוי להיתפס אחרת לחלוטין בעיני שני עובדים מקבילים הכפופים לו בו זמנית, וזאת עקב ההבדלים האישיותיים והמקצועיים בין שני העובדים הללו, והשוני במערכת היחסים שהתפתחה בין כל אחד מהם לבין הבוס. יש בתופעה הזו דמיון מסוים גם למערכות יחסים בין ילדים להוריהם, שעשויות להיות שונות בתכלית, כאשר אותו הורה נתפס אחרת בעיני ילדיו הבוגרים, גם כשמדובר בתאומים (מניסיון).
בכל מקרה, ומבלי להיכנס להגדרה מהו ומיהו בוס טוב, חשוב להבין שהאחריות לאופי מערכת היחסים שלכם עם הממונה עליכם היא הדדית, הגם שהיא איננה שוויונית, וכתוצאה ממנה גם איכות ההמלצה שתקבלו, שתלויה ברובה בכם ולא בבוס שלכם. מדוע? כי אתם אחראים לכך שהממונה יהיה שבע רצון מהעבודה שלכם, בלי שום קשר לשאלה אם אתם אוהבים אותו או לא. הפעם בחרתי להיתלות באילן גבוה, ג'ק וולש - היו"ר והמנכ"ל המיתולוגי של ג'נרל אלקטריק ומי שנחשב למנהל מהטובים בעולם - שטוען את אותו הדבר בדיוק, ואף מוסיף שאם בכל זאת יש לכם בעיות עם הבוס, זה הזמן לבדוק את עצמכם ("Bad bosses are not in the majority, so if you’re struggling with yours, it may be time for a tough personal assessment").
ספקו את הסחורה
לכן העובדה שאינכם מרוצים מהבוס אין פירושה שהוא איננו מרוצה מכם, וכל זמן שאתם מספקים את הסחורה, סיכוי סביר שבבוא היום תקבלו המלצה טובה גם מבוס שנתפס בעיניכם גרוע שבגרועים. אך לדאבוני, מניסיון בעבודה עם הרבה מאד אנשים, רובם המכריע מתקשים לעמוד במשימה הזו לאורך זמן, עקב קוצר ראיה והתמקדות בכאן ועכשיו, תוך התעלמות מהטווח הארוך. ואכן, לא פשוט להמשיך להפגין ביצועים טובים ולשמור על מערכת יחסים טובה עם בוס שחוסר שביעות הרצון ממנו היא גדולה, במיוחד כשהיא על רקע אישיותי, אבל אין ברירה.
גם אני נאלצתי לחוות את החוויה המאתגרת הזו, ולשמחתי, דווקא הבוס הכי גרוע שהיה לי - מקצוען בעל אישיות מתעללת על גבול המטורפת - שירד לחיי שנתיים ימים, בלי להגיד מילה אחת טובה, דווקא הוא נתן לי את ההמלצה המשובחת ביותר שקבלתי מעודי, שהזניקה אותי לתפקיד המפנה בקריירה. זאת להבדיל מהבוס הטוב ביותר שבמחיצתו זכיתי לעבוד - מנכ"ל משכמו ומעלה, בעל מקצוע וכאדם - שהיה אימת כל הסמנ"כלים כממליץ. וזה לא שהוא לא העריך אותנו, או חלילה לא פירגן, להיפך, רק שהוא דגל בהמלצה "מאוזנת" כדבריו (הצגת כל היתרונות וכל החסרונות), אותה תפס כחובתו המקצועית והמוסרית כלפי מבקש ההמלצה, פוגע על הדרך (בלי כוונה זדון) בסיכויי המומלץ לזכות במשרה.
זה לא באג
לסיכום, רק אל תשכחו שהקשר עם הממונים עליכם לא מסתיים בעוזבכם את הארגון, וכי בכוחם להשפיע על הקריירה שלכם שנים רבות אחר כך, לטוב ולרע. לכן חשוב מאד להקפיד על מערכת יחסים תקינה גם עם הבוס הגרוע ביותר, ולא רק לטובת המלצה ראויה, שהיא רובה ככולה בידיים שלכם. בוסים מאתגרים אינם באג, הם חלק אינטגרלי מכל קריירה, עוד קושי שגם איתו צריך לדעת התמודד בחוכמה, מה גם שהוא זמני בלבד. עצמאות שמח.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.