"עד לאחרונה לא הייתה החלטה מסודרת בצבא ללכת לעולם הדיגיטלי"

כל מי ששירת בצה"ל מכיר את תחושת בזבוז הזמן שיוצרת ההתמודדות עם אתגרי הביורוקרטיה הצבאית והלוגיסטיקה האינסופית. מה שנראה מעוות עוד לפני 10 ו-20 שנה, מהווה אבסורד של ממש במציאות של שנת 2019. דוגמה קטנה אחת: בזמן שחברות גלובליות מנוהלות מכמה מדינות במקביל, בצה"ל חייבים החיילים והקצינים לעבור מבסיס לבסיס לצורך פגישות תכופות. רק כעת מתחילים בצה"ל להטמיע סוף-סוף וידאו-קונפרנס, שיחות וידאו שיאפשרו לבצע פגישות מרחוק.

ברוח התקופה, הצבא שם יותר יותר דגש על ערך הזמן של החיילים המשרתים בו. בצה"ל הבינו כי לא יכול להיות פער גדול בין החוויה של החיילים הצעירים בחייהם האזרחיים לבין שירותם הצבאי, והם שואפים לשנות את התרבות הארגונית. זה תהליך ממושך, שמגיע אולי בכמה שנות איחור, אך הוא הכרחי.

הבעיה הגדולה שעמה מתמודד הצבא היא שהחוויה הדיגיטלית, המהירה והיעילה, לא הגיעה לחיילים בשדה הקרב. בני ה-18 שמתגייסים כיום לצה"ל היו בני חמש כשהוקמה חברת Waze. הם מעולם לא נתקלו בספר מפות ברכב, וכנראה גם לא השתמשו ב-GPS "טיפש". להזין יעד באפליקציית ניווט ולקבל מסלול המותאם לצורכיהם - זה דבר מובן מאליו מבחינתם. בשדה הקרב המצב שונה: המפקדים אמנם יכולים לראות היכן ממוקמים הכוחות ולנווט באמצעות מפה דיגיטלית, אך מדובר בכלי לא מתוחכם, שלא מסייע למפקד לקבל החלטות על בחירת ציר התנועה. בימים אלו מפותחת בחיל קשר והתקשוב מערכת כזאת, שתבנה למפקד הכוח את ציר הניווט המהיר ביותר על בסיס מיקומי כוחות צה"ל, התצפיות, כוחות האויב ותוואי השטח.

"זו דוגמה לטכנולוגיה שחיכתה מחוץ לש"ג ועכשיו מביאים לשדה הקרב", אומר תת-אלוף יריב ניר, קצין קשר ותקשוב (קשר"ר), בראיון ל"גלובס". דוגמה נוספת היא מעין Gett לעולם המבצעי: במקום מכרז מוניות על הלקוח, יתבצע חיבור בין המטרה לחימוש המתאים לתקיפתה. כלומר, יתבצע מכרז על הגורם שיבצע את הירי - טנק, תותח, מטוס קרב או מל"ט - שייקח בחשבון את יכולת החימוש, הזמן, סדרי העדיפויות ועוד.

"אנחנו מבינים שצריך להביא עושר דיגיטלי מהאזרחות לצבא, שיהיה רלוונטי גם בשגרה וגם בחירום. הצבא זיהה את האתגר הזה לפני ארבע שנים והחל להתארגן", אומר ניר. "המרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה, ולפני עשר שנים לא היו ניסיונות תקיפות סייבר בעוצמות ובהיקפים שאנחנו רואים היום, כך שאנחנו חייבים גם יכולות הגנה מאוד משמעותיות".

האתגר, אם כן, הוא לשלב בין הצורך ביישור קו עם עולם הטכנולוגיה האזרחית, לבין שמירה על רמות גבוהות הרבה יותר של אבטחת מידע: "ניהול סיכונים הוא מאוד מרכזי בעולם שלנו, ואנחנו לא מכניסים שום דבר מבלי לבדוק 17 פעם שהוא מוגן".

לפעמים עדיף לפתח מערכות בתוך הבית

ניר (48), מסכם השנה 30 שנים בצבא, כולן בחיל הקשר והתקשוב ורובן ביחידות שדה. הוא שימש, בין השאר, כקצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, מפקד גדוד קשר, קצין קשר של פיקוד מרכז ועוד. הוא גר במודיעין, נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים. יש לו תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן.

ניר כפוף לאלוף ליאור כרמלי, מפקד חיל התקשוב. במקביל לתפקיד הקשר"ר הוא משמש גם כראש מטה חיל התקשוב, כך שתחת אחריותו נמצאים את חיל הקשר, בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ממר"ם, חטיבת ההגנה בסייבר ולוט"ם (היחידה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי מבצעי). הוא אינו טכנולוג: בשנים האחרונות, ועוד יותר מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי לפני שנה, הוא משקיע בלימוד התחומים הטכנולוגיים. "כל היום אני יושב עם בעלי תפקידים שונים ולומד את העולמות האלו כדי להישאר מעודכן וכדי שקבלת ההחלטות שלי תהיה מבוססת על ידע משמעותי. זה מרתק".

ניר מדבר על הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בצבא, אך מודה כי ברמה הצה"לית, ההתמודדות בשנים האחרונות לא הייתה מספקת. "מבחינה טכנולוגית תר"ש גדעון (התוכנית הרב-שנתית של צה"ל - ע.ז), שבוצעה בשנים האחרונות, כללה מהפכות בעיקר ברמת הפלטפורמות - הצטיידות בנמרים, F-35 וספינות חדשות, אך התוכנית לא כללה מהפכה דיגיטלית, שאותה אנחנו מתכננים לתר"ש הקרובה. יש עוד הרבה יכולות שאנחנו רוצים להביא מהעולם האזרחי".

לדבריו, לא התקבלה החלטה מסודרת בצבא לצעוד לעבר העולם הדיגיטלי. "הייתה התפתחות מאוד משמעותית בזרועות ובגופים, אבל זה לא היה תחת עיקרון מארגן אחד. כעת תהיה מינהלת דיגיטלית, שמוקמת בחיל התקשוב ותנהל את הטרנספורמציה בצה"ל. התכלית שלה תהיה בעיקר לקבוע ארכיטקטורה רשתית אחודה ולייצר תפיסות טכנולוגיות אחודות שניזונות מתפיסות מבצעיות, שיוגדרו באגף מבצעים או באגף תכנון".

בבסיס התפיסה הזאת יעמוד האינטרנט המבצעי, שצפוי להיות מושק בעוד שנתיים - רשת מאוחדת לכל הזרועות של צה"ל, ולא רשתות נפרדות לחילות האוויר, היבשה והים. כך תהיה תקשורת בין החילות, שתאפשר למשל את השימוש ב-Gett בשדה הקרב. בנוסף, יהיה ניתן לאחד בין המידע שמגיע מהיחידות והחילות השונים. האינטרנט המבצעי מתבסס על הענן הפרטי שהקימו בצה"ל, וניר מציין כי "בימים אלו אנחנו בוחנים מה תהיה אסטרטגיית העננים שלנו, לאן נכון להתפתח - פיתוח בתוך הצבא או התבססות על יכולות חיצוניות. זאת דילמה מאוד גדולה".

איך מחליטים מה לפתח בתוך צה"ל?
"נוצרו לא מעט צרכים שהמענה להם צריך להיות מפותח בתוך הצבא, למשל מערכות שליטה ובקרה. היכולות הייעודיות לצרכים מבצעיים מפותחות בצבא כי אנחנו צריכים מענה שהוא לא גנרי, אלא ייחודי שמתאים למתארי הפעילות ולאופן הפעולה שלנו. ויש לנו גם הרבה אנשים - בעיקר בעולמות התוכנה והפיתוח - שהם הנוער הכי טוב שיש היום במדינה, שנמצא בשירות חובה בצה"ל ונכון למצות אותו ואת היכולות שלו לטובת פיתוח בתוך הבית. זה מייעל את התהליך כלכלית וגם פרקטית. הפיתוח מהיר יותר, והוא לא תלוי בגורמים אזרחיים, שפיתוח שלהם כפוף למכרז וכולל הרבה תהליכים ביורוקרטיים נוספים. כמובן, ההתבססות על תעשיות ביטחוניות עדיין נשמרת, והפיתוחים שמגיעים משם נכנסים לצבא בפיקוח שלנו".

איפה משתלב בזה ה"אינטרנט של הדברים", חיבור מכשירים שונים לרשת ואיסוף מידע מחיישנים?
"בתוך המגמות שלנו לתר"ש הקרובה אנחנו מבינים שיהיו לנו הרבה מאוד חיישנים שיהיו מחוברים לרשת, ומיצוי המידע מכל החיישנים האלו, גם בתחום המבצעי וגם בניהולי, יהיה מאוד משמעותי. יהיו גם בסיסים חדשים שיתוכננו כמו עיר חכמה".

עד כמה אתם משתמשים כיום בביג דאטה?
"לא מעט, גם בעולם המודיעיני וגם בעולם המבצעי. למשל, בזיהוי מנהרות או בסיכול פיגועים ביהודה ושומרון, אספנו מידע מהרבה חיישנים שפרוסים בשטח כמו מצלמות ומכ"מים. אנחנו מנגישים את המידע ללוחם כדי שיידע לאתר מחבל פוטנציאלי. אנחנו מבינים שמיצוי טוב יותר של המידע זה האתגר הבא: המטרה היא להגיע למצב שקבלת ההחלטות של המפקדים תתבסס יותר ויותר על מיצוי המידע וחשיבת מכונה, ופחות על אינטואיציה".

עד כה, איך השתנו חייו של החייל בשטח?
"כבר היום, באמצעות מערכות צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), החייל בשטח רואה על מפה דיגיטלית את כוחות צה"ל והאויבים שלנו. הוא יודע ליצור שיח דיגיטלי עם הפקודים שלו ועם הממונים עליו, לתקשר עם גורמים שונים בגזרה, לראות וידאו של מזל"ט או תצפית קבועה שמצלמת את האזור הרלוונטי, לסמן מטרות באופן דיגיטלי. כשיהיה לנו את האינטרנט המבצעי, יכולת סגירת המעגל תהיה הרבה יותר משמעותית".

הצבא כבר לא בהכרח מוביל טכנולוגי

עולם, מתמודדים בשנים האחרונות עם מצב שלא הכירו: בתחומים רבים בשוק האזרחי קיימים פיתוחים ודנ"א חדשניים יותר מאשר בצבא, בעקבות עלייה חדה בהשקעות של מחקר ופיתוח בשוק העסקי.

איך משמרים את החדשנות בצה"ל, בעיקר כשענקיות הטכנולוגיה צוברות יותר כוח?
"אנחנו מבינים את היתרון שיש בעולם האזרחי ויש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים לפתח לבד, אלא לעשות להם התאמה לצבא. אנחנו בקשר עם גורמים בתעשייה ועם חברות טכנולוגיות גדולות ויוצרים איתם מעבדות חדשנות. בנוסף, קיימים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון. גם התחלנו בצה"ל קורס מחוללי חדשנות עם הטכניון ומיקרוסופט, זה קורס אזרחי שאנחנו משלבים בו אנשים שלנו והתפקיד שלהם יהיה לזהות פוטנציאל לחדשנות ביחידות שלהם, באמצעות הכלים שהם מקבלים בקורס.

"אני חושב שהאקוסיסטם שנוצר בתוך המדינה - השילוב בין הצבא, התעשייה והאקדמיה - הוא משהו מאוד ייחודי, שיש נסיונות לחקות בעולם, לא בהצלחה גדולה. אז מאמצי המו"פ של הצבא, משרד הביטחון והתעשיות, מחזקים את עצמם. הצבא נהנה מהטכנולוגיות הכי מתקדמות שפותחו בשוק העסקי בישראל. היכולות מנוסות בתוך הצבא, מה שעוזר מאוד לעולם האזרחי לשווק אותן. טכנולוגיות שאפשר למכור - מוכרים, ואלו שלא, הופכות את היחידות שלנו להרבה יותר קטלניות. זה win-win מאוד משמעותי".

בעבר החדשנות הגיעה מצבאות. האינטרנט וה־GPS הם דוגמאות לכך. זה ימשיך להיות המצב?
"כמו שהעולם האזרחי השתנה ב-180 מעלות, גם הצבא הולך להשתנות באופן משמעותי. הקערה התהפכה - הצבא הוא לא בהכרח מוביל טכנולוגי, אלא לוקח טכנולוגיות מהעולם האזרחי ומטמיע אותן אצלו. אני חושב שזה טוב. ליהנות מעושר טכנולוגי שמפותח בסביבה מאוד פתוחה, כמעט בלי מגבלות, זה דבר טוב בשבילנו. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו לצבאות אחרים, שגם בהם יש מרכיב של סיווג שלא קיים בעולם האזרחי. בהשוואה להם, מצבנו טוב". 

"השיח התועלתני של החיילים לא משרת אותנו"

בשנים האחרונות קיים מחסור במתכנתים בתעשיית ההייטק שהוביל לעלייה חדה בשכרם, וכתוצאה מכך הצבא מתקשה עוד יותר לשמר את האנשים ביחידות הטכנולוגיות. "העולם האזרחי מאוד מפתה, ואנחנו מבינים שצריך לייצר תהליכי התאמה אישית בשימור העובדים, למשל בעיתוי היציאה ללימודים ומשך החתימה. אנחנו רואים שהנוער היום לא רואה את עצמו מתחייב לתקופה ארוכה בקבע. אנחנו כן מספקים לו אפשרות לפתח יכולות שמגנות במישרין על מדינת ישראל. היום מתכנת או איש תקשוב מבצעי שנמצא בגדוד משפיע על הקטלניות בקצה המבצעי".

השכר הגבוה והתועלת הרבה שמפיקים חיילים בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל הובילו לכך שיש ביקוש גבוה ליחידות הטכנולוגיות. הצבא נהנה מזה כשהחיילים מתגייסים, אך לאחר כמה שנים הם מחפשים את האתגר הבא, במיוחד כשהשכר שמציעים להם בשוק האזרחי גבוה לעתים פי 3-4.

"היום חיילים מדברים יותר על 'אמלי' - 'אני מה יוצא לי'. אני לא חושב שהשיח התועלתני משרת אותנו. יש מקומות שהוא נעשה במידה מוגזמת, ואנחנו כצבא חייבים לאזן את זה. כשאני התגייסתי, אף אחד לא שאל אותי איפה אני רוצה להיות. אמרו לי: 'אלה הצרכים של הצבא'. היום התהליך הוא הרבה יותר אישי מול המתגייס, דבר שיצר אמון יותר משמעותי מולו והביא אותו לכדי מימוש בתוך הצבא. אם נתעלם מזה - נאבד הרבה מאוד.

"ערך השירות הוא עדיין הכי חשוב, אבל אנחנו מבינים שלצד זה צריך לתת לאנשים להביא את עצמם לידי ביטוי. זה השיח שמתאים לדור הנוכחי. האתגרים שלהם אחרים וכך גם צורת החשיבה שלהם. הם הרבה יותר מהירי מחשבה ויש להם יכולת לאסוף מידע, לכן השיח צריך להיות מתאים. הצבא הוא בבואה של החברה, הוא לא אאוטסיידר. בעידן החדש יש יותר קורלציה בין הצרכים שלנו כצבא לרצונות של החיילים, וכך אנחנו מצליחים להגיע לשירות משמעותי.

"אני לא חושב שאנשים יודעים לכמת את מה שהצבא נתן להם, למשל בשירות קרבי - איך שלוש שנים כלוחם וכמפקד השפיעו על היכולת להוביל משימה בעולם האזרחי, מה זה נתן להם לביטחון, לחוסר הפחד, למשימתיות, לאסרטיביות. אסור לנו להתבלבל כחברה - ערך הלוחם הוא הערך הכי מקודש בצבא. החייל שרואה את הלבן בעיניים של המחבל הוא הנכס הכי יקר שלנו, הכי טובים צריכים להיות שם. לכן גם התחלנו פרויקט שיספק ללוחמים הכשרה בתחום הסייבר".

תא"ל יריב ניר

גיל: 48
תפקיד: קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל
תפקידים קודמים: קצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, קצין קשר של פיקוד מרכז
השכלה: תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן
מגורים: מודיעין
אישי: נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים